מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת פירוק חברה בשל מבוי סתום ופעילות מקפחת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

אם לא די בכך, הרי שעל מנת למנוע את בירור התביעה הנ"ל, פתח מר אסעד הנ"ל בהליכים שונים כנגד בעלי מניות הרוב, כגון בקשות לפירוק החברה, למינוי מפרק זמני וכיוצ"ב. כל מהלכיו של המנוח הנ"ל כשלו והחברה זכתה בתביעת הקרקע, תוך שבפסק הדין הנ"ל נאמרו מילים קשות כנגד המנוח אסעד הנ"ל. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין הנ"ל נדחה (במסגרת ע"א 6203/07).
עוד נטען, כי לאחר שניסיונן של בעלי מניות המיעוט למכור את מניותיהן לצד שלישי ובנגוד לתקנון החברה ניכשל ונחסם על ידי בית המשפט (באמצעות היעתרות בית המשפט לצוו המניעה שהגישו בעלי מניות הרוב) פנו בעלי מניות המיעוט בתביעה דנן בטענה כי בעלי מניות הרוב מקפחים אותן.
יחד עם זאת, החברה היתה רשאית להעביר את המנוח אסעד מתפקידו בחברה בשל היתנהגותו הנפסדת וזאת מבלי שהדבר ייחשב כקיפוח.
בעיניין זה אציין, כי בתי המשפט כבר הכירו במצב שבו פעילות החברה נקלעת למבוי סתום בדרך כלל נוכח אובדן אמון בין בעלי המניות (בייחוד כאשר מדובר בחברות משפחתיות שבהן יש חשיבות לאמון בין בעלי המניות), כמצב שהוא משום "קפוח" והמצדיק את היתערבות בית המשפט ומתן סעד במקרה קפוח (וראו שפינדל בעמ' 80 ובעמ' 82).
...
לאור האמור לעיל אני מקבל את תביעת בעלי מניות הרוב ומורה למיעוט להימנע מלמכור מניותיו לצד ג', קודם שיפעל להעברתן בהתאם להוראות התקנון.
לסיכום: התביעה בת"א 39974-02-16 מתקבלת.
התביעה בת"א 26269-10-16 נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

תמצית טענות המבקשים 1-2 (גדעון והחברה בשליטתו בעלת 25% ממניות החברה) טוענים המבקשים, (גדעון והחברה שבבעלותו, ההתייחסות לצורך הנוחות תהא לגדעון), כי אספת אוגוסט 2010 התוויתה את מדיניות החברה, באופן שהיה על החברה לפעול לחלוקת דיבידנד של 50% מריווחי החברה מידי שנה ובעיקרם של דברים, להביא לכך שהחברה תסיים את דרכה העסקית כאשר נכסיה ופעילותה תועבר לידי בעלי המניות באמצעות חברות ההחזקה שהוקמו.
תמצית טענות המשיבים 2-5 (גבי והחברות שהנן ביחד בעלות 75% ממניות החברה) טוען גבי, (טענות המשיבים נטענו ביחד ולחוד, ולצורך הנוחות ההתייחסות תהא לגבי ו/או המשיבים), כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב ומטרתה כפיית רצון המיעוט המצוי בנגוד עניינים, על הרוב בחברה הם המשיבים, כאשר מדובר בחברה שבשום אופן לא ניתן לכנותה באופן מלאכותי "מעין שותפות", אלא מדובר בחברה לכל דבר וענין שאינה מצויה במבוי סתום ניהולי.
טוענת החברה כי המבוקש הנו חיסול פעילותה, תוך עקיפת המנגנונים הרגילים, האורגנים המוסמכים בחברה והוראות המימשל התאגידי הנהוג בה. לפיכך החברה טוענת שאינה יכולה פשוט "לשבת" מנגד ולא להיתנגד למבוקש נגדה.
המשיבים טוענים כי לחברה אין חובות, (למעט השוטפים או כאלו שהנם ערבויות לפי חוק המכר) והראיה הנה בכך שגדעון אפילו לא בדק נושא זה לפני שהגיש תובענתו ושבפועל אין מדובר בסיכון המקפח את גדעון.
החברה אף הוסיפה כי גדעון, הנו גורם שבמסגרת תובענה זו גילה דעתו שהוא מעוניין בפרוק החברה וחיסול עסקיה, לפיכך, עליו לפרט את מטרת דרישת המידע כמו גם שעליו הנטל להראות כי בקשתו לא נועדה לקדם את המבוקש בידו שהנו חיסול עסקיה.
...
דין הבקשה לפיצול סעדים להידחות.
לכל הפחות, על המבקשים היה לפרט, אילו סעדים לא נתבעו בתובענה זו, ואיני סבור שיש הצדקה להותיר כפתוחה את השאלה, האם יש אילו סעדים שגדעון יכול היה לתבוע במסגרת עילת התביעה של קיפוח המיעוט, סעדים שלא התבקשו, ולכן הבקשה לפיצול סעדים נדחית.
סיכומם של דברים, אני מורה על דחיית התובענה, (בכפוף לאמור בסע' 47 לעיל, ולזכותו של גדעון לקבל מידע הנוגע לערבויותיו).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין חולק כי היחסים בין השותפים הגיעו למבוי סתום, הפוגע בפעילות התקינה של החברה, כפי שיבואר להלן, וכי יש צורך בהפרדת השותפות בין הצדדים.
ביום 30.06.2020 הגישה הנתבעת כתב הגנה, ובו נטען כי שיטת ה – BMBY תהיה מתוה הפרדות מקפח עבור הנתבעת.
לחילופין, ומאחר שהסכמתה של הנתבעת להפרדות מסויגת ומוגבלת למנגנון של חלוקה בעין בלבד, התבקש בית המשפט ליישם מנגנון של מינוי דרקטור מכריע, עליו הסכימו הצדדים במקרה של "מבוי סתום" בחברה.
כן נטען, כי פיתרון החלוקה בעין הולם במיוחד חברה שכל עיסוקה מתמצה בשני פרויקטים נדל"ניים, בהתאם להוראות סעיפים 39-40 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, העוסקים בפרוק שתוף במקרקעין, ובמסגרתם נקבע כי במקרקעין שניתנים לחלוקה, הפרדת הכוחות תיעשה בדרך של חלוקה בעין בלבד.
...
הטעם הראשון נעוץ בעובדה שהתובעת רכשה 50% ממניות החברה כאשר זו החזיקה בפרויקט נהריים – וכאשר לא היה לה כל נכס אחר, ולכן, מקובלת עלי טענת התובעת כי התשלום היה בעיקרו עקב כניסתה כשותפה בפרויקט נהריים 4-6.
סוף דבר בהתאם לקביעותיי לעיל, מצאתי לקבל את התביעה ולהורות על הליך התמחרות בין התובעת והנתבעת לרכישת חברת נהריים בשיטת המעטפות.
עם זאת, ועקב הסכמת הצדדים על הצורך בהיפרדות, מצאתי לקבל את בקשת התובעת, ולהורות לנתבעת כי תשלם לתובעת מחצית מסך האגרה ששילמה תדהר בהליך זה. המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להצהיר כי ענייניה של החברה מתנהלים באופן המקפח את זכויותיהם של המבקשים וליתן הוראות להסרת הקפוח האמור.
אין שום הסבר להתנהלותו של שלומי כדירקטור בחברה "זולת הרצון לסחוט את אחיו יוסי ולכפות עליו לרכוש את זכויותיו של שלומי בחברה במחיר מופקע". תוך, שהוא "מחבל, פשוטו כמשמעו בפעילות החברה המשותפת, גורם לה נזקים תדמיתיים מול הבנקים, ספקים, שוכרים ומשכירים ומנסה להביא אותה להפרת הסכמים עם צדדים שלישיים, אי תשלום לספקים ואף לסף חידלות פרעון". עוד נטען כי שלומי מנסה לכפות על יוסף להכנע להסדרים רכושיים מקפחים בנכסים משותפים אחרים.
פסק הדין לא שלל את הוראות חוק החברות לרבות חובות הנאמנות שחב שלומי כדירקטור בחברה או את זכותם של בעלי המניות האחרים לנקוט בסעדים שמקנה להם הדין נגד "דרקטור סורר". בהתאם, אם חלילה ייעתר בית המשפט לסעד המבטל את מינויו של רוני כדירקטור יוביל הדבר את דירקטוריון החברה למבוי סתום וישתק את עבודת הדירקטוריון, ואזי סמכויות הדירקטוריון יעברו לאסיפה הכללית מכוח הוראות סעיף 52 (א) לחוק החברות, בה יש רוב ליוסף ורוני לפי כל תרחיש.
כך, שלומי ניסה למנוע את חתימת הסכם השכירות עם דב סגל – הבעלים במושאע של 30% בחלקה 47 המהוה את לב ליבו של הפרויקט, ומחברת בין שתי חלקות נוספות עליהן מוקם הפרויקט מתוך כוונה לפרק את השתוף עם דב סגל באופן שהיה גורם להפסד השקעות מיליוני ₪ של החברה והפרת הסכמים עד כדי פירוק החברה כפי שהודה באספת בעלי המניות.
שנית, בחקירתו אישר שלומי שמונה לדירקטוריון החברה כבר בשנת 2008 (ש' 1 ע' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 7.11.2019), ממילא נראה שסעיף 2ה להסכם 2012 נועד להבטיח את שליטתם של יוסי ושלומי בחברה נוכח צרופו של רוני לחברה לאחר שרכש 36 מניות מגדי מחלב.
...
נוכח כל אלה, אני קובע כי על פי הוראות ההסכם משנת 2012 לא הייתה מניעה למנות את רוני כדירקטור בחברה.
לעניין זה מקובלת עליי טענת המשיבים לפיה שלומי רשאי וזכאי להיות שותף לקבלת ההחלטות בחברה הן בדירקטוריון והן באסיפה הכללית אולם אין בידיו זכות וטו והוא כפוף להחלטות הרוב.
סוף דבר המרצת הפתיחה, נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתמצית, התובע טוען כי הנתבע פועל בחברות באופן המקפח את זכויותיו, כי הנתבע הביא לסילוקו מהחברות וכי הוא עושה בחברות כבשלו.
לנוכח המבוי הסתום אליו נקלעו הצדדים, אין מנוס מפירוק השותפות בין הצדדים באמצעות בית המשפט, בהתאם להוראת סעיף 45 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975.
ביום 7.3.2019 הגיש הנתבע כתב הגנה, בו תמצית טענותיו כדלקמן: לא מדובר בשותפות אלא בשלוש חברות בע"מ אשר כל אחת מהן מהוה אישיות משפטית נפרדת, ועל מנת להורות על פירוקה של כל אחת מהן יש להגיש בקשת פירוק נפרדת בעילות הקבועות בחוק.
החל מאמצע שנת 2016 מנסה ש' להרוס את פעילות החברות והחל לידרוש לפרקן מתוך מניע פסול וניסיון להתעשר שלא כדין, וללא טעם שבדין הואיל ולחברות פעילות עסקית איתנה, עובדים, ספקים ומעגל תעסוקה נרחב.
...
על כן, דין התביעה לפירוק שותפות להידחות.
לסיכום: בהתאם לכל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: עתירת ש' לפירוק שותפות נדחית.
בשים לב לכך שעל מנת להכריע בשאלה האם בין צדדים אלה מתקיימת שותפות הגם שהם מאוגדים בשלוש חברות בע"מ, והאם יש מקום לעתירת התובע לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות - התנהל הליך הוכחות, ובשים לב לתוצאת ההליך, למשאבים שהושקעו בבירורו ולהתנהלות כל אחד מהצדדים כפי שפורט בפסק הדין – אני מורה כי ש' ישלם לג' עבור הוצאותיו בהליך סך של 35,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו