מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת פירוק חברה ממשלתית-עירונית חדלת פרעון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הודעת הביטול התבססה על העבירות הפליליות בהן הורשעו המעורבים במיכרז, וכן על זכויותיה של הרשות לביטול המיכרז על פי תנאיו: הגבלת המיכרז ל-24 חודשים עם הארכה של 12 חודשים (ס' 1 למכרז); הליכי חידלות פרעון ומינוי מנהל מיוחד מביאים לביטול הישתתפות המציע במיכרז (ס' 2.1.5 למכרז).
בהתאם למדיניות הממשלה להגדלת הצע הדיור בארץ ובפרט באיזור המרכז עקב מצוקת הדיור, מימוש הפרויקט יסייע בהגדלת הצע של יחידות דיור, והדבר יספק מענה לתושבי השכונה וכן למבקשים לגור באיזור המרכז.
בעדותה של נציגת הרשות הובהר כי הרשות מעוניינת לקדם פרויקט פינוי בינוי בשכונה בהתאם לתיכנון העכשוי, דהיינו תכניות הערייה הנ"ל. הערייה רואה בקידום פרויקט הפינוי בינוי חובה בשל חשיבותה העירונית לאיזון בין צרכי העיר והתושבים ולקידום האינטרסים של העיר, ולאור העוול שניגרם לתושבי השכונה בשני העשורים האחרונים בשל המחלוקת בין החברה לרשות.
הרשות טוענת כי לא דבק שהוי בבקשתה שכן בסמוך להרשעה בפלילים נקלעה החברה להליכי הפרוק והצדדים החלו לנהל מו"מ. בהמשך, בחודש ינואר 2015, התיר בית המשפט של פירוק למנהל המיוחד לחדש את התביעה האזרחית אך זו חודשה רק בחודש פברואר 2017, ועד לאותה העת לא הייתה הצדקה לבקש את ביטול הצוו מבית המשפט של פירוק מאחר שהצו נועד לשרת תביעה קונקרטית, והגשת בקשה לביטולו בטרם הגשת התביעה המתוקנת לא הייתה מאפשרת דיון קונקריטי.
...
אני מקבלת את טענת הרשות כי אין ליחס לה שיהוי בתקופה בה התנהלו הליכי פירוק החברה, ואת התנהלותה יש לבחון ממועד חידוש התביעה בבית משפט זה (שנת 2017).
גם מפעולות החברה במהלך השנים ואף מכתבי התביעה שהוגשו מטעמה עולה כי היא לא פעלה לקידום הסכם פברואר מאחר ולשיטתה החוזה מיום 21.6.98 הוא זה שחייב את הצדדים; בהמרצת הפתיחה שהגישה החברה התבקש סעד הצהרתי לפיו החוזה מיום 21.6.98 הוא ההסכם המחייב, גם בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית משפט זה עתרו התובעות להצהיר כי החלטת הרשות מיום 1.7.14 בטלה וליתן צו האוכף את זכיית החברה במכרז "בהתאם להסכמות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי במכתב המנהל המיוחד". מכאן כי התובעות בהתנהלותן זנחו את הסכם פברואר ולא סברו כי הצדדים קשורים בו. המסקנה היא כי התובעות נמנעו מלפעול על פי הסכם פברואר וזה הפך לאות מתה בין נוכח התנהלות הצדדים ובין מכוח הוראות סעיף 3.5 להסכם המאפשרות לרשות להמשיך בהליכי התכנון שלא באמצעות היזם ואף להתקשר בהסכם להעברת הזכויות במקרקעין על פי שיקול דעתה ככל והיזם לא השיג אישור לתב"ע החדשה עד תום תקופת רישוי התכנון.
יתכן כי אכן הוצגו מצגים מחייבים מטעם נציגי הרשות אך בסופו של דבר המו"מ בין הצדדים לא הוביל לחתימה על הסכם אשר ניתן להורות על אכיפתו.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2016 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנתניה רע"צ 45159-11-15 עירית נתניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עוז ניר נאוי מבקשת עירית נתניה ע"י ב"כ עו"ד בועז שמעוני ממשרד עו"ד נ. ארז (סורוקר) ואחרים משיבים 1.בנק מזרחי טפחות בע"מ 2.עו"ד שי הולנדר גרוס – כונס נכסים ע"י ב"כ עו"ד שי הולנדר גרוס ממשרד ש. גרוס חברת עורכי דין פסק דין
אחדד כי לדידי, אין השאלה יכולה לקבל מענה ראוי במנותק מסוג ההליך, קרי האם מדובר בהליך חידלות פרעון קולקטיבי (פירוק או פשיטת רגל) או מימוש מחוץ להליך חידלות פרעון, ומבלי שניתן דעתנו למועד הווצרות החוב.
סעיף 2(1) לפקודה מגדיר את המונח "מס": "'מס' – לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ-ישראל או מימשל ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ-ישראל או ע"י שר האוצר כגביה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים". סעיף זה הסמיך את שר האוצר להכריז על גביית מסים ותשלומי חובה כגביה הכפופה לפקודת המסים.
...
במצב דברים זה, נראה לי כי יש לפרש את החוק באופן המקל על הנישום.
לפיכך, ולנוכח המשמעות מרחיקת הלכת של קביעה אחרת, אשר תהיה בה פגיעה בקניינם של נושים מובטחים, סבורני כי לא ניתן לקבוע כי מדובר ב"מס המגיע על מקרקעי הסרבן", ולכל היותר ניתן לקבוע כי מדובר במס אחר מסרבן שהוא בעל מקרקעין.
לפיכך, אף במקרה זה, לא ראיתי לקבוע כי היטל שמירה הוא "מס על מקרקעי הסרבן". סיכום לנוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטתי בדבר הבקשה לפירוק זמני מיום 25.11.19, הגעתי לידי המסקנה הבאה: "ממכלול המסמכים שהוגשו, והטיעונים שנשמעו שוכנעתי שהבימה היא חברה "מדממת", חדלת פרעון הן מהבחינה המאזנית והן מהבחינה התזרימית.
ההתנגדויות להצעת ההסדר להצעת ההסדר הוגשו מספר התנגדויות מטעם הנושים הבאים: "תאטרון ערוני חיפה בע"מ" (להלן: "תאטרון חיפה"); עיזבון נעמי שמר ו-6 אח'; רון פינקוביץ ו-30 אח', "פאוור דיאלינג בע"מ", שהיא מבקשת הפרוק (להלן: "פאוור דיאלינג"); שלומי קוריאט; רמי ורד ו-2 אח' (להלן: "רמי ורד ואח'"); ומיכל עדר (מיקי קם).
לפניי מונח עתידו של תאטרון הבימה, המכונה בפי כל "התאטרון הלאומי". אין זה סוד, שמוסדות אמנות ותרבות מתקשים לפעול ברווחיות ללא תמיכה ממשלתית או סיוע בדמות תרומות, ולרוב אלה הנם תנאי לקיומו של המוסד (ראו: עמדת משרד החינוך, התרבות והספורט, כשמו דאז, בבג"ץ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאמנויות, פ"ד נא(4) 259, 281 (1997); עע"מ 9662/16 התאטרון הלאומי הבימה בע"מ נ' עריית תל אביב – יפו, בפסקות 22 ו-24 (פורסם במאגרים המשפטיים, (‏26.9.2019)).
...
משכך, ולאחר שבחנתי את מלוא המידע והנתונים שהונחו לפניי, נדרשתי לרזי עולם התיאטרון בכלל ולהתנהלות תיאטרון הבימה בפרט, ובשוקלי את מכלול השיקולים והאיזון הראוי ביניהם, בהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה; הגעתי לידי מסקנה שיש לדחות את טעמי ההתנגדות של הנושים המתנגדים, וכי יש לאשר את הצעת ההסדר כמבוקש מכוח סמכות בית משפט זה לפי סעיף 350יג לחוק החברות.
מתוך שירו של חיים חפר, "כל העולם במה" סוף דבר בהינתן כל האמור, אני מאשר את הצעת הסדר הנושים של "תיאטרון הלאומי הבימה בע"מ" מכוח סעיף 350יג לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
ההתנגדויות נדחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

החברות הנן חברות שלובות , הידועות אף כ"קבוצת קל בנין", ועובר לכניסתן לחדלות פירעון נימנו הן על החברות המובילות בישראל בענפי ההנדסה האזרחית, עבודות תשתית והנדסת סביבה, ומחזור פעילותן עמד על מאות מיליוני שקלים לשנה.
החברות בצעו, במשך עשרות שנים, פרויקטים בהקף נרחב ביותר של עבודות עפר, סלילת כבישים, הקמת גשרים ומחלפים, עבודות פיתוח עירוניות, בניית תשתיות למסילות רכבת, ובניית תחנות כח. בנוסף, עסקו החברות בהקמה ותיפעול של מכוני טיהור שפכים, וכן בהקמת בריכות מים וטחנות שאיבה עבור רשויות מקומיות ותאגידי מים שונים.
החברות הן בעלות הסיווגים הגבוהים ביותר אצל רשם הקבלנים, והן מוכרות ומאושרות כקבלן מוכר לבצוע עבודות ממשלתיות.
הרציונל שעמד מאחורי בקשת הקבוצה, לאפשר לה תקופה של הקפאת הליכים היה כי אפשר ותקופה זו תאפשר לנאמן, שהוא מצוי היטב בעסקיהן, והוא בעל ניסיון רב בתחום, להשלים את הפרויקטים המורכבים שבהם עסקה הקבוצה, לגבות את הכספים הרבים המגיעים לה, הן בגין עבודות שביצעה, והן בגין העבודות שבתהליך ביצוע, ולהביא הקבוצה לידי מצב אשר בו ניתן יהיה להציע הסדר נושים אשר, כך נראה, עשוי להיות לטובת כלל נושי החברה.
הבנק הטעים כי עצם החשש לגרעון אין בו כדי להצדיק סיום הליך הקפאת הליכים אשר מטרתה להגיע למצב שבו ניתן יהיה למכור את הקבוצה לרוכש כעסק חי, וכי העברת ההליך לכנוס או לפירוק תיגרום נזקים אדירים לכלל נושי החברה.
...
אני מאשר, על דרך העיקרון, את העסקתם של שני משרדי עורכי הדין.
באשר להיקף העסקתם, ולשכר שישולם להם, אני מורה לנאמן לבוא בדברים עם הכונ"ר בעניין זה, ולגבש עימו מסגרת מוסכמת, ולהביאה לאישורי.
אני מאשר לנאמן לפרסם הזמנה להציע הצעות, כמבוקש בבקשה 53.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אכן ככלל, כאשר הסעד הזמני נועד לעכב פינוי או מימוש של מקרקעין, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבית מגורים, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ובתי המשפט נוטים להעתר לבקשתו (ראו גם: סעיף 229(ג) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018).
כן ראו: עניין כנעאן, בעמ' 170; בע"ם 6343/12 פלונית נ' פלונית, פסקה ח' (8.11.12); רע"א 7244/13 סאלם נ' עיזבון המנוח גרשון ולכינסקי ז"ל, פסקה 16 (18.2.14); ע"א 483/16 יהודאי נ' חלמיש - חברה ממשלתית - עירונית לדיור שקום ולהתחדשות שכונות בתל ‏אביב בע"מ, פסקה 38 (3.10.17)).
כן יש להעיר, כי אמנם בפסיקה התעוררה שאלה בדבר תוקפו של מוסד הרישיון לאחר חקיקת חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין) וחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (ראו למשל: ע"א 83/318 אגוזי שפע בע"מ (בפרוק מרצון) נ' אוגניון שיבר, פ"ד לט(4) 322 (1985); עניין היפר-חלף, בפיסקה 2 לפסק דינו של השופט מ' מזוז; עניין נחום, בפיסקה 17), אולם בעניינינו דיון זה אינו רלוואנטי, בהיתחשב בכך שהרישיון נוצר ממילא לפני חקיקתם של חוקים אלה.
...
תום לב ושיהוי שלישית, אני סבורה שהבקשה נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי.
לסיכום הצטברותם של סיכויי תביעה קלושים במיוחד, מאזן נוחות שנוטה במובהק לטובת המשיב ושיהוי בהגשת הבקשה מטים את הכף לדחייתה.
בנוסף לאמור לעיל, ובשים לב לכך שהנזק שייגרם לעיזבון עולה עשרות מונים על חוסר הנוחות שחשים המבקשים עקב כך שמנהל העיזבון אינו מגשים את רצון המנוחה כפי שהם מבינים אותו, ובשים לב לשיהוי, דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו