בקשת עיכוב יציאה מן הארץ בתביעת שכר עבודה

עוד טענה התובעת, כי למעט שתי ישיבות בבית הדין, הנחה אותה הנתבע לא לעשות דבר בטענה כי הזמן פועל לטובתה; "לא נקט בהליכים השגרתיים, הבסיסיים והמקובלים ביותר הנדרשים במסגרת התיק בבית הדין הרבני" כגון בקשה לעיקולים, לצוו עיכוב יציאה מן הארץ, לצוו הגנה, למזונות וכיו"ב - ואף סרב להפעילם למרות בקשות חוזרות של התובעת (שם, סעיף 22).

נהפוך הוא - התובעת מפנה לנספח לה', עמ' 359 לתצהיר הנתבע, כראיה לכך שבאותו מועד ביקשה מהנתבע לעצור את העבודה בתיק, אולם מדובר בסיכום פגישה ששלח הנתבע לתובעת ובו כתוב כך [הטעויות במקור וההדגשות שלי - ר.ה]: "... סוכם בשלב בזה להמתין עם הגשת התביעה וההוצאות הכרוכות ובכלל זה אגרות וחוו"ד מומחים. הוצג על ידי יהודית בן ישי עמדה המתנה לכתב תביעה שיוגש על יד חברת הביטוח..." מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי התובעת לא ביקשה לעצור את הטיפול אלא רק לעכב את הגשת התביעה.

כך כתבה התובעת: "...אני מודה לך על הסיוע שהגשת לי עד כה בעיניין הזה, ומבקשת שתחזיר את שכר הטירחה ששולם לך מראש, בנכוי המגיע לך, לפי חישוב הוגן שתערוך..." עוד אוסיף כי התובעת טענה כי תביעת הנזיקין הייתה חסרת סיכוי, אפילו אם הייתה מוגשת וכי בסופה התובעת הייתה מחויבת בהוצאות משפט גבוהות (סעיף 36 לסיכומיה), אך לא ברור על מה נסמכת התובעת בטיעונה זה. הנתבע הביא ראיות להוכחת הקף העבודה שהשקיע בתביעת הנזיקין - נספח לד' לתצהיר הנתבע - "לוח זמנים מפורט יהודית בן ישי השתלשלות העניינים רכוז חוזה שכירות תביעות הדדיות תגובות צדדים תיכתובות טלפונים מיילים ומסמכים נלווים", ונספח לה' עמ' 387 לתצהיר הנתבע - "כרטיס לקוח" ובו פירוט שעות העבודה שהשקיע הנתבע בתביעת הנזיקין, סה"כ 28 שעות.

...

מצאתי כי הנתבע עשה כל שביכולתו על מנת לייצג את האינטרסים של התובעת נאמנה, תוך שמירה על יחסי האמון בהם הוא חב, ודין טענות התובעת בעניין קיומה של רשלנות מקצועית - להידחות.

בהקשר זה, ר' והשוו דברי בית המשפט העליון במסגרת רע"א 4253/14, יוגב חלפון, עו"ד נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ [29.12.2014]: "לבסוף, לא אוכל לסיים החלטתי זו בלא התייחסות ללשון הבוטה והמשתלחת שבה נוקט המבקש בכתבי הטענות מטעמו." ראוי היה כי התובעת ובא כוחה ידעו לרסן את הדברים הנכתבים, שחור על גבי לבן, בנוגע לנתבע, גם אם סבורים הם כי אמת בדבריהם.

סוף דבר התביעה נדחית, בחלקה הארי, ומתקבלת באשר להשבת מחצית שכר הטרחה שגבה הנתבע בגין הטיפול בתביעת הנזיקין, קרי סך של 20,000 ₪.

התובעת השיבה כי היא כבר מצויה במסלול זה וכי פתחה בעצמה בחודש יוני 2017 תיק הוצאה לפועל בגין אי תשלום חוב מזונות ואולם אבי הקטינים הגיש בקשה בטענת "פרעתי". התובעת ביקשה לקבל הצעת מחיר לטפול בטענת "פרעתי" והנתבעים תימחרו אותו בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כך ששכ"ט הכולל בטרם הגשת תובענות לבימ"ש לעינייני מישפחה יעמוד על סך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. לאחר שהתובעת שקלה את כלל הנתונים, בפגישה הנוספת שהתקיימה בין הצדדים נחתם הסכם שכר הטירחה וזאת לאחר שהתובעת קראה אותו היטב ושאלה שאלות הבהרה.

לאור האמור, ועל סמך הנתונים שהובאו לפניי, בהיתחשב בסכום שכר הטירחה עליו הוסכם בין הצדדים ולאור השלמת הטיפול בבקשה ליישוב סיכסוך ובטענת "פרעתי", הגשת בקשה לצוו עיכוב יציאה מן הארץ, בקשה להגדלת קרן החוב בגין הוצאות רפואיות והבקשות לעיקול שכר ורכב שהוגשו על ידי הנתבעים, הנני מעמידה את שיעור שכר הטירחה הראוי לו זכאים הנתבעים בגין העבודה שבוצעה בפועל על סך של 18,750 ש"ח בתוספת מע"מ מתוך הסכום ששולם להם, דהיינו, סך של 21,937 ₪.

...

על כן, היעדר כל הגבלה באשר למשך הטיפול (או למהותו) בתיק הוצאה לפועל בהסכם שכר הטרחה מקבל משנה תוקף ומחזק את המסקנה כי מה שנכתב – הוא מה שהוסכם – ללא כל הגבלה החרגה או הסתייגות.

עם זאת, טענת התובעת כי בשל ההפרה כאמור היא זכאית להשבת מלוא שכר הטרחה ששילמה לנתבעים, אינה מקובלת עליי.

כל מסקנה אחרת תחטיא את עקרונות דיני עשיית עושר ואת חובת תום הלב החולשת על פני כל שלב משלבי ההתקשרות החוזית לרבות השלבים שלאחר סיומה.

בבקשה נטען כי עד היום היה ידוע לתובעת ממידע שנימסר לב"כ התובעת ע"י המישטרה, כי כנגד הנתבע ישנו צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציאה המישטרה, אך לפני מספר ימים נימסר לתובעת ע"י אדם העובד באתר הבניה עם הנתבע, כי הנתבע עומד לחזור למולדובה ב- 28.6.2020 או אפילו לפני כן, ואם אמנם יקרה הדבר הנתבע יתחמק לנצח מניהול התביעה.

במצב דברים שבו אין לנתבע כל עיסוקים, נכסים או מקור הכנסה בישראל, פרט לשכר עבודה כפועל ביניין, אין תועלת בעיכוב יציאתו מן הארץ.

סיכומו של דבר – מאחר והנתבע הוא תושב חוץ אשר אין לו נכסים בארץ, ובשים לב לרף הגבוה מאד אשר נקבע בפסיקה בשל הפגיעה הקשה בזכויות חוקתיות מן המעלה הראשונה העלולה להגרם כתוצאה ממתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד תושב חוץ אשר אין לו נכסים בישראל, אין מנוס מן המסקנה כי דין הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ להדחות, אפילו היו מוכחים בבקשה חוזרת שאר התנאים הדרושים שבהחלטה זו נקודת המוצא לדיון היתה כי מתקיימים.

...

בהחלטה שניתנה עם הגשת הבקשה, לא מצאתי לנכון להיעתר וליתן צו במעמד צד אחד בלבד, במסגרת בקשה המוגשת שנה לאחר הגשת התביעה, וזמן קצר לאחר שהנתבע נטל ייצוג - לטענתו מיד כשנודע לו על ההליך המשפטי רק עת הומצאה לו ההודעה לצד ג' שהגישה נגדו הנתבעת 2 - ואמור בקרוב להגיש הגנה.

מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ לא יוביל למסקנה שונה.

סיכומו של דבר – מאחר והנתבע הוא תושב חוץ אשר אין לו נכסים בארץ, ובשים לב לרף הגבוה מאד אשר נקבע בפסיקה בשל הפגיעה הקשה בזכויות חוקתיות מן המעלה הראשונה העלולה להיגרם כתוצאה ממתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד תושב חוץ אשר אין לו נכסים בישראל, אין מנוס מן המסקנה כי דין הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ להידחות, אפילו היו מוכחים בבקשה חוזרת שאר התנאים הדרושים שבהחלטה זו נקודת המוצא לדיון היתה כי מתקיימים.

הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ - נדחית.

בעקבות הנ"ל נגרמו לתובע עגמת נפש קשה, מועקה בליבו עקב חשש לפגיעה בשמו הטוב ובעבודתו והוצאות, כולל עלות בקשות לביטול פסק הדין ובטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, עלויות כרטיסי טיסה והשכרת דירה בקפריסין, הפסד יום עבודה, שכר בטלה והוצאות נסיעה לירושלים 3 פעמים.

זאת ועוד, עולה ממסמכים שהוצגו בפני, כי בטרם נתבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, בוצעו נגד התובע הליכי גבייה קודמים כולל עיקולים בחשבון הבנק, עיקול רכב והוא אף זומן לחקירת יכולת בהוצל"פ. התובע הפנה לכך שפסק הדין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות, ניתן לפני חלוף 45 יום מהמצאת כתב התביעה (זאת נוכח אי מניית ימי פגרה).

...

נוכח הנ"ל, אני קובע כי סך כל הנזקים שהוכחו ע"י התובעים עומדים על סך של 6,560 ₪.

לסיכום אשר על כן – אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1 ומחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 3,280 ₪ בתוספת החזר הוצאות משפט בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪.

...