שוורץ טען כי אין מקום לסלק את בקשתו על הסף, למרות שאם הבקשה לאישור תביעה נגזרת תיתקבל – הדבר יביא להעשרת קופת החברה ולעלייה בערכן של מניותיהם של בעלי המניות כתוצאה מכך.
טבע חזרה וציינה כי יש לסלק את בקשת שוורץ על הסף כבר בשלב זה – כאשר בית המשפט כבר דחה שלושה הליכים נגזרים מקבילים וסילק אותם על הסף; הכרעה מוקדמת בבקשה תייעל את הדיון ותייתר אותו; ושוורץ לא היתייחס לטענת טבע לפיה יש לקיים דיון נפרד בבקשה כדי שלא להטריד אותה בהליך הכולל טענות עובדתיות ומשפטיות זהות.
באותו ענין קבע בית המשפט העליון (כב' השופטת שטרסברג-כהן) כי בעל מניות אינו זכאי לתבוע את החברה אם הנזק שניגרם לו הוא עקיף ומשני לנזק שניגרם לחברה למעט במספר מקרים חריגים:
"[...] הכלל הוא, בעקרון, כי כאשר בעל-מניות סובל נזק בלתי-תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי-תלויה בנזק שניגרם לחברה. אולם אם הנזק נגרם לבעל-מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי-המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה – בדרך-כלל – לבעל-מניות עילת תביעה אישית. זהו נזק משני המשקף את ניזקי החברה. לכלל הנ"ל חריגים מכמה סוגים, וביניהם, נזק שניגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית של בעל-מניות בתור שכזה או נזק שניגרם לבעל-מניות או לקבוצת בעלי-מניות השונה מהנזק שניגרם לבעלי מניות אחרים, או נזק שניגרם עקב קפוח המיעוט."
על עמדה זו חזר כב' הנשיא (כתוארו אז) ברק בפסק הדין בענין דרין.
לכן, התביעה הנוגעת לנזקים שנגרמו לחברה בקשר עם פרשת השוחד, היתה צריכה להיות מוגשת כתביעה נגזרת, ואין מקום להגשתה של תביעה ייצוגית "לצדה". משהוגשה בקשה כזו על ידי שוורץ, יש להורות על סילוקה על הסף.
אני סבורה כי קיומה של הועדה הבלתי-תלויה אינו מצדיק את עיכוב מתן ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף של בקשת שוורץ.
...
אני סבורה כי קיומה של הוועדה הבלתי-תלויה אינו מצדיק את עיכוב מתן ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף של בקשת שוורץ.
מכל הטעמים שפורטו לעיל אני סבורה כי זוהי בקשה שיש מקום לסלקה כבר בשלב זה. אין לכן מקום להותירה תלויה ועומדת – תוך תקווה אפשרית של שוורץ כי קיומה יביא לכך שגם הקבוצה ששוורץ מבקש לייצג תזכה לפיצוי כזה או אחר במסגרת פשרה, אם הוועדה תמליץ על פשרה כזו.
סוף דבר – בקשת שוורץ תימחק.
