בקשת ערובה בתביעה כספית בגין אובדן משלוח קנביס

רוה"ח אביזמל סבור כי זו הודאה מפורשת שהחברה קיבלה שווה כסף תמורת עבודה ולא דיווחה על הכנסה זו. כמו כן ממסמך שצרף התובע לתיקון הדוח השנתי שלו לשנת 2009 (נספח ז' לחוות הדעת), הוא אישר כי הוא מחזיק בשותפות זרה וכי בשנת 2009 הוא תבע שיוכר לו הפסד הון כמחזיק בגין חלקו בשותפות זו. באשר לבעלות על האופנוע, רוה"ח אביזמל קובע כי מדובר באופנוע שהוא רשום פורמלית על שם התובע כבעל המניות, אך הבעלות המהותית בו שייכת לחברה בזמנים הרלבאנטיים לתאונה.

לפיכך, אין מדובר בתביעה הנבלעת בתגמולי המל"ל. הנכות הרפואית הינה כקביעת המומחים מטעם ביהמ"ש, בשיערו 42.8% ואין להפחית מכך: התובע מכחיש את טענת הנתבעת, לפיה ד"ר דורסט אישרה שנכות התובע היתה פוחתת אילו טופל תרופתית, וטען כי המומחית העידה ששאלת הסבירות של הצלחת הטיפול התרופתי קשה לניבוי ולהערכה וכי רבים המעדיפים למצות טיפולים שונים קודם לטפול בתרופות פסיכיאטריות, כדוגמת שימוש בקאנביס.

באשר לטענה כי תביעת אובדן כושר עבודה שהגיש התובע לחברת ביטוח אחרת נדחתה, משיב התובע כי התביעה לא נדחתה, וכיום מיתנהל הליך משפטי נוכח אי תשלום מלוא הזכויות מכוח הפוליסות הרלבנטיות.

לשיטת הנתבעת, בין היתר, תביעתו של התובע נבלעת בתשלומי המל"ל. מאחר שאין מקום, בשלב זה, לקיים דיון נוסף בסוגיה זו שכן הגיעה העת לסיומו הסופי של ההליך (לצדדים ניתנו אורכות על פי בקשתם, להגיע להסדר), ואין מקום לקזוז חלקי שיתרתו בחישוב עתידי לא ידוע, ומאחר שלא באו נימוקים משכנעים להעדפת חוות דעת על פני רעותה, יעמוד הסכום לקזוז על סך 1,500,000 ₪ כערכם היום.

...

התייחסות לטענות נוספות שהעלתה הנתבעת: התובע הכחיש כי הודה שהצהיר על שכר שאינו שכרו, וכי ניסיונות הנתבעת להטיל דופי באמינותו ובדיווחי החברה לרשות המיסים, דינן להידחות.

בסיכומו של דבר, עמדת הנתבעת הייתה כי הנה מוכנה להסכים כי הקביעה בדבר גובה השתכרות בעבר תהא לפי טבלאות הצדדים לאחר נטרול הדיבידנדים שהציב התובע לעניין רווחים צבורים, ויתרת רווח קודמת, ובאה הסתייגות הנתבעת לקביעות התובע באשר לשכר ולשעורי הגריעה המוצעים.

לאור האמור, הנתבעת תשלם הסכומים כמפורט לעיל, להם יצטרפו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום במלא בפועל (למעט לעניין הוצאות העבר), שכ"ט עו"ד כדין וכן הוצאות משפט.

מכאן, כי התובע זכאי לפצוי בגין אובדן שכר לעתיד בסך של 637,953 ₪ (11,495 ₪ [שכר ממוצע במשק לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ליום 4.08.20] X 20% [נכות תפקודית] X 246.659 [מ.ה. עד לגיל 67] = 567,069 ₪, ובתוספת 12.5% [70,884 ₪]).

הוא צרף את רישיונות השמוש שהנפיקה לו היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, כפי שעולה מתעודת עובד ציבור של גב' טלי ממן מהיחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, וכן את טופס הבקשה בו צוין כי השמוש אושר בשל "מצב לאחר טרומבוזיס וורידי צוארי ומוחי ב-2013 על רקע סנדרום למייר משנית לזיהום ברקמות הרכות סמוכות ומאז פיתח סנדרום חמור של כאבי ראש חמורים אינטרקטביליים. כנראה תיסמונת כאב משנית לפגיעה הסטורקטורלית בראש" (ת/91 - ת/93).

בתשובה לשאלה (בעמ' 2 לטופס): "האם נכותך נגרמה מהתאונה" השיב התובע: "כן – רשלנות רפואית". למעשה, גם בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בשאלון מטעם הנתבע (נ/2), כשנשאל התובע, האם קיבל כספים ממקורות שונים עקב התאונה ונתבקש לפרטם, השיב התובע "כן, הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי, מחלקת נכות כללית, סניף רחובות, נבדקתי על ידי ועדה רפואית ונקבעו לי נכויות" (תשובה לשאלה 27).

סיכום סך נזקיו של התובע כתוצאה מהעקירה הם כלדלהלן: אובדן שכר לעבר - 32,000 ₪ אובדן שכר לעתיד - 637,953 ₪ הוצאות רפואיות - 30,000 ₪ עזרת צד ג' בעבר - 6,000 ₪ עזרת צד ג' בעתיד - 30,000 ₪ נזק שאינו ממוני - 180,000 ₪ סה"כ - 915,953 ₪ כאמור, יש לנכות מהפצוי את התגמולים בסך של 1,490,707 ₪, והמשמעות היא שהתביעה נבלעת.

...

בשים לב לאמור, אני קובע מעמיד את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 20%.

לצד זאת, ההנחה היא כי תחילה סבר התובע כי הוא עוד יוכל לשוב לעבודתו בשיפוצים, ועבר לא מעט זמן עד אשר עלה בידו להגיע למסקנה כי לעבודה זו הוא לא יוכל לשוב.

הנתבע ישלם אפוא, לתובע, סך של 228,988 ₪, וכן הוצאות בסך של 20,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 53,500 ₪.

לפני בקשה דחופה למתן הוראות להשמיד משלוח קאנביס רפואי במשקל 1.6 טון ברוטו מושא התביעה העיקרית (המטען) ולחלופין, להורות כי תכולת המטען תועבר לידי גורם מוסמך מטעם הנתבעת 1 (מנורה) או כל נתבעת אחרת.

התביעה העיקרית היא תביעה כספית לתגמולי ביטוח ופיצויים בגין הפרת חוזה, ע"ס של כ- 23 מיליון ₪ (אובדן מלאי הקאנביס: כ- 15 מיליון ש"ח, עלויות ביטוח והובלה: 177 אש"ח, הפסד הכנסות ורווחים: 2 מיליון ₪, אבדן נתח שוק ומוניטין: 5 מיליון ₪, עלויות איחסון הובלה ותקורה כ- 1.7 מיליון ₪ וכן, ריבית מיוחדת ופיצויים עונשיים).

לפי הנטען, הבקשה הוגשה לאחר שהמבקשות הודיעו למשיבות על המועד שבו תבצענה השמדה של המטען, לאחר שפניות קודמות למנורה ולמשיבות האחרות לקבל לידן את מלאי הקאנביס, לא נענו; ובנסיבות שבהן חל איסור להפיץ או למכור את מלאי הקאנביס לצרכנים, לאחר שמשרד הבריאות קבע ביום 19/6/22, כי אין להתיר חריגה מהנהלים המחייבים את פסילתו של המטען בעקבות אובדן אוגרי המידע.

...

מכל האמור, הבקשה נדחית.

תמצית העובדות וטענות הצדדים המדובר בתביעה שהוגדרה כתביעה כספית לתגמולי ביטוח ופיצויים בגין הפרת חוזה, על סך של כ- 23 מיליון ₪ עקב מה שהוגדר אובדן משלוח קאנביס במשקל ברוטו של 1.6 טון (אובדן מלאי הקאנביס: כ- 15 מיליון ש"ח, עלויות ביטוח והובלה: 177 אש"ח, הפסד הכנסות ורווחים: 2 מיליון ₪, אבדן נתח שוק ומוניטין: 5 מיליון ₪, עלויות איחסון הובלה ותקורה כ- 1.7 מיליון ₪ וכן, ריבית מיוחדת ופיצויים עונשיים).

בית המשפט מצטט במסגרת החלטה זו את בבש"א (י-ם) 1849/06 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' י. ברום ביח"ר לאריגים בע"מ (2/5/2007) במסגרתו נקבע כדלקמן: "כאשר מדובר בתביעה שבין מבוטח למבטח, שעילתה תגמולי ביטוח על-פי פוליסת ביטוח תקפה, וכאשר המבטח לא שילם תשלום על חשבון התגמולים, והמבוטח טוען כי אי תשלום כזה החמיר את מצבו הכספי, ניתן לאמר כי היתקיימו אותן נסיבות המצדיקות אי הטלת חיוב חברה בערובה אך ורק בשל ענייה". והוסיף וציטט את קביעת ערכאת העירעור שדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה "נוכח אופיה של התביעה - לתגמולי ביטוח שנגרמו כתוצאה משריפה - ואף שמועלית טענה כי המשיבות מעורבות בהצתה, נראה לי כי צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו". (ראו בנוסף תא (ת"א) 64007-12-20 פיירלס מערכות כיבוי וגילוי בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (22/10/22)).

...

גם לא שוכנעתי שיש להבטיח מראש שכר טרחה של עורכי הדין של המבטחות בסכום של 3 מליון ₪.

בהינתן האמור עד כאן, בשים לב לקשת השיקולים שאמורים ללוות תביעה שהינה בעיקרה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח, שהשיקולים לחיוב בערובה בגינה הינם שונים, ואולם בשים לב שקיימת גם תביעה נזיקית, באתי לידי מסקנה שהפקדת הסכום בגובה של מאות אלפי שקלים הוא סביר ואף מקובל בפסיקה לתביעות בהיקף דומה, ולפיכך אני מעמידה את סכום הערובה על סך של 300,000 ₪ (סכום המהווה כ- 1.25% מסכום התביעה).

סוף דבר במכלול האמור לעיל, אני מחייבת את התובעות להפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום סך 300,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית לא מוגבלת בזמן, כתנאי להמשך התדיינות בתיק זה. בשולי הדברים, ואולם לא בשולי חשיבותם, יש לקוות שהצדדים כולם יצליחו להידבר ולבחון אפשרויות להקטנת הנזק, בין בהידברות למול משרד הבריאות ובין בדרכים אחרות שתאפשרנה שימוש במטען ולו שימוש חלופי בו, על פניו הדבר נדרש ומתבקש.