בקשת פיצול דיון ומינוי מומחה בתביעת נזיקין

בפני תביעת נזיקין שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק פלת"ד").

הנתבעים אינם מתנגדים למינוי מומחה בתחום האורתופדיה אך מתנגדים לבקשה למינוי מומחים בשאר התחומים ומבקשים לפצל את הדיון בשאלת סיווג התאונה תחילה.

התביעה תגיש תחשיבי נזק על סמך קביעות המומחה בצרוף מסמכים רלבאנטיים לא יאוחר מיום 06.10.21 ההגנה תגיש תגובה לתחשיבי נזק של התביעה ותחשיבי נזק מטעמה עד ולא יאוחר מיום 06.11.21.

...

משעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים בתיק אני סבור כי אין טעם בפיצול הדיון ולא יהיה בכך לייעל את ההליך.

משעיינתי בחומר הרפואי, הגעתי לכלל מסקנה שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, בשלב זה, רק בתחום האורתופדי, לאור המסמכים שלהלן שהגישה התובעת: סיכום ביקור במיון בי"ח הלל יפה מיום 07.05.19 סיכום ביקור חוזר במיון בי"ח הלל יפה מיום 29.05.19 מסמכי קבלה טרום ניתוח מיום 21.01.20.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר ברק חביב מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען.

לאחר שהתקיימו מספר קדמי משפט, הושלמו ההליכים המקדמיים והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, לרבות חוו"ד מומחים ובימ"ש קמא הבהיר כי בכוונתו למנות מומחה מטעם בימ"ש ונקבע מועד לדיון הוכחות, ביום 21.2.22 הגישו התובעים – משיבים 1 -10 "בקשת היתר לפיצול סעדים". הבקשה למתן היתר לפיצול סעדים בתיק קמא (בקשה מס' 72 בתיק קמא): התובעים – משיבים 1 -10 טענו בבקשה כי בשל תלונות כי הבניין נוטה על צידו, הוזמן לבניין אינג' ויקטור בורביע שקבע בחוות דעתו מיום 20.2.22 כי הבניין נוטה על צידו לאור הבנייה הרשלנית לרבות חפירה, דיפון ושאיבת מי תהום ע"י הנתבעות.

מדובר בתביעה נזיקית כך שלא ניתן לתבוע את הנזקים העתידיים בתביעה נפרדת וכל הנזקים, כולל סיכונים להחמרת מצב, נכללים בתביעה אחת.

עיינתי היטב בחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה המקורי והמתוקן וכן בחוות הדעת הנוספת שהוגשה ביום 20.2.22 ולא מצאתי כי סעד של פיצוי כספי בשל נטיית הבניין כתוצאה משקיעת היסודות של הבניין בשל עבודות בנייה רשלניות של הנתבעות הנו בגדר סעד שונה ונפרד שניתן לבקש בגינו רשות לפיצול סעדים.

...

לגופו של עניין אני סבורה כי לא היה מקום להיעתר לבקשה לפיצול סעדים, ולפיכך יש לקבל את הערעור.

אני סבורה כי סעד כספי בגין נזק שנגרם בשל הטיית הבניין כתוצאה משקיעת יסודות של הבניין הינו בגדר אותו סעד כספי שנתבע בכתב התביעה ועל התובעים לכלול את מלוא הסעד הכספי בכתב התביעה בתיק קמא.

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

הרקע לבקשה ביום 29.10.2017 הגיש המשיב תביעה נזיקית נגד המבקשת, יונייטד איירליינס אינק, חברת תעופה שמקום מושבה בארה"ב אשר רשומה כחברת חוץ בישראל.

ביום 28.11.2019, קיים בית המשפט המחוזי דיון במעמד הצדדים, בסיומו הורה למבקשת לעדכנו האם היא מבקשת "להגיש חוות דעת נוספות או שיש מקום לפצל את הדיון בתיק לשאלת חבות ונזק ולמנות מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנורולוגי". בהמשך לכך, הודיעה המבקשת לבית המשפט המחוזי ביום 20.1.2020 כי היא מקבלת את הצעתו "לפיצול הדיון בתיק לשאלת חבות ונזק ומינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום הנורולוגי". עוד באותו היום הורה בית המשפט המחוזי על מינויו של מומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה, הן בשאלת נכותו הרפואית של המשיב בתחום זה, ככל שקיימת, והן בשאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי האמור לבין הארוע הנטען.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור שלפניי טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי משדחה את בקשתה להגשת ראיות נוספות בנושא הנזק, ובכלל זה חוות דעת מומחה נוספת מטעמה, וכי החלטתו זו פוגעת ביכולתה להיתגונן מפני תביעתו של המשיב.

...

לאחר שניתנו למבקשת ארכות חוזרות ונשנות לצורך כך, הגישה המבקשת, בסופו של דבר, ביום 10.6.2019, חוות דעת מומחה מטעמה בתחום הנוירוכירורגיה בלבד.

דינן של טענותיה אלה להידחות.

אני מורה, אפוא, על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.5.2022.

יחד עם זאת, בנסיבות שתוארו לא ניתן לתלות את האחריות למצב שנוצר רק במבקשת, ואין מנוס מהכרעה בבקשת המבקשת חרף שלבו המתקדם של הדיון והתארכות ההליך בשל כך. בנסיבות דנן, אין צו להוצאות.

אני מצביע על הצדדים שמדובר בתיק שאכן מידתי לנסות לחסוך מהתובע את הטירחה להגיע לישראל פעמיים, וכי ראוי לנסות לייתר את פיצול הדיון על ידי המתוה של מינוי מומחה כאמור".

כך ארע, שבמהלך תקופת הקורונה התיכונה והאחרונה, היו בקשות והחלטות לא מעטות מול בית המשפט סביב הניסיון לקדם ולממן (במימון ביניים של המל"ל) את הבאתו של התובע לארץ; כאשר בית המשפט שב ומתזכר את המל"ל לשוב ולבחון האם השתנתה מדיניותו בענין הבאת עובדים זרים מחו"ל להידון בתיקי תביעה נזיקית/שיפוי - בישראל.

...

אשר על כן, אני מורה כי בגין האיחור המשמעותי בהצגת מוצגים מטעם הנתבעות 2 ו-3, אי-הצגת והשלמת נתונים ותשובות (שבית המשפט הורה שיהיו לפניו - טרם שמיעת העדויות), התנהלות שהובילה לביטול שני דיוני הוכחות, כאמור, אני מורה כי הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת 3 (בהיותה מבטחת הנתבעת 2 בשני הכובעים) תשלם לכל אחד מהצדדים הבאים: לתובע 1, לתובע 2, לנתבעות 4 ו-5 (יחדיו) ולנתבעת 7 – החזר הוצאות בסך של 5,000 ₪.

כמו כן, בגין ההתנהלות שתוארה לעיל - מול בית המשפט, ובזבוז זמנו של הציבור בהחלטות והבהרות חוזרות, תשלם הנתבעת 3 סך של 7,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

ועוד, בעקבות בקשות שהוגשו בנדון לאחרונה, כאמור, אני מורה למזכירות לעדכן בנט המשפט את רישום מייצגי הנתבעת 2 – כמשרד שוהם-רנרט, עו"ד, ומייצגי הנתבעת 3 – כמשרד עוה"ד עמיחי טרוזמן.

בטרם סגר בעלה של התובע את תא המטען הגיע אוטובוס בכביש הצר והתובעת שהייתה בדרכה לחזור לרכב חזרה לאחור ובעלה שלא הבחין בכך סגר בעצמה את דלת תא המטען ופגע בה. התובעת מבקשת מבית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

המבחן השני הוא מבחן מהותי, אשר בוחן האם הפעולה הנדונה מצויה בתוככי מיתחם השמוש ברכב או מחוצה לו. לפי מבחן זה, בהתקיים המבחן הטכני, כלומר כאשר "הפעולה אשר הביאה לקרות הארוע הנזיקי מצויה בתוככי מיתחם השמוש ברכב – היינו, בין תחילתו של המגע הפיסי עם הרכב לבין עמידה יציבה מחוצה לו וסגירת דלתו", יש לערוך בחינה מהותית.

ומן הכלל אל הפרט, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר נסיבות התאונה וההשלכות המשפטיות של הקביעות העובדתיות כפי שייקבעו לאחר סיום שלב ההוכחות, סברוני כי יש למנות מומחה מטעם בית המשפט ולהמשיך במתוה התביעה כפי שהוגשה, שכן מצאתי כי ישנה ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום האורתופדי בשל סיכום הביקור מיום 05.04.17.

לדידי, פיצול הדיון בין שאלת סיווג התאונה והנזק יכולה סתם לסרבל את הדיון.

...

משכך, לפיכך, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר יובל ברוך כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").