בקשת פושט רגל לביטול קנסות חנייה

התובעת כתבה: "לפיכך אבקשכם לבטל כל הליך עיקול נגדי ולפנות למנהל המיוחד ו/או בית משפט לשם הגשת תביעת חוב." עוד כתבה: "אבקש כי תעדכנו אצלכם באופן קבוע שאני נימצאת בפשיטת רגל ותמנעו מלשלוח כל פעם מחדש דרישה ותביעה מצידכם." התובעת שלחה העתק המכתב לנתבעת 1.

סיכומה של נקודה זו, הודעות תשלום הקנס הומצאו לתובעת, התובעת לא שילמה בהתאם להודעות תשלום הקנס, לא ביקשה להשפט על העבירות, והנתבעות נקטו נגדה הליכי גביה.

בע"א 5735/09 עריית טבריה נ' אבנר סינואני (17.4.2012), נדונה סוגיית גביית חובות קנסות חניה שהפכו חלוטים לפני שהחל הליך פשיטת הרגל נגד החייב, ונקבע שחוב לעירייה בגין קנסות חנייה מהוה "חוב המגיע למדינה בשל קנס" במשמעות סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אשר מונה חובות בני תביעה שחייב לא היה נפטר מהם על פי צו הפטר "רגיל" בפשיטת רגל.

...

כמו כן, ראיות הנתבעות מבססות, מעבר למאזן ההסתברות, את המסקנה שהנתבעות פעלו בתוך המועדים הנקובים בסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי וכי העונשים לא התיישנו.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעות את הוצאות המשפט בסך של 25,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 73436-01-19 גיטל נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון פש"ר 73415-01-19 ליס נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כב' השופט איל באומגרט בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: 1. ליס חנה גיטל, ת"ז 332674951 2. ליס ראובן מנחם, ת"ז 332674944 להלן: "החייבים" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד רועי ספיבק להלן: "המנהל המיוחד" החלטה

הגבלות שהוטלו, ככל שהוטלו, על רישיונות הנהיגה של החייבים מתוקף הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים המתנהלים, אם מתנהלים, על ידי המרכז לגביית קנסות, מבוטלות בזאת, ובילבד שהוטלו בגין חובות שנוצרו עובר למתן צו הכנוס.

למרות האמור בסעיף 42א' לפקודת פשיטת הרגל, יהיו רשאים החייבים לנהל חשבונות בנק בתנאים האמורים בצו זה. בנוסף, אני מורה על ביטול העיקולים אשר הוטלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ככל שהוטלו, על משכורותיהם של החייבים אצל המעבידים, ו/או על גמלאות או קיצבאות שלהן זכאים החייבים, ו/או על חשבונות העו"ש המנוהלים ע"ש החייבים אליהם מופקדות משכורותיהם החודשיות.

המנהל המיוחד ידאג לזימון החייבים וכל הנושים שיגישו תביעות חוב ו/או שצוינו כנושה בדו"ח החייבים בדיון שנקבע, בצרוף הודעה מפורטת, לפיה תתברר בדיון הבקשה לפשיטת רגל וכן תכנית הפרעון והאפשרות למתן הפטר לחייבים.

...

בהתאם לתקנה 21 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985, אני מורה לרשם המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל ורשם המשכונות לרשום הערה אודות צו הכינוס על נכסי החייבים הרשומים בפנקסי המקרקעין המתנהלים על ידם.

אני מורה כי הפרסום האמור שיתבצע על ידי הכונ"ר, יודיע גם על אסיפת נושים, ככל שתתקיים, ויהווה הזמנה כדין לנושים.

לבקשת הכונ"ר, בהתאם להוראות סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל, אני מורה על מינוי עו"ד רועי ספיבק כמנהל מיוחד לנכסי החייבים בתיק זה, ומאשרת סמכויותיו ושכרו בהתאם למפורט בכתב המינוי המצורף.

הודעות הקנס הוטלו בגין עבירות חניה שאין ולא הייתה השגה לגביהן, ולפיכך נקבע כי מדובר בקנס שהוטל כחוק, במיוחד שעה שהמבקש לא סתר ולא הוכיח כי לא קיבל את ההודעות מסיבה שאינה תלויה בו, או כי הודעות הקנס בוטלו על ידי ערכאה מוסמכת.

דעתי היא כי חובו של המשיב לעירייה עונה להגדרה זו. לפיכך, מסקנתי היא כי יש לקבל את העירעור ולאפשר לעירייה לגבות את חובו של המשיב בגין קנסות החנייה, למרות שמדובר בקנסות שנוצרו לפני צו הכנוס, ועל אף סיומו המוצלח של הליך פשיטת הרגל בדרך של הפטרת המשיב מחובותיו עם אישור ההסדר".

...

דעתי היא כי חובו של המשיב לעירייה עונה להגדרה זו. לפיכך, מסקנתי היא כי יש לקבל את הערעור ולאפשר לעירייה לגבות את חובו של המשיב בגין קנסות החנייה, למרות שמדובר בקנסות שנוצרו לפני צו הכינוס, ועל אף סיומו המוצלח של הליך פשיטת הרגל בדרך של הפטרת המשיב מחובותיו עם אישור ההסדר".

המבקש לא הצביעה על נימוקים המצדיקים התערבות בקביעותיו של בית משפט קמא, ולפיכך, אין מנוס מדחיית הבקשה.

סוף דבר סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

נוסף על כך, ככל שנאשם לא מבקש לבטל את דו"חות החניה, לא מבקש להשפט בעבורם ולא משלם אותם, אזי תקופת היתיישנות העונש מתחילה להספר בחלוף 105 ימים מהמועד שהודעת תשלום הקנס נשלחה אל החייב בדואר רשום.

בהליכי חידלות פרעון הליכי גביה מינהליים אינם עוצרים או מאפסים את מירוץ ההתיישנות החלים בפשיטת רגל ואת בהתאם להלכה פרידמן – ע"א 4302/16 עריית ירושלים נ צבי פרידמן (16.4.18), קרי – מאחר שהמשיבה לא הגישה תביעה אזרחית כנגד המבקש וחלפה תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין דו"חות החניה או לחילופין חלה תקופת ההתיישנות בהליכי גבייה מינהליים (שכן אלה ננקטו רק בשנת 2018) – דין החובות להמחק.

...

עולה מכאן שאופייה של טענת ההתיישנות הוא כטענת הגנה בלבד, וכך נקבע בע"א 522/71 בנין נ' בנין, פ"ד כח (2), 309, 326): "מעצם מהותה התיישנות דיונית היא טענת הגנה בלבד, ואין היא יכולה לשמש כעילת תביעה. השקפתו של השופט המלומד, שחייב רשאי להגיש תביעה נגד הנושה למתן פסק-דין הצהרתי שהחוב התיישן ושאין הנושה רשאי לגבותו, הופכת את ההתיישנות לפי החוק מדיונית למהותית, ועומדת בניגוד להוראות סעיף 2 של החוק. בסעיף 2 קבע המחוקק את התוצאה של ההתיישנות והיא; שאם "הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית-המשפט לתובענה". זאת היא התוצאה ותו לא; על-כן תנאי מוקדם להעלאת טענת ההתיישנות הוא - הגשת תובענה על תביעה שהתיישנה.

עוד לעניין זה, דו"חות מטעם המנהל המיוחד לרבות תוכנית פירעון החובות, מוגשים לתיק בית המשפט במסגרת הליך הפש"ר. מכאן עולה המסקנה, שהתובע ידע או היה עליו לדעת אודות תביעת החוב שהוגשה על ידי המשיבה, ומשך הם פני הדברים, עמדה לפניו האפשרות להגיש התנגדות לתביעת החוב שהוגשה לנאמן.

לסיכום לאור האמור לעיל, מורה על דחיית המרצת הפתיחה.

בבית-המשפט העליון כתב על כך, במקובץ להלן, כבוד הנשיא אשר גרוניס בפרשה דומה מאד לזו שלפנַי: "עריית טבריה ביקשה לגבות קנסות חניה של המשיב, שהפכו חלוטים לפני שהחל הליך פשיטת הרגל. המחוקק קבע כי חובות מסוימים, המנויים בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, יעמדו בתוקף חרף צו ההפטר. מדובר [בין היתר] בחוב המגיע למדינה בשל קנס. חובו של המשיב לעירייה עונה להגדרה זו. חובו של המשיב לעירייה בגין קנסות החנייה מהוה 'חוב המגיע למדינה בשל קנס' במשמעות סעיף 69(א)(1) לפקודה. יש לאפשר לעירייה לגבות את חובו של המשיב בגין קנסות החנייה, למרות שמדובר בקנסות שנוצרו לפני צו הכנוס, ועל אף סיומו המוצלח של הליך פשיטת הרגל בדרך של הפטרת המשיב מחובותיו" (ע"א 5735/09 עריית טבריה נ' סינואני, בפסקות 1, 3, 4 ו-6 לפסק-דינו (פורסם באתר הרשות השופטת, 17.4.2012)).

רק לאחר שסיים את ההליך – בין בביטולה של פשיטת-הרגל, בין בהפטר ובין בהסדר-נושים שהרשות הקונסת איננה צד לו – ניתן היה לגשת לגבייתו, בפועל, של הקנס התלוי ועומד.

...

השוו, מכל מקום, להוראתו של סעיף 175 לחוק זה. בכל הנוגע למבקש שלפנַי יש לקבוע, אפוא, כי עיריית רמת-גן מנועה מלצרף לסכום-הקנסות רבית-פיגורים לפי הדין ואף לא הוצאות גבייה, לתקופה שמיום צו-הכינוס – 8.3.2017 ועד שניתן צו-ההפטר בתאריך 13.9.2018.

אינני יודע את הסכומים אך אין הדבר מעלה או מוריד לא רק משום טיבו של ההליך – בקשה לסעד הצהרתי; אלא גם משום שבידיה של המשיבה, קודם שתגבה את הקנסות, מלוא-הנתונים הנדרשים ביישום פסיקתי זו. התוצאה הבקשה נדחית, בכפוף לקביעה דלעיל לענינן של רבית-הפיגורים והוצאות-הגבייה.

בתוך 15 ימים מיום, שקיבל לידיו פסק-דין זה, ישלם המבקש למשיבה שכר-טרחה של עורכת-דין בסך, כולל מע"מ, של 3,500 ש"ח. בקביעתו של סכום זה התחשבתי בסכומם העדכני של הקנסות; בעובדה שהמבקש לא יוצג בידיהם של יודעי-משפט ובשני מרכיביה, כאמור לעיל, של התוצאה.