בקשת פטור מעירבון בהליך אגרת בית משפט

בבית המשפט העליון רע"א 7100/20 ע"א 8325/20 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המבקש ברע"א 7100/20 והמערער בע"א 8325/20: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. רשות האכיפה והגביה 4. דואר ישראל 5. בנק איגוד לישראל 6. בנק אוצר החייל 7. בנק דיסקונט בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ 11. בנק ירושלים 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראל 16. בנק פועלי אגודות 17. הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ סיווג הליך; בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון ][]החלטה

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת העירעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעיניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בעירעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

...

בסופו של דבר ולאחר התערבות בא כוחו, שוחרר סכום הקצבה לידי המערער אך בגין העיכוב בשחרור הכספים הוגשה בקשת האישור אשר בגדרה עתר המערער לחייב למעשה את הבנקים המשיבים בתשלום פיצוי בסך כולל של מאות מיליוני שקלים חדשים.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי המערער מיצה את זכות הערעור בנושא האגרה עת ערער על החלטת הרשמת בזכות בפני בית המשפט המחוזי, ומשכך אין לאפשר לו לערער פעם נוספת בזכות על אותה החלטה, במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי שמחק את בקשת האישור בשל אי-תשלום האגרה.

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בערעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי המערער רשאי להשיג במסגרת ע"א 8325/20 גם על ההכרעה בנושא הפטור מאגרה.

בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהערעור מתמקד למעשה בסוגיית אי-תשלום האגרה בבית המשפט המחוזי ובהינתן הגישה המקלה הנוהגת ככלל ביחס לחיובו של תובע ייצוגי בהוצאות משפט (למשל, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 32 (22.1.2015); ע"א 2053/18 ואכים נ' שופרסל בע"מ (29.7.2018)), סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן פטור מתשלום האגרה ובהעמדת שיעור העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. סוף דבר (א) המערער רשאי להגיש עד ליום 5.9.2021 כתב ערעור מתוקן בגדר ע"א 8325/20, כמפורט לעיל.

תקנה 20(4) קובעת כי לא תשולם אגרה בגין "בקשה להשבת אגרה, להחזר ערבון, ערובה ופקדון, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת עירבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה". כב' השופטת כהן עמדה בפסק דינה על כך שהמשיבים לא הגישו לבית משפט השלום בקשה למתן פטור מאגרה, אלא ניהלו דיון בשאלה כיצד יש לכמת את תביעתם, וכפועל יוצא מכך מה שיעור האגרה שעליהם לשלם בגין כתב התביעה אותו הגישו.

לכך הוסיפה כב' השופטת כהן, שגם לפני ערכאת העירעור לא הועלו טענות כי יש לפטור את המשיבים מתשלום אגרה בהליך המתנהל בבית משפט השלום, אלא נטען כי האגרה שכבר שולמה על ידם בגין ההליך היא אגרה מספקת ולכן לא היה על בית המשפט למחוק את התביעה.

...

יוצא אפוא, כי הם לא נקטו בדרך הדיונית המתאימה.

סוף דבר.

הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הבקשה לפטור מתשלום אגרה נשענת בעיקרה על הטענות הבאות: ראשית, במסגרת בקשת רשות העירעור בבית המשפט העליון, הופטרו המבקשים מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, בין השאר "בהיתחשב בעמדת המשיבה" (החלטה מיום 26.5.2019).

עוד טענו, כי אין לקבל מצב שבו אין אחידות בעמדת המדינה וכי אין הצדקה לשוני שבין עמדת פרקליטות המדינה, שהסכימה לפטור מתשלום אגרה בהליך הנידון בבית המשפט העליון לבין עמדת פרקליטות המחוז, המתנגדת לפטורים המבוקשים בקשר להליך הנידון; שנית, התקיימות תנאי תקנת 14(ג) בתקנות האגרות, שלפיה יינתן פטור מתשלום אגרה, אם הראה המבקש שהוא חסר יכולת כלכלית ושההליך שנקט מגלה עילה.

גם בעיניין הסעד השני נראה כי יש ממש בטענת המשיב וזאת בעיקר בשים לב לכך שעניין זה נדון בהליך הקודם שנידון בבית משפט זה שנזכר לעיל (רע"ם 68347-02-19), אשר בעיניינו וכאמור, תלויה עתה ועומדת בקשת ערעור בבית המשפט העליון.

...

כן נקבע, כי המשיב ישלם למבקשים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

סיכום ותוצאה מכל המטעמים האמורים, הבקשה על שני חלקיה, נדחית.

יצוין כי בד בבד עם הגשת ערעור זה הגיש המערער בקשות לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון בהליך.

כפי שפורט לעיל, הטיפול בהש"מ 485/21 – שהוא ההליך נושא העירעור על החלטת הרשמת להב – הסתיים בעת שנדחתה השגתו של המערער על החלטת מזכירות בית המשפט, והבקשה לפסילת הרשמת להב הוגשה רק לאחר דחיית ההשגה.

...

דין הערעורים להידחות.

בנסיבות אלו, אין עוד מקום להידרש לסוגיית הפסלות, ועל כן דין הערעור בע"א 1245/21 להידחות.

הבקשה שלפניי הוגשה, לצד הודעת העירעור, כ"בקשה לפטור מתשלום אגרה" על גבי טופס מובנה ודומה כי התווספה לה המילה "וערובה". לאותה בקשה צורף אישור מיום 23.02.2023 בדבר מתן סיוע משפטי למערער בעיניין הוצאה לפועל וחדלות פירעון; רשימת תיקי הוצאה לפועל נכון ליום 30.01.2023; הודעה על עיקול מקרקעין נכון ליום 03.08.2021, ריכוזי יתרות נכון ליום 23.08.2021, רישיון רכב, וכן עותק משתי החלטות בהן קיבל בעבר פטור מתשלום אגרת בית-משפט.

המבקש פירט 17 הליכים שונים, אשר רק באחד מהם הופטר מהפקדת עירבון, הוא ע"א 39830-04-20; בדיקת הליך זה מלמדת כי הפטור ניתן בלא היתנגדות המשיבים, כאשר העירעור בסופו של יום נמחק בהסכמת המבקש ובהמלצת בית-המשפט.

...

כמבואר לעיל, הצגת התשתית העובדתית המלאה בדבר מצבו הכלכלי הינה תנאי הכרחי להיעתרות לבקשה כגון דא אשר משמעותה סטיה מכללי התקנות אשר באו להשית על המערער את עיקר הסיכון כי ערעורו יידחה, ולא על המשיבים שזכו בדין ועשויים להידרש, בשל הערעור להוצאות נוספות.

באופן זהה נהג המבקש בהליך כאן ובקשותיו נדחות מאותם נימוקים.

בנסיבות העניין, ולאחר שניתן פטור מתשלום האגרה זה מכבר, לאחר שנתתי דעתי לשיקול זכות הגישה לערכאות, לפנים משורת הדין בלבד, אני מורה על הפחתת סכום הערבון לסך של 15,000 ₪.