בקשת פטור מהפקדת ערבון בערעור בשל מצב כלכלי דחוק

העדר ציון מען התובעת בכתב התביעה ואי ציון שמה הנכון של התובעת בכתב התביעה הגם שאינם ראויים, אין בהם, כשלעצמם, ללמד על מצב כלכלי דחוק של התובעת דוקא ולהצדיק רק בשל כך חיוב התובעת בערובה.

יחד עם זאת, כאשר לכך נילווה תצהירה של התובעת בבקשה לפטור מהפקדת עירבון בו מצהירה התובעת כי אין בידה להפקיד עירבון לצורך הגשת רשות ערעור מחמת מצבה הכלכלי הקשה, וכאשר לא השתכנעתי שעלה בידי התובעת לסתור זאת ולהצביע על נכסים מהם יוכל הנתבע להפרע, אם וככל והתביעה נגדו תדחה, החשש שמעלה הנתבע לכך שלא יעמדו לרשותו נכסים למימוש הוצאות שייפסקו לזכותו מהתובעת, ככל שייפסקו, מתחזק.

...

ומן הכלל אל הפרט; על רקע כללים אלה ובזהירות המתחייבת שעה שמדובר בתביעה המוגשת על ידי התובעת, אדם פרטי, סבורני כי נסיבות תיק זה הן מבין המקרים המיוחדים המצדיקים חיוב התובעת במתן ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

בשים לב לסכום התביעה (308,915 ₪) מהות טענות הצדדים והיקף הברור הנדרש, שאינו נחזה להיות ברור משפטי מורכב או ממושך, ותוך איזון מידתי בין זכויות הצדדים, הגעתי לכלל דעה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בסך של 12,000 ₪.

4678313 המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

בעיניין חוסר יכולתו הכלכלית טען, כי בשל מצבו הכלכלי הדחוק הוא מיוצג באמצעות הלישכה לסיוע משפטי, ולכן הוא אף פטור מתשלום אגרת המשפט.

שנית, כידוע, "המבקש פטור מהפקדת ערבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום הערבון" (בש"א 3849/11 אורי פלג נ' Sofasa Llc (22.5.2011)‏‏, כבוד השופט ס' ג'ובראן).

לפיכך משלא הראה כי מיתקיים התנאי בדבר העדר יכולת כלכלית, ניתן היה לדחות את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון כבר מטעם זה. בחינת סכויי הצלחת בקשת רשות העירעור – לעניין פטור מהפקדת ערבון, בשונה מפטור מאגרה, אין די בסיכוי כלשהוא להצלחת בקשת רשות העירעור, אלא, כפי שנקבע פעמים רבות, "לעניין פטור מעירבון נידרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" (עניין ורנר, פסקה 11.

...

המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: בקשת רשות הערעור נועדה ליצור סחבת בבירור התביעה ולהסב להם עינוי דין, נוסף על סבלם ממעשיי המבקש שבעטים הורשע בהליך הפלילי (בעניין זה הפנו אל האמור בגזר הדין); בעניין טענות המבקש בשאלת סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור, טענו, כי "הנימוק ... אינו ברור כלל ועיקר כנימוק לפטור מעירבון", מאחר שלטענתם, האגרה נועדה לאוצר המדינה ואילו העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם.

הטענה בעניין חוסר יכולת כלכלית – מהטעמים שלהלן, אין מנוס מקביעה כי המערער לא ביסס את טענתו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית להפקיד את העירבון.

כך בין השאר, נקבע בעניין רע"א 7381/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (21.10.2018)‏‏ (כבוד השופט ע' גרוסקופף, פסקה 4): "דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה. צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: 'הצו'), מורה כי לא תינתן רשות ערעור על 'החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים' (סעיף 1(1) לצו. הוראה זו חלה גם ביחס לחוות דעת מומחה. ראו: רע"א 2961/17 פלוני נ' מדינת ישראל (‏3.4.2017); רע"א 9401/16 יצחק שטרן ושות' בע"מ נ' עאסי מורד בע"מ, פסקה 4 (3.4.2017)). את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון...". (ראו גם את ההחלטות הבאות ואת הפסיקה המובאת בהן: רע"א 8139/18 פלונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (27.11.2018)‏‏, י' עמית, פסקאות 4-3; רע"א (מחוזי חי') 52705-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (6.2.2019)‏‏, כבוד השופטת ת' נאות-פרי, פסקאות 23-17; רע"א (מחוזי חי') 31384-05-19 ט.מ.י פלב"מ אחזקת מפעלים בע"מ נ' פלוני (16.5.2019)‏, כבוד השופט העמית י' גריל, פסקאות יג-כג).

לנוכח כל האמור ובהתחשב גם בשאלה הממוקדת והמצומצמת העולה בבקשת רשות הערעור, סכום העירבון יועמד על סך 2,000 ₪ (במקום 7,500 ₪) ויופקד עד יום 20.5.2020.

בעיניין מצבה הכלכלי של המבקשת טוען המשיב, כי דוקא בשל טענות המבקשת כפי שנטענו במסגרת בקשת הפטור בנוגע למקורות הכנסותיה, הרי שיש לחייבה בהפקדת ערבון, על מנת להבטיח את הוצאות המשיב בהליך דנן.

עוד טוען המשיב, כי במסגרת פסק הדין, בית משפט קמא דן בטענות המבקשת, ודחה את ערעורה ולפיכך, הרי שסכויי העירעור נמוכים.

דיון והכרעה; בקשת הפטור; תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות חובת הפקדת ערבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בכל הנוגע למסוגלות הכלכלית של המבקשת, מחד גיסא, עומדת בפני בית המשפט העובדה שהמבקשת מיוצגת על ידי הלישכה לסיוע משפטי (ובהתאם ניתן לה פטור מתשלום אגרה), כאשר עובדה זו שופכת אור על מצבה הכלכלי של המבקשת, כאשר ניתן לכאורה להלום את טענת המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הדחוק.

...

טענות המשיב; לטענת המשיב, דין בקשת הפטור להידחות.

כן טענה המבקשת כי גם בני מישפחה נוספים אינם יכולים לסייע בידה נוכח מצבם הכלכלי הדחוק, וכי היא אינה יכולה לקבל סיוע מהבנק, נוכח חובותיה בהוצל"פ. המבקשת מיוצגת על ידי עו"ד פרטי מטעמה, כאשר לטענתה שכרו משולם באמצעות תמיכה של בני המשפחה.

במסגרת בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990), קבע כב' בית המשפט העליון כי פטור מהפקדת עירבון יינתן רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים גם יחד, כמפורט להלן, שאם לא כן תדחה הבקשה: 1) מצב כלכלי קשה של המערער אשר אינו מאפשר הפקדת העירבון.

...

בהינתן האמור לעיל, דין הבקשה להידחות וממילא מתייתר הצורך להתייחס לסיכויי הערעור.

משנתתי דעתי לכל אלו אני מורה כי הבקשה לפטור מהפקדת ערבון או הפחתתו נדחית.

כפועל יוצא אני מורה כי המבקשת תגיש הודעה מלווה באסמכתא בגין הפקדת העירבון עד ליום 7.9.17 וזאת בהינתן מועד הדיון, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.

להודעה נוספה ההבהרה הבאה: "לא הופקדה הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת העירעור". משלא הופקד העירבון, החליטה הרשמת ביום 12.12.2022, כהאי לישנא: "טרם הופקד העירבון. המחדל יוסר עד ליום 19.12.22, אחרת יימחק ההליך ללא התראה נוספת". ביום 19.12.2022, הגישו המבקשים בקשה למתן ארכה, תוך שהסבירו כי הטעם לעיכוב נעוץ "במצב הביטחוני לאחרונה בשטח"; עוד נטען, כי בא כוחם לא היה בקוו הבריאות, דבר שמנע ממנו לעמוד עִמם בקשר.

למרות היתנגדות המשיבה, וחרף העובדה שטרם שולמו הוצאות משפט שהושתו על המבקשים בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב ביצוע, עובדה שלגביה ציינה הרשמת כי היא "מעמידה כשלעצמה באור בעייתי בקשות לפטור או לארכה בהפקדת עירבון" – נעתר בית המשפט לבקשה ונתן ארכה ממוקדת עד יום 3.1.2023, תוך שהוסיף כי "ככל שלא תבוצע הפקדה עד למועד זה יימחק ההליך ללא התראה נוספת". גם בתאריך המיועד, לא הופקד העירבון; תחתיו, הוגשה בקשת ארכה נוספת – הפעם עד יום 15.2.2023.

הפעם נוספו סיבות על אלה שצוינו בשלבים הקודמים: לא רק המצב הבטחוני החמור, ולא רק החלאים, אלא גם מצבם הכלכלי הדחוק של המבקשים.

עוד הוסיפו לטעון, כי יש להפעיל את סמכות בית המשפט למחוק ערעור בגין אי-הפקדת עירבון באופן מידתי, ובתוך כך לבחון אם יש לבעל הדין הסבר מניח את הדעת למחדלו.

...

לטענת המבקשים: "העיכוב בהפקדת העירבון נבע מנסיבותיהם האישיות [...] בעקבות פטירת אחד מהאחים ולאחר מכן התלקחות האיזור בעקבות המהומות שאירעו באותה תקופה באיזור גרמו לעיכוב בהפקדת העירבון". עוד הוסיפו, כי "אי הפקדת העירבון לא נבעה מזלזול בבתי המשפט". המבקשים טענו בהרחבה, כי בסמכותו של בית המשפט 'להחיות' הליך שנמחק, וכן כי הוא רשאי להיעתר לבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון, אף לאחר חלוף מועד ההפקדה.

מהבקשה משתמע, על אף שהדבר לא נטען בפה מלא, כי בית המשפט המחוזי לא עשה כן. דין הבקשה להידחות.

ברם, השאלה שלפנינו אינה זו, אלא האם ראוי לעשות כן, בנסיבות העניין דנן; על כך – אין מנוס ממתן תשובה שלילית.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.