בפסק הדין שניתן בעיניין לויה, אליו הפניתי בהחלטתי, קבע בית המשפט העליון כי מומחה ששמש שש פעמים כמומחה מטעם הנתבעת (שלוש פעמים שעלו בפני בית המשפט המחוזי ושלוש פעמים נוספות שאיתרה המערערת (שם) בהליך בפני בית המשפט העליון) – אינה מצדיקה את פסילתו, שכן אין די בכך כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים מצד המומחה.
בנוסף, ראוי ליתן את הדעת למקרה שנידון ברע"א 6234/09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ (17.11.2009) [להלן: "עניין חיות"] שם דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת (בדימוס) ד' פלפל בת"א (מחוזי ת"א) 1568/00 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ (24.6.2009)) בקשה לפסול מומחה מטעם בית המשפט נוכח קשרי עבודה בינו לבין ב"כ הנתבעות, הגם שהמומחה (שם) עבד במקביל לעבודתו על חוות דעת באותו עניין, גם על חוות דעת נוספת עבור ב"כ הנתבעות בתיק אחר.
...
בית משפט השלום (ת"א (שלום הרצ') 45182-02-12 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (16.10.2013) דחה את הבקשה, וקבע שאין בכך שהנתבעת (שם) פנתה אל המומחה במקרים בודדים ב-10 השנים האחרונות, בכדי לבסס מסקנה לפיה היא מעסיקה אותו, מה עוד שעלה שהמומחה אינו מצוי עם הנתבעת (שם) בקשרי עבודה קבועים.
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי, וכתב (כב' השופט (בדימוס) צ' זילברטל בעניין פאור, לעיל, פִסקה 6):
"מההחלטות שהציג בית משפט השלום עולה, כי בפסיקה הובעה עמדה ברורה שלפיה, כדי לסתור את חזקת המקצועיות של מומחה מטעם בית המשפט לא די בהצגת מקרים ספורים בהם המומחה ערך חוות דעת מטעם הצד שכנגד ואף לא די בכך שיוכח כי המומחה עבר דרך קבע עם הצד היריב. סתירת החזקה מחייבת הוכחת קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים המעלה 'חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קרבה בין המומחה ל[צד שכנגד] לה טוען המשיב' (רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' חלפון (30.5.1999); ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים 685 (מהדורה רביעית, 2012) וההפניות שם). נראה כי לשם כך נדרש, לכל הפחות, להוכיח קיומה של זיקה מהותית בין המומחה לבין הצד שכנגד על פני פרק זמן משמעותי. בענייננו, אין בנתונים שהוצגו בתצהיר המשיבה, ואף בנתונים שהציגה המבקשת בבקשתה, כדי לבסס את הטענה שיש לפסול את פרופ' סלעי מהטעמים המפורטים לעיל. מה גם שבהקשר של הנתונים שהובאו בבקשה, כלל לא הובהר לאיזה פרק זמן הם מתייחסים. אוסיף, כי גם אין מקום לקיים חקירות של המצהירים בגדרה של בקשה כגון דא, אלא במקרים נדירים, והתשובה שניתנה על-ידי המשיבה סבירה ומעמידה תשתית מספקת להכרעה בבקשה. כמובן שבהמשך גם עומדת לרשות המבקשת האפשרות לחקור את המומחה." (ההדגשה שלי – ס.מ.).
בנסיבות אלה, לא הוכיחה הנתבעת שקיימות אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים כפי שדורשת פסיקת בית המשפט העליון (עניין שיבא, לעיל), ולכן דין בקשתה להחלפת המומחה –להידחות.
מורם מהאמור עד כֹה, שאני דוחה את בקשת הנתבעת להחלפת זהות המומחה.