בקשת עמותה לעיון בתיק בית משפט בעניין שימוש חורג במקרקעין

בית משפט השלום ברמלה ת"א 46060-01-22 סממה נ' אלבז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אביגיל פריי מבקשים 1. אבי סממה ת"ז 022293880 2. סיגלית סממה ת"ז 022976120 משיבים .1 פתחיה אגודה שיתופית 570011494 2. ראובן ביטן ת"ז 53507992 .3 עידית כהן ת"ז 054097779 .4 מרקו אלבז ת"ז 42485573 5. קאנמדיק טכנולוגיות בע"מ חברות 515666766 6. משרד החקלאות ופיתוח הכפר החלטה

לאור הדין והפסיקה שפורטו, יש לבחון את הבקשה המונחת כיום לפני ביהמ"ש. לעניין התנאי הראשון שעניינו קיומה של עילת תביעה ראויה, נכונה אני להניח כי בשלב זה הצביעו המבקשים על תשתית ראייתית ראשונית ולכאורית המעלה קיומה של מחלוקת בין הצדדים בשאלת הזכות לעשות שימוש במקרקעי המריבה נשוא ההליך.

עיון בבקשה נשוא החלטה זו מעלה כי הלכה למעשה אינה מצביעה על שינוי בנסיבותיה מאז נדונה הבקשה הקודמת וכי עניינה העקרי הנו ברישומה של המשיבה 3 בספרי המשיבה 1 כמחזיקה במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 12 בגוש 4740 עליה מפעילה המשיבה 5 חממה והנפקויות המעשיות של רישום זה לעניין הזכות להחזיק בקרקע ולהפעיל במקום שימוש חורג בהתאם לדין ולהנחיות המשיבה 6.

הדברים כבר נדונו בהרחבה בדיון בבקשה הקודמת וכאמור לעיל, נקודת המוצא של צו המניעה הנו מניעת שינוי ואילו היעתרות לבקשה כיום משמעה שינוי מהמצב הקיים כיום לאור החלטות ועד העמותה עוד מראשית חודש פברואר שנה זו. בנוסף, היעתרות לבקשה מהוה לכאורה שינוי מהכרעות ביהמ"ש המחוזי ביחס למחלוקות בין הצדדים במסגרת ה"פ 6948-02-20 מיום 24.2.20.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והאזנתי לטיעוני הצדדים באריכות, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

בבחינת מאזן הנוחות – בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה למתן צו זמני, במידה שישתכנע כי הנזק שייגרם למבקש, אם לא יינתן הצו הזמני, יהא נזק בלתי הפיך.

סיכומם של דברים- אני דוחה את הבקשה.

בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים בב"נ 54236-09-22 עמותת בית חבד גונן קטמון ואח' נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 7392/2022 בפני כבוד השופט, סגן הנשיא אמיר דהאן מבקשים עמותת בית חבד גונן קטמון משיבים מדינת ישראל – הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים למבקשת : עו"ד צחי בן עיון למשיבה : עוה"ד תהילה אלבוחר-אגמי , ליז כהן ומורן רביבו. החלטה

בית המשפט הפנה מראש לפסיקה קודמת בעיניין מוסדות חינוך טעוני רשוי על פי חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט 1969 (להלן "חוק הפיקוח") הואיל ובית המשפט שוכנע כי מדובר במוסד חינוכי המטפל בילדים צעירים בעלי קשיים קבע בית המשפט את הבקשה לסעד זמני, לשמיעה בפניו ביום א' חול המועד סוכות במסגרת תורנות אזרחית, וכעת באה העת להכריע בבקשה, בטרם תתחדש שנת הלימודים.

למעלה מן הצורך ולשם העמדת הלכה על מכונה יאמר עוד : פרשנות המונח "בית מגורים" נגזרת ונלמדת מתכנית 62 הקובעת את השימושים האסורים והמותרים ושם הוגדר בית מגורים על פי מבחן מיצטבר ומשולב של יעוד ראשוני ושימוש בפועל : "בית מגורים" פרושו בית שניבנה כדי לגור בו ושאין משתמשים בו למטרה אחרת פרט למגורים" הגדרה מפורשת זו מצביעה כי לעניין מניין התקופות לשימוש האסור אין המקרקעין נשוא הצוו מהוים "בית מגורים" הגדרת "בית מגורים" בתוכנית מתאר 62 מיתרת הן את המחלוקת בדבר הזמן המירבי למתן הצוו והן את הדיון בטענה לפיה נודעת חשיבות משפטית לכך שחלק מן המבנה משמש למגוריו של מר חיים לוטנר (שם זהה לשם האדריכל החתום על תקנון תוכנית 3770 בסוף שנות התשעים של המאה העשרים) בין אם מר לוטנר גר במקום ובין אם לאו, בין אם המבקשת עושה שימוש ב 150 מ"ר , 250 מ"ר או 300 מ"ר הכוללים או שאינם כוללים חצר אין הדבר פוגע בכשרות הצוו.

לסיכום שאלת הסמכות החוקית יאמר כי לא נסתרה העמידה בדרישות החוקיות: המקום ברור, המיתחם ברור, הפעילות האסורה ברורה, זהות נותן הצוו ברורה, קיום חובת הוועצות הוזכר וגם הזכות לבקש את הביטול והעיכוב – זכות שנעשה בה שימוש בתיק זה. יש להצר על כך שהוקדש לעניינים אלה טיעון נרחב כל כך – אם כי בית המשפט מבין כי במסגרת הזמן המצומצמת הנכפית על ידי צו מינהלי אין סיפק בידי ב"כ הצדדים לצירוף את הטיעון מן הסיגים הטפלים לו. לעניין רישיון להפעלת בית הספר לא מצא בית המשפט כי בית הספר פטור מרישוי (סמל מוסד) מחמת מספר תלמידיו, המנהג הרווח, הבטחות אנשי המשיבה או נהלי משרד החינוך.

מן הבחינה התכנונית - בית המשפט לא מצא כי המבקשת הראתה שהיתר לשימוש חורג נמצא בהשג יד וכל שהראתה – אינו אלא תחילתו של בירור לקראת הליך בקשה לשימוש חורג.

...

בית המשפט לא מצא בית המשפט בטענות המבקשת כי לא קיבלה גם את ההודעה וגם את הצו וכי לא הייתה לה נגישות למסמכים האחרים – מקום בו זומן נציג המבקשת לחקירה.

התוצאה היא כי בשלב זה לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להראות כי הצו ניתן או שהליך הרישוי עוכב - שלא לתכלית ראויה או במידה העולה על הנדרש.

[ראה גם ת"א 36322-09-17 קנדור ניהול נכסים בע"מ ואח' נ' רחמני ואח'] תוצאות והוצאות הבקשה לעיכוב ביצועו של הצו – נדחית.

" בהמשך לדברים אלה ונוכח המארג הנרחב של הטענות, המאמץ הניכר שהושקע, לרבות קיום דיון ארוך הכולל חקירת עדים פוסק בית המשפט כי המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך של 8,500 ₪ ההוצאות תשולמנה 90 יום לאחר סיום ההליך העיקרי ובכפוף לתוצאותיו ולקיזוז/חיבור עם הוצאות ההליך העיקרי ככל שתהיינה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי מעשיו של דרעי מנעו משלטונות המס לשום באופן נכון את המס, אך הדגיש כי חלקו בבצוע העבירות היה פסיבי וכי יש לזקוף לזכותו, בין היתר, את העובדה שהחקירה בעיניינו נמשכה כשבע שנים ואת העובדה שהתיק ניפתח עם חשד לעבירות שחיתות שלטונית, אך הסתיים באישום בעבירות מס "המצויות ברף התחתון של מישפחת עבירות זו" (ההדגשה במקור).

לעומת זאת, בכל הנוגע לסבירות המינוי, מציינת היועצת כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה "מוביל למסקנה ברורה וחד-משמעית כי מינוי השר דרעי חורג ממיתחם שיקול הדעת הרחב, הנתון לראש הממשלה בעיניין זה". היועצת מציינת כי כבר בעיניין דרעי השני ובעניין דרעי השלישי קבע בית המשפט כי מינויו לשר מצוי על גבול מיתחם הסבירות, וזאת בהתבסס על העבירות הישנות שעבר דרעי.

למען שלמות התמונה יצוין כי בהליך הוגשה בקשת הצטרפות במעמד של "ידיד בית המשפט" על ידי קבוצת מרצים למשפט צבורי, וזאת בנוגע לשאלת חוקתיות תיקון סעיף 6(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, ובפרט בכל הנוגע לשאלה האם נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.

התועלת שדרעי הפיק מהצהרתו בפני בית משפט השלום כדי להבין את התועלת העיקרית אשר הופקה על ידי דרעי בעזרתה של אותה הצהרה, חובה עלינו לעיין בסעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת, אשר קובע לאמור: "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת". לאור האמור בסעיף זה, ברי הוא כי התפטרותו של דרעי מהכנסת עובר לאישורו של הסדר הטיעון ומתן גזר הדין בעיניינו על ידי בית משפט השלום השילה מבית המשפט את סמכותו למצוא קלון בעבירות בהן דרעי נמצא אשם.

בפרשת "התיק הצבורי", ביום 24.9.2003 הורשע דרעי בבית משפט השלום בבצוע עבירה של הפרת אמונים – בגין כך שבהיותו שר הפנים בשנת 1989, פעל להסדרת תמיכה בסכום של 400,000 ש"ח, באמצעות עירית ירושלים, לטובת עמותה נוספת שהיה לו בה עניין אישי (ת"פ (שלום י-ם) 1872/99 מדינת ישראל נ' דרעי).

בהתאם להסדר הטיעון שהוגש לאישור בית משפט השלום בירושלים (ת"פ (שלום י-ם) 56231-12-21), הצדדים עתרו כי על השר דרעי ייגזר "מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם [דרעי – י' א'] לא יעבור עבירה על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 או חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963" (סעיף 2.1 להסדר הטיעון); וכן קנס כספי בסכום של 180,000 ש"ח או שנת מאסר בפועל תמורתו.

...

על רקע האמור, ניכר כי אין זה ההליך המתאים להכריע בסוגיית הקלון, לא במפורש ולא במשתמע.

סוף דבר בהינתן עמדתי זו, איני מוצא לקבוע שהחלטת ראש הממשלה שלא להעביר את השר דרעי מתפקידו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

בסיכומו של דבר, בהינתן אופי הפגם עליו עמדתי לעיל, לו דעתי הייתה נשמעת היינו מורים על דחיית העתירות בעיקרן.

על פי עובדות האישום השני, ביום 26.08.18 ניתן על ידי בית המשפט צו איסור שימוש נגד גב' מכלוף ו/או מי שפועל בשרותה (בב"נ 12012-08-18), לפיו יש להפסיק להשתמש במקרקעין כגן ילדים, החל מיום 28.02.19, אלא אם יהיה בידי המערערים היתר בניה כדין לשימוש חורג להפעלת גן ילדים.

לדברי השלושה מדובר בעיון בתיקים לגביהם הורה בית המשפט למשיבה להעביר לידיהם רשימת תיקים בהם הוגשו כתבי אישום כנגד מפעילי גני ילדים הפועלים ללא היתר לשימוש חורג.

נטען כי עוד בשנת 2019 העבירה המערערת את חלקה בגן הילדים לידי "מרחבי חינוך – עמותה לחינוך לגיל הרך", וכי אין לייחס לה את השמוש החורג החל מאותו מועד.

ערעור על החלטות ביניים בבקשות בעת הטיעון לעונש: החלטה מתאריך 20.10.22 הדוחה את בקשת המערערים להגשת טיעונים וראיות נוספות בכתב לעניין העונש, לרבות אלו הנוגעות לבקשה להגנה מן הצדק – בשל חילוקי דיעות עם המייצג הגישו המערערים בקשה להגיש טיעונים לעונש בכתב בנוסף לטיעוני עורך הדין ובקשה הנוגעת לתיקי בית משפט שלא ניתן אישור לקבל חומר מהם.

...

בהמשך לכך, ביקשו המערערים לעיין בתוכן התיקים, ולבקשה זו לא נעתר בית משפט קמא בקבעו שהדבר טעון קבלת תגובת הצדדים להליך, ואינו נדרש כלל במסגרת טענות הגנה מן הצדק, שבהן בית המשפט בוחן אך ורק את קיומה של אכיפה שוויונית ולא את פרטיו האזוטריים של כל מקרה ומקרה לגופו [החלטת בית משפט קמא מיום 9.11.21].

בקשת המערערים לביטול הרשעה נדחית על ידי, לאור הלכת כתב ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י (21.8.97).

סוף-דבר: הערעורים נדחים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רע"א 27992-10-23 עמותת כנסת מרדכי סדיגורא נ' מתתיהו לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המערערת - המבקשת עמותת כנסת מרדכי סדיגורא (ע"ר) ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אבי וינרוט ועו"ד אריק מגידיש המשיבה אילנה מתתיהו ע"י ב"כ עו"ד ירון לביא פסק דין

בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 28.9.2023 נקבע, כי "מצטיירת תמונה מדאיגה עד מאוד של הישתלטות המשיבה על שטח צבורי ובנייה בו, זאת מבלי שיש לה זכויות כלשהן בשטח, מבלי שניתנה לה רשות שימוש במקרקעין, ומבלי שיש בידיה היתר בנייה לעשות כן". (מתוך סעיף 31 להחלטה).

עוד נקבע: "על אלה אוסיף, כי הלכה למעשה אין למשיבה טענות הגנה. היא אינה כופרת בכך שהיא הקימה את המבנה מושא הבקשה בשטח הצבורי, היא אינה טוענת לזכויות בקרקע, היא אינה טוענת שבידיה היתרים, ואין לה ולו הסבר מינימלי מניח את הדעת כיצד זה יש בדעתה להיתגונן מפני ההליך העקרי . (מתוך סעיף 47 להחלטה).

נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת והודגש בסעיף 61 להחלטה: "...בית משפט זה אינו מהוה תחליף לרשויות התיכנון או תחליף לצוו ההריסה המנהלי. ההליך דכאן הוא הליך אזרחי לכל דבר ועניין, ובית המשפט רשאי ליתן צוים במסגרתו. כפי שנקבע בפס"ד החברה להגנת הטבע, על האנטרס הצבורי בכללותו מופקדות הרשויות אשר מטפלות בבנייה ללא היתר: "עם זאת, גם הפרט הנפגע זכאי לשמור על זכויותיו מפני פגיעה בהן, במסגרת הליכים אזרחיים". נקבע, כי בנסיבות החריגות, יש לתת צו עשה להריסה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל העירעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) עקרונות היסוד בנוגע לשיקולים הנוגעים למתן סעד זמני והתערבות ערכאת ערעור בהחלטה הנוגעת לסעד זמני סוכמו על ידי כב' השופט כבוב בהחלטתו מיום 26.9.2023 ברע"א 6449/23 אמונה רוקח נ' תושבי נוב – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ ואח' בסעיפים 16-17: "16. הלכה היא עמנו כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטותיה בעיניין סעדים זמניים, וכי התערבותה של ערכאת העירעור בהחלטות מעין אלה תהא שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם להכרעה בסעד הזמני השפעה ניכרת או בלתי הפיכה על זכויות הצדדים (ראו, מני רבים: רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן, פסקה 15 [פורסם בנבו] (10.11.2022) (להלן: עניין זכאים); רע"א 4491/22 יגאל ריאלטי בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פסקה 16 [פורסם בנבו] (02.08.2022) (להלן: עניין יגאל ריאלטי); רע"א 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 16 [פורסם בנבו] (08.08.2021) (להלן: עניין אכסאל); רע"א 4252/21 חברת דרדלוקס בע"מ נ' קדם, פסקה 12 [פורסם בנבו] (13.07.2021)......

ב) החלטת בית משפט קמא בנוגע למתן צוי מניעה זמניים מקובלת עלי במלואה הן מבחינת סכויי תביעה לכאוריים והן מבחינת מאזן הנוחות.

אינני סבורה, כי בתיק קמא היתקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות מתן צו עשה זמני הזהה לצוו עשה שהתבקש בכתב התביעה כסעד עקרי.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) עקרונות היסוד בנוגע לשיקולים הנוגעים למתן סעד זמני והתערבות ערכאת ערעור בהחלטה הנוגעת לסעד זמני סוכמו על ידי כב' השופט כבוב בהחלטתו מיום 26.9.2023 ברע"א 6449/23 אמונה רוקח נ' תושבי נוב – אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ ואח' בסעיפים 16-17: "16. הלכה היא עמנו כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטותיה בעניין סעדים זמניים, וכי התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה תהא שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם להכרעה בסעד הזמני השפעה ניכרת או בלתי הפיכה על זכויות הצדדים (ראו, מני רבים: רע"א 6307/21 זכאים נ' ביטן, פסקה 15 [פורסם בנבו] (10.11.2022) (להלן: עניין זכאים); רע"א 4491/22 יגאל ריאלטי בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פסקה 16 [פורסם בנבו] (02.08.2022) (להלן: עניין יגאל ריאלטי); רע"א 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 16 [פורסם בנבו] (08.08.2021) (להלן: עניין אכסאל); רע"א 4252/21 חברת דרדלוקס בע"מ נ' קדם, פסקה 12 [פורסם בנבו] (13.07.2021)......

ב) החלטת בית משפט קמא בנוגע למתן צווי מניעה זמניים מקובלת עלי במלואה הן מבחינת סיכויי תביעה לכאוריים והן מבחינת מאזן הנוחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כך שהסעד של מתן צו עשה זמני יבוטל.