בקשת ערובה בערעור על פסק דין בית הדין האזורי לעבודה

הנשיאה ורדה וירט – לבנה לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה חיפה (השופטת איריס רש, נציגת ציבור גב' רינה חדד ונציג ציבור מר ניסים קשי; ע"ר 14134-04-23, מיום 22.6.23), בו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטת רשם בית הדין האיזורי (הרשם טארק חסנין; סע"ש 55161-09-22; מיום 5.4.23).

בהחלטה מיום 19.7.23 הוצע לצדדים כך - "לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ובתגובה לה, כמו גם בפסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה מושא העירעור וכן בהחלטת הרשם חסנין ובמסמכי העירעור בבית הדין האיזורי, מוצע לצדדים כי התיק יוחזר לבית הדין האיזורי לצורך דיון בשאלת סכויי התביעה כנגד המערערים 4-2, שאין חולק כי אלה אינם מעסיקיו הישירים של המשיב וכי עילת התביעה כנגדם מתבססת, לכאורה, על דוקטרינת הרמת מסך". המשיב הסכים להצעת בית הדין אולם המבקשים היתנגדו, תוך שטענו כי ההכרעה בעיניין הפקדת ערובה ביחס למבקשים 4-2 צריכה להנתן על ידי בית דין זה במסגרת הדיון בעירעור.

יחד עם זאת, הואיל ובפסק הדין אין היתייחסות לעילת התביעה כנגד המבקשים 4-2, אשר אין חולק כי הם אינם מעסיקיו הישירים של המשיב ועילת התביעה נגדם מבוססת על דוקטרינת הרמת מסך, ובכלל זה לא נבחנו סכויי התביעה כנגד המבקשים 4-2 ושאלת קיומה של ראשית ראיה בהתאם להוראות תקנה 116א לתקנות, הרי שיש להשיב את התיק לבית הדין האיזורי לצורך בחינת שאלת חיוב המשיב בערובה בתביעה כנגד המשיבים 4-2.

...

דיון והכרעה - לאחר שנתנו דעתנו לכל חומר התיק ולטענות הצדדים, אנו סבורים כי לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, קל וחומר שמדובר בערעור בגלגול שלישי, בו התערבות של ערכאת הערעור תעשה במקרים חריגים המעוררים שאלה כללית, משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים לתיק ומצדיקה בירור שיפוטי נוסף (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, לו(3) 123 (1982); רע"א 2830/07 גלעד הר עוז נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, מיום 15.08.2007; רע"א 7857/08 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אולפני קוליונל בע"מ, מיום 22.02.2009).

לא למותר לציין, כי היעדר התייחסות לסוגיה זו בפסק הדין, כמו גם בהחלטת הרשם, היא הסיבה היחידה בעטיה מוחזר התיק לבית הדין האזורי, אחרת בקשת רשות הערעור הייתה נדחית אף ללא צורך בתגובת המשיב.

בשולי הדברים יצוין כי הסוגיה הדרושה הכרעה כמפורט, היא סוגיה עובדתית שצריכה להיבחן על ידי הערכאה הדיונית על בסיס החומר שהוגש לפניה ומשכך אין היא מוכרעת במסגרת הליך זה. סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 20 לפסק דין זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע מיום 21.9.2022 (הרשמת עינת לסרי; סע"ש 21771-06-19) (להלן: פסק הדין).

לחלופין ביקשו המשיבות "להתנות את קיום הדיון בעירעור לגופו של עניין, הן בתשלום הוצאות המשפט שנפסקו לחובת המבקש והן בהפקדת הערובה שנפסקה להבטחת הוצאות המשיבה". הכרעה תביעתו של המבקש לפני בית הדין האיזורי התבררה כסכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש).

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות.

בכל הנוגע להכרה בטעות של בעל דין כ"טעם מיוחד" להארכת מועד, נפסק, כי טעות, ובמיוחד טעות בדין של בעל דין או בא כוחו, אינה בגדר "טעם מיוחד". במהלך השנים, חל ריכוך בפסיקה זו ונקבע: "כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה. לעתים, חסימת הערעור בשל טעות משרדית נתפסה כנוקשה יתר על המידה. בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון נקבע שאין מקום לאמץ כלל הקובע קטיגורית כי טעות שבדין לעולם לא תהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכי יש לבחון את טיבה של הטעות, טעמיה, הגיונה ובעיקר את השלכתה על זכויות בעלי הדין האחרים. עם זאת, שלילת הכלל כי טעות שבדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, אינה מובילה בהכרח לתוצאה כי כל טעות שבדין תוכר כטעם מיוחד שכזה. על מנת שהטעות תוכר כטעות אופרטיבית עליה להיות טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה. כך אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה .." (בש"א 1818-03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי (25.03.2003)).

סוף דבר - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 22868-11-21 12 אוגוסט 2023 לפני: כב' הרשמת מירב שמחיוף המבקש: משה מימון ע"י ב"כ: עו"ד חן שמחון המשיבה: מקס מצברים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אהוד גבאי החלטה

אשר לפסק הדין שניתן לאחרונה, אין בכך כדי לשלול מהמשיבה להכנס בשערי בית המשפט, וממילא הוגש ערעור על פסק הדין.

אשר לסכום הערובה – לאחר איזון האינטרסים ובחינת השיקולים הצריכים לעניין, לאחר שנתתי דעתי לזכות הגישה לערכאות, לגובה הסכום הנתבע בתביעה שכנגד, זכות המבקש להפרע את הוצאות המשפט, אשר יפסקו לטובתו ככל שהתביעה כנגדו תידחה וכן לשעור ההוצאות הנפסקות בבתי הדין לעבודה בהליכים דומים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה בסך של 10,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, לא שוכנעתי כי המשיבה עמדה בנטל להוכיח כי יש לפטור אותה מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקש, כפי שאפרט להלן.

יודגש כי כל הקביעות בהחלטה זו הן לכאוריות בלבד לנוכח מהות הבקשה ובשים לב לשלב, ולראיות שהוצגו בפני בית הדין לצורך הכרעה בבקשה זו. נוכח האמור לעיל - דין הבקשה להתקבל.

אשר לסכום הערובה – לאחר איזון האינטרסים ובחינת השיקולים הצריכים לעניין, לאחר שנתתי דעתי לזכות הגישה לערכאות, לגובה הסכום הנתבע בתביעה שכנגד, זכות המבקש להיפרע את הוצאות המשפט, אשר יפסקו לטובתו ככל שהתביעה כנגדו תדחה וכן לשיעור ההוצאות הנפסקות בבתי הדין לעבודה בהליכים דומים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה בסך של 10,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיה.

הבקשה הראשונה שהוגשה על ידי המבקשים לחיוב התובע בהפקדת ערובה היתה במסגרת העירעור על פסק הדין השני בבית הדין הארצי לעבודה והתובע חויב בהפקדת ערובה בסך 3,000 ₪ שהופקדה כנדרש – כאשר העירעור היתקבל ואגב כך בית הדין הארצי לעבודה ביטל את ההוצאות שהושתו על התובע בבית דין זה ונקבע, כי שאלת ההוצאות תבחן בסוף ההליך, תוך הבאה בחשבון של כל ההליכים שהתקיימו עד שיינתן פסק הדין הסופי.

אשר לטענה בעיניין הוצאות שני הליכי העירעור – אמנם פסקי הדין שניתנו בבית דין זה בוטלו, אולם זאת לא משום שטענות התובע התקבלו או משום דחיית טענות המבקשים אלא משום שנקבע, כי לבית הדין האיזורי לעבודה הסמכות לידון בכל השאלות שבמחלוקת לרבות שאלת הסמכות העניינית לידון בתביעה ובתוקף המחאת הזכות העומדת בבסיס התביעה.

...

טענות המבקשים, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית נדחו זה מכבר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כאשר מכלול טענות הצדדים, הן העובדתיות והן המשפטיות, לרבות שאלת היותו של התובע "חליף" העובדת ושאלת הנפקות המשפטית של המחאת הזכות עליה חתומה העובדת, העומדת בבסיס התביעה, דינן להתברר לגופן במסגרת ההליך ונראה על פניו ומבלי שיהא בדבריי כדי לקבוע מסמרות בהליך לגופו, כי אין המדובר בהליך סרק.

ודוק, בענייננו התובע נתן הסבר המניח את הדעת להיעדר תשלום ההוצאות, אשר כאמור בוטלו בסופו של יום במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 31.5.23 (ע"ע (ארצי) 52123-05-22), מה גם שטענת התובע כי הוא שילם את הוצאות הנתבעת 3 שהוטלו עליו במסגרת פסק הדין הראשון לא נסתרה (הוצאות שכאמור אף הן בוטלו במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.6.21, ע"ע (ארצי) 12159-01-19) ואף מטענות המבקשים עולה, כי התובע הפקיד את הערובה בסך 3,000 ₪ שבה הוא חויב על ידי בית הדין הארצי לעבודה ומכל אלה שוכנעתי בקיומה של יכולת פירעון המאפשרת למבקשים להיפרע את הוצאותיהם ככל שהתביעה תידחה.

סוף דבר על יסוד האמור - הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחית.

בנוסף, הבורר אפשר תיקון של כתב התביעה על ידי הגדלת סכום התביעה למרות שההסכמה לפנות לבוררות ניתנה בפני בית הדין רק לאחר שהמבקש הגביל את סכום פסק הדין.

אשר לסוגיית הסמכות העניינית שעלתה בקשר להכרעה התלויה ועומדת בפני בית הדין הארצי לעבודה, טען המבקש כי בית משפט זה רשאי לתת צו זמני נגד הנתבע גם כאשר שאלת הסמכות העניינית שנויה במחלוקת, מה גם שבפני בית הדין הארצי לעבודה תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור על החלטה מפורטת ומנומקת של בית הדין האיזורי.

לטענתם, אין כל דחיפות בבקשה להפקדת ערובה המהוה גילגול נוסף של בקשה להפקדת ערובה שכבר הוגשה בעבר לבית הדין האיזורי לעבודה ולכן מטעם כלל כיבוד הערכאות יש להמתין להחלטת בית הדין הארצי בעירעור.

בשלב זה, כל שקבע בית הדין הארצי הוא כי החלטת בית הדין האיזורי לעבודה לפיה הבקשה לביטול פסק הבוררות תועבר לדיון בבית המשפט המחוזי, תעוכב עד להחלטה בעירעור.

...

לסיכום בהתחשב בכך שהמבקש זכאי על פי פסק הבוררות לקבלת תשלום שמועד ביצועו חלף ביום 23.9.2023; נוכח שווי החברות כנטען העולה פי כמה על הסכום הפסוק; נוכח התחייבות המשיבים שלא למכור את המשיבות 1 ו-2 והחברה פינק ביוטי והעברת ההכנסות משתי התוכנות אל המשיבות 1 ו-2 ובהתחשב בקושי של המשיבים לעמוד בסכום ההפקדה המבוקש, אני מוצא בשלב זה לקבוע כי המשיבים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 250,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד המחירים לצרכן.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 18.3.2024 ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ד, 14 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.