מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת עיתונאי מקומי לתעודת עיתונאי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

             או אז עתרה רשת הטלויזיה אל-ג'זירה וכן 19 כתבים שיעבדו בשרותה, מהם תושבי מזרח ירושלים בעלי תעודת זהות ישראלית, ומהם תושבי איזור יהודה ושומרון, בבקשה להורות ללישכת העיתונות להוציא לכתבים תעודות עיתונות.
(ב) התעודה משווה, למעשה, למחזיק בה מעמד מועדף, "מורם מעם", בגישה אל רשויות השילטון המרכזי והמקומי ואל מקורות מידע שונים.
...
        אך כמסתבר, לשכת העיתונות סירבה גם להוציא תעודות עיתונאי לאותם תושבי האיזור המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל ועבודה בה. מכאן העתירות שבפנינו, המופנות כנגד סירוב זה. החלטנו לאחד את הדיון בעתירות, והוצאנו בהן צווים על-תנאי.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד מדגישה העותרת כי המשיב 3 לא שהה כלל במקום בעת הארוע ודיווחו נעשה בדיעבד על סמך התמונות שהעביר אליו טלאל אבו-רחמה, צלם פלשתינאי מקומי.
המשיבה 1 טוענת מנגד כי דין העתירה להדחות וכי ההחלטה שלא להענות לבקשת העותרת מצויה במיתחם הסבירות ואין עילה להתערב בה. לטענתה, התנאים למתן תעודת עתונאי הקבועים בכללי לישכת העיתונות אינם עוסקים בתוכנם של הפרסומים או ברמתם המקצועית של אמצעי התיקשורת או של מקבלי התעודה, שכן בשיטת משפט דמוקרטית ופלורליסטית אין זה מתפקידה של הרשות לבחון תכנים חדשותיים באופן העלול לעורר טענה, ולו לכאורה, כי יש בפעילותה כדי להכביד על השמעת דיעות שהמדינה חולקת עליהן.
...
בתשובתו מיום 23.9.2007 הטעים עם זאת מנהל המשיבה 1 כי טענת העותרת לפיה הכתבה בוימה מקובלת עליו בציינו כי לאחר הפצת הכתבה: החלה דרך ארוכה לחשיפת האמת ולביסוס העובדה הידועה לנו כיום, שהאירועים באותו יום למעשה בוימו ע"י צלם הרשת בעזה, מר טלאל אבו-רחמה.
מנהל המשיבה 1 הוסיף והדגיש, כי על פי הכללים המנחים את פעולת המשיבה 1 לא ניתן בנסיבות אלה לשלול את תעודות העיתונאי של עובדי המשיבה 2, וכלשונו: על אף כל האמור לעיל ולמרות שברור שרשת הטלוויזיה "פראנס 2" ועובדיה לא הקפידו בדיווח מקרה מחמד אדורה על מקצועיות עיתונאית, כללי לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) אינם מאפשרים שלילה גורפת של תעודות העיתונאי שברשותם.
סוף דבר - בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לדחות את העתירה אך בנסיבות העניין אוסיף ואציע שלא לעשות צו להוצאות.
כעולה מפסק דינה של השופטת חיות, אין במסקנה זו, כמובן, משום נקיטת עמדה בכל הנוגע לאמינותה של הכתבה הנדונה ולדברי המשיב 3 שליוו את הכתבה.
העותרת לא הראתה עילה להתערבותנו בשיקול דעת זה, ולפיכך דין העתירה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבקשת העיון צורפה תעודת עיתונות שניתנה למבקש על ידי "ארגון העיתונאים בישראל", ושהינה בתוקף עד ליום 31.12.2022, בציון מספר חבר של המבקש.
בעלי הדין להליך רשאים כמובן להביע היתנגדותם לעיון המבוקש, אולם בשים לב לנקודת המוצא שלפיה, ככלל יש לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית המשפט, הרי שעל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקריטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו למשל, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 64/17 מרכז השילטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 4 (20.6.2017)).
...
ראשית, התובע מעלה דילמה ואף כותב בכותרת תשובתו את המילה "דילמה", האם יש להיעתר לבקשת העיון, וזאת מאחר שלטענתו ככל והבקשה תתקבל, המבקש שהינו כתב עיתונות, ייחשף לטענות של הנתבע כלפי התובע כפי שאלו נטענו במסמכים שהגיש הנתבע לתיק זה, והן המבקש ייחשף לנספחים שצירף הנתבע לכתבי טענותיו (כדברי התובע, מדובר "בניבולי פה").
לאור כל האמור עד כאן ובהתחשב באינטרס של המבקש במקביל להליכים שהתקיימו בתיק זה, לא מצאתי מקום להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים.
לסיכום, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי - דין בקשת העיון להתקבל.
לאור כל האמור לעיל בקשת העיון – מתקבלת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1981 בעליון נפסק כדקלמן:

עמדת המשיבים היא, שהעותר אינו ראוי לקבל את תעודת העיתונאי שהוא מבקש, כי כתבותיו אינן מתפרסמות כ"שבועון חדשות כללי", מפני שעיתונים אזוריים ומקומיים כעיתוניו אינם נופלים בגדר ההגדרה הזאת בכללים, שהרי החדשות, שהוא מפרסם, אינן חדשות כלליות אלא חדשות בעלות עניין מצומצם בלבד לתושבי אזור מסוים.
...
סבורים המשיבים כי טענה זו דינה להידחות.
אין אני סבור, שהעניין הוא למעלה מיכולתם של המשיבים להגדיר את הדברים ברוח זו. מכיוון שהדבר לא נעשה, ולא בית-משפט זה יקבל על עצמו את התפקיד הזה, אין לנו כיום אלא להצהיר, שהכללים כמו שהם אינם סבירים, בהפלותם את העותר לעומת כתבים מקומיים, הכותבים עבור העיתונות הכלל ארצית.
אשר על-כן אני מצטרפת למסקנה של חבריי הנכבדים, הנשיא מ' לנדוי והשופט טירקל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בקשה נוספת הוגשה ע"י עו"ד גרוסמן לאחר השלמת בירור האמור, כבקשה לעיון חוזר, שבעקבותיה ניתנה החלטתי מיום 12.5.22, בדבר תחליף המצאה לחו"ל, בהתאם לתקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות), באמצעות פירסום הודעה בעתון הנפוץ ביותר בבריסל שבבלגיה, בשפה המקומית, לצד פירסום בעתון בישראל.
יתירה מכך: עו"ד גרוסמן מיפרט כי בנסח הטאבו מופיע פעם אחת שמו של המנוח כיעקב ובפעם אחרת ללא השם יעקב, וכי בבקשה המקורית ובתצהיר שלעניין הובהר כי המנוח נפטר וכי לא ידועה זהות ילדיו, לא שמותיהם, לא תאריכי לידתם ולא תעודות הזהות שלהם.
...
עניינה של החלטתי זו בבקשת יורשי נתבע שהלך לעולמו עובר להגשת כתב התביעה בהליך של פירוק שיתוף, להורות על ביטול פסק דין שניתן בעניינו של הנתבע המנוח או להורות על מחיקתו מההליך.
בנסיבות העניין אני מורה על מחיקתו של הנתבע 75 מההליך.
משכך, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה על זכויותיו של המנוח בלשכת רישום המקרקעין.
כמו כן אני מורה לתובעים לצרף את המבקשים כצד להליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו