בקשת עיריית עכו לדחיית טענות בעתירה על פגמים בחוקי עזר

עתירה מינהלית המכוונת כנגד דרישת תשלום דמי הישתתפות בהוצאות סלילת כביש מיום 20.10.10 ("דרישת התשלום") ששלחה המשיבה 1, עריית עכו ("הערייה"), לעותרת, מכוח חוק העזר לעכו (סלילת רחובות) התשכ"ו–1966 ("חוק העזר").

ביום 20.10.10 שלחה הערייה לעותרת את דרישת התשלום, שבה נאמר כי בהתאם לסעיף 8(א) לחוק העזר על העותרת לשלם מקדמה בסך של 1,359,566 ₪ בגין השתתפותה ב-33% מסכום הוצאות הסלילה.

בקשר לכך טענה הועדה המקומית שהעתירה אינה מכוונת כנגד החלטה מהחלטותיה, וכי הסעד ההצהרתי המבוקש אינו רלוואנטי לדרישת התשלום, ומכל מקום, אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה. לגופה של העתירה טענה הערייה שיש לדחות אותה, שכן לא נפל כל פגם בדרישת התשלום, ואין בסיס לטענות העותרת שיש לבטל את הדרישה מכיוון שהסלילה החלה.

באשר לטענות בקשר לשטחים המיועדים להפקעה ציין אמנם בית המשפט "כי יש מקום לדעתי לשחרר את בעל הנכס ככל שהוגבלו זכויותיו בשל ייעוד הקרקע להפקעה מהחובה לתשלום היטלי פיתוח בגין השטח המיועד להפקעה", אולם בסופו של דבר בקשת העותרת לפטור שטחים אלו מתשלום ההיטל נדחתה, ובית המשפט לא הסתפק בהיותם של המקרקעין מיועדים להפקעה, אלא קבע כי על העותרת להוכיח שהנאתה מהמקרקעין נפגעה, ומשלא הוכיחה – אין כל מניעה לחייבה בתשלום ההיטל בגין מלוא השטחים, כולל החלק המיועד להפקעה.

...

עוד נטען כי העירייה לא הוכיחה שבין הכביש לבין החלקה קיימת זיקת הנאה, וכי הכביש נסלל לצורכי גישה למקרקעי חברת החשמל והעותרת אינה נהנית מהשימוש בו. מנגד טענה העירייה שיש לדחות את העתירה על הסף בשל השיהוי בהגשתה.

לעניין זה נקבע בעת"מ 534/08 מגרסות יופי נוף בע"מ נ' עיריית קרית אתא (26.4.09) : "... הזיקה אותה מחפש בית המשפט הינה בין ההוצאה הציבורית למימון התשתיות לבין החיוב בהיטל על בעל הזכות בנכס; אין צורך בזיקה בין השימוש שעושה בעל המקרקעין לבין התשתיות. כך אם הרשות סללה כבישים ומדרכות בסמוך למקרקעין, או התקינה תשתיות מים, אין כל צורך להצביע על זיקה בין השימוש בפועל שנעשה במקרקעין לבין הכביש שנסלל או למים שבצנרת וגם אם הבעלים אינו נוסע בכביש או אינו משתמש במים, אין בכך כל רבותא. גם במצבים כאלו יש זיקה בין ההוצאה לתשתיות לבין ההיטל שהרי התשתיות נועדו למען בעל הזכויות, גם אם אינו עושה בהם בעצמו שימוש כלשהו. (ראה לעניין הזיקה המינימלית הנדרשת גם עע"מ 3962/06 עירית חדרה נ' משה קוטלר (לא פורסם, ניתן ביום 10/12/07)". משכך, לא היה מקום לבחון את סוגיית השימוש הספציפי של העותרת בכביש, ודין הטענה להידחות.

סיכומו של דבר, העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשיבות שכר טרחת עורכי דין בסכום של 25,000 ₪.

מבוא בפניי בקשה שהוגשה על ידי העותרות למתן צו מכוח תקנה 11(ד) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות") המורה לעריית עכו (להלן: "הערייה" או "המשיבה") ליתן פרטים נוספים לעותרות.

לחילופין, ככל שההיטלים הושתו בגין עבודות סלילה/תעול שבוצעו בעבר, עילת התביעה בגינם היתיישנה זה מכבר; טענה כי עבודות התעול ברחוב אחד העם בוצעו מחוץ לאיזור האיסוף בו מצויים מקרקעי העותרות ולפיכך, לא ניתן להטיל עליהן ו/או על מי מהן חיוב בהיטל תעול בגינן; טענה כי עבודות התעול בשכונת צפון הכרם ג' מבוצעות על ידי משרד הבינוי והשיכון ובמימונו, ולא על ידי המשיבה, ולפיכך, המשיבה אינה זכאית ואף אינה רשאית להטיל היטל כלשהוא בגינן, ולחילופין, אין כל זיקה בין עבודות התעול בשכונת צפון הכרם ג' לבין המקרקעין שבבעלות העותרות; וכן בשל טענות לפגמים שנפלו בתחשיבי היטלי הסלילה והתעול.

ברי, כי לגבי הסעיפים שהעותרות לא התייחסו אליהם במסגרת הבקשה למתן צו למסירת פרטים נוספים דין הבקשה להורות למשיבה למסור את הפרטים הנוספים להדחות בשל העידר נימוק לעניין הטעמים בגינם יש להורות למשיבה למסור פרטים אלו.

במסגרת הבקשה טענו העותרות כי הרלוואנטיות של עבודות התעול הקודמות שבוצעו במקום עולה מעצם העובדה שהוראות חוק העזר עליהן מסתמכת המשיבה מתייחסות באופן מובדל למצב בו בוצעו עבודות סלילה/תעול קודמות ושולמו בגינם היטלים/דמי הישתתפות.

לטענת העותרות חוקי העזר קובעים מפורשות כי ההיטלים נועדו לכסות את הוצאות הערייה, ולכן במסגרת התחשיבים הקובעים את חלוקת הנטל, יש לנטרל את המענקים אותם מקבלת הערייה מן המדינה לצורך ביצוע עבודות אלה.

עוד טענו העותרות כי הפרטים המבוקשים דרושים לעותרות על מנת לידון בטענת המשיבה כי חוקי העזר בנוסחם המתוקן היו מביאים לחיוב גבוה יותר מזה אותו התיימרה המשיבה להשית על העותרות.

...

על רקע האמור, הגישו העותרות את הבקשה למתן צו למסירת פרטים נוספים.

סוף דבר סיכומו דל דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 17 לעיל.

לאור האמור, אין מנוס מדחיית מועד הדיון הקבוע בתיק.

לפיכך, הנני דוחה את הדיון ליום 07/03/22 שעה 12:30.

בפניי בקשה שהוגשה על ידי עריית עכו (להלן: "הערייה") לדחייה על הסף של חלק מהטענות שהועלו בעתירה ואשר נוגעות לפגמים נטענים בחוקי עזר של הערייה, שלטענת הערייה לא ניתן להעלותן בתקיפה עקיפה במסגרת העתירה והדיון בהן אינו בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתקיפה ישירה.

בנוסף ולחילופין, טענו העותרות כי עיקר הבקשה לדחיית חלק מהעתירה על הסף עניינו למעשה בכל הטענות העולות מחוות דעת המומחה רו"ח אהוד חסון אשר צורפה כנספח לעתירה, הגם שחוות הדעת הנ"ל מעלה גם טענות שאין בהן תקיפה של התחשיב או של חוק העזר, אלא היא טוענת כנגד יישומו של התחשיב על נסיבות המקרה.

כמו כן, מקובלת עלי טענת העותרות כי אין היגיון בעמדת הערייה שעומדת כעת על מחיקת הטענות ולא דחייתן, שכן משמעות האמור הנו חיוב כל מי שמבקש לטעון כנגד דרישת תשלום בגין היטלי פיתוח לנקוט בשתי עתירות נפרדות: אחת נגד התחשיבים שבבסיס חוקי העזר, והשנייה לגבי יתר הטענות, לרבות טענות הנוגעות ליישום שגוי של חוקי העזר, והכל שעה שמדובר בטענות הכרוכות ושלובות זו בזו.

...

כמו כן, מקובלת עלי טענת העותרות כי אין היגיון בעמדת העירייה שעומדת כעת על מחיקת הטענות ולא דחייתן, שכן משמעות האמור הינו חיוב כל מי שמבקש לטעון כנגד דרישת תשלום בגין היטלי פיתוח לנקוט בשתי עתירות נפרדות: אחת נגד התחשיבים שבבסיס חוקי העזר, והשנייה לגבי יתר הטענות, לרבות טענות הנוגעות ליישום שגוי של חוקי העזר, והכל שעה שמדובר בטענות הכרוכות ושלובות זו בזו.

סיכומו של דבר – הבקשה לדחייה על הסף של סעיפים 6.

יא, 96-95 ונספח א' לעתירה נדחית.

עוד הובהר במכתב, כי חברות המוניות אינן רשאיות לעשות שימוש במקומות החניה שלא הוקצו להן, וכי בכוונתה של הערייה לאכוף הפרות בעיניין זה. להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת הליך אחר אשר מיתנהל בין מוניות כלנית לבין המבקשת בבית משפט השלום בעכו (ת"א 60600-08-23) (להלן: ההליך האזרחי), נדחתה ביום 18.9.2023 בקשתה של מוניות כלנית למתן צו מניעה אשר יורה למבקשת לא לעשות שימוש בחניות הסמוכות (השופט ע' רוזניס).

בעתירה נטען, בעקרו של דבר, כי מכתבה של הערייה מיום 30.3.2023 מהוה החלטה באשר להקצאת מקומות חניה, אשר ניתנה בחוסר סמכות, בנגוד לחוק עזר לכרמיאל (העמדת רכב וחנייתו), התשע"ט-2019 (להלן: חוק העזר) ועל יסודם של שיקולים זרים.

כמו כן נדחו טענותיה של הערייה בכל הנוגע לאי-מיצוי הליכים ולחוסר תום לב. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי הדגיש את השהוי הרב בהגשת העתירה כטעם המצטרף למכלול השיקולים התומכים בדחיית הבקשה.

לא התרשמתי כי נפל בהחלטתו פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה, או שניגרם למבקשת עוות דין.

...

בתגובתה מיום 26.11.2023 טענה העירייה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

העותרת טענה כי בדרישת התשלום נפלו פגמים מהותיים שכן החיוב מנוגד לחוקי העזר מכוחם הוצא החיוב ומכאן, ביקשה לבטל את דרישות התשלום.

דיון והכרעה אקדים את המאוחר ואומר כי מצאתי כי דין העתירה להדחות וכי לא נפל כל פגם בדרישה לתשלום היטל סלילה והיטל השצ"פ. פרטים נוספים יומיים לפני הדיון ובדיון בפניי, ביקש ב"כ העותרת להגיש בקשה לפרטים נוספים.

בעניינינו, חויבה העותרת  בהיטלי פיתוח בהתאם להוראות חוקי העזר הבאים: חוק עזר לעכו (סלילת רחובות), התשע"ה-2014 (להלן: "חוק העזר סלילה"), חוק עזר לעכו (תעול), התשע"ה-2015 (להלן: "חוק העזר תעול") וחוק עזר לעכו (שטחים צבוריים פתוחים), התשע"ה-2015 (להלן: "חוק העזר שצ"פ"), כאשר העילה להטלת החיוב בהיטלים על העותרת בנסיבות העניין היא ביצוע עבודות.

גם אם אקבל את טענת העותרת כי היה מקום לציין בדרישת התשלום את מועד ביצוע העבודות ופירוט העבודות הרי שבהתאם לסעיף 8(ה) לחוק עזר שצ"פ ולסעיף 7(ה) לחוק עזר תעול ולחוק עזר סלילה, פגם בדרישת תשלום אינו גורע מחובת בעל הנכס לשלם ההיטל לעירייה.

...

דין הטענה להידחות.

סיכום סיכומו של דבר – מצאתי כי התקיימו עילות החיוב לפי חוקי העזר הרלוונטיים ולפיכך, החלטת המשיבה לחייב העותרת בהיטל סלילה תיעול ושצ"פ נשוא דיוננו התקבלה כדין, על בסיס תשתית עובדתית המקימה חיוב כדין.

העתירה נדחית.