בקשת עיכוב הליכים בהמרצת פתיחה בשל הליך תלוי ועומד

ביום 25.9.2019 הוגשה על ידי התובע המרצת פתיחה בתיק ק"ג 62905-09-19 (להלן: תביעה מוקדמת) במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות לנתבעת להעביר לתובע העתק מכל מיסמך, דו"ח כספי, מצב חשבון וכל פעולה שנעשתה לרבות העתק מכל הוראה למינוי מוטבים הנוגעת לקופה, זאת לאחר שפניותיו לנתבעת לא זכו למענה.

ביום 22.3.2021 הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התובענה על הסף, ולחילופין לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד.

...

בענייננו, לאחר שעיינו בטענות הצדדים, אני סבורים כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, מהטעמים שנפרט להלן.

עם זאת, נוכח זכות הגישה לערכאות וכדי לאפשר לתובע בירור זכויותיו לא שוכנענו כי יש לדחות את התובענה על הסף, אלא למחקה בלבד.

סוף דבר אשר על כן הבקשה מתקבלת בחלקה .

מר אלט, המשיב 1 בהליך המרצת הפתיחה, הגיש בקשה לעיכוב הליכים וזאת בשל "הליך תלוי ועומד", קרי תביעה כספית שהוא הגיש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 7282-07-20) נגד מר הלוי, המבקש בהמרצת הפתיחה הנדונה.

החלטה על עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד הנה החלטה שבשיקול דעת המושפעת ממגוון שיקולים, בהם הקף השאלות המשותפות בשני ההליכים ומידת הזהות ביניהן, וכן השאלה אם אחד ההליכים עשוי לייתר את השני.

...

לאחר שקילת הדברים הגעתי למסקנה כי אין הצדקה בנסיבות מקרה זה לעיכוב הדיון בהמרצת הפתיחה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

המבקש הגיש לבית משפט השלום בחיפה המרצת פתיחה, במסגרתה התבקש בית משפט קמא להצהיר, כי חובו בגין מס קניה ומע"מ התיישן, זאת במסגרת ה"פ 36865-08-19.

בכל הנוגע לבקשה לעיכוב הליכים- יש לציין תחילה, כי המבקש הגיש בקשה לעיכוב הליכים, בין היתר בשל הליך תלוי ועומד בעע"מ 2152/19 בבית משפט העליון.

העובדה שהמשיבה פתחה בהליכי גבייה נגד המבקש, אינה מהוה טעם לעיכוב הליכים ואינו מהוה ראיה כי ככל שתידחה הבקשה, יגרם למבקש נזק בלתי הפיך.

...

כמו כן, טענת המבקש לפיה, הליכי גבייה בהם נוקטת המשיבה והעובדה שחשבונו מוגבל, יקשו עליו הפקדת הערובה, נטענה אף היא ללא סימוכין ודינה להידחות.

בעניינו, בשים לב להחלטות כאמור, ולדחיית הבקשה לפטור מהפקדת ערובה, מוחלט, כי המבקש ישלם למשיבה הוצאות בגין הגשת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון סך כולל של 1,500 ₪ (כולל מע"מ).

המבקש ישלם סכום דומה בגין הבקשה לעיכוב ביצוע.

לפני בקשת המבקשות לעיכוב הליכים בתביעה בתיק ת.א 2442-12-21 (להלן: "התביעה הכספית") וזאת מחמת הליך תלוי ועומד ה"פ 77218-12-20 (להלן: "המרצת הפתיחה") ומנגד, בקשת המשיבה לאיחוד הדיון בהמרצת הפתיחה עם התביעה הכספית.

...

בנסיבות דנן, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה להגשמת מטרות אלה יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים, ואת הפיצול האפשרי של הדיון (במידה והסעד בהמרצת הפתיחה ידחה) ולהעתר לבקשה לאיחוד הדיון.

אין בידי לקבל את טענת המבקשות לפיה, בבחינת מאזן הנוחות, איחוד הדין יגדיל את נזקן נוכח הארכת התקופה בה יעמוד הצו הזמני בתוקפו.

ביהמ"ש אכן נעתר לבקשת המבקשות לסעד זמני וקבע, כי המשיבה לא תגבה כספים מעובדיהן ואורחיהן של המבקשות, בקשר לשימוש בחניון וזאת עד להחלטה אחרת בהליך העיקרי.

בקשת האישור המתוקנת הוגשה ביום 30.10.2022, אלא שעד כה טרם הוגשה תשובת המשיבות לבקשת האישור וזאת מן הטעם, כי טרם הגשת הבקשה לסילוק על הסף שבפני, הגישו המשיבות בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד ובקשה לעכב את הגשת התשובה לבקשת האישור עד להכרעה בבקשה זו. טענת המשיבות התבססה על העובדה, כי ההליך כאן מבוסס על החלטה בבקשה לאישור שהוגשה בארה"ב, עליה הוגש ערעור שעדיין תלוי ועומד וכי יש להמתין עם בירור ההליך כאן עד להכרעה בעירעור הנוגע להליך בארה"ב. את בקשתן של המשיבות לעיכוב הליכים דחיתי בשתי החלטות (החלטה מיום 15.10.2023 והחלטה מיום 20.11.2023).

בעיניין בובליל ברור היה כי בסופו של יום יהא על הנתבע להיתגונן כנגד התביעה (והשאלה היתה האם בסדר דין רגיל או במענה להמרצת פתיחה) ואילו כאן, באם תיתקבל הבקשה לא תדון בקשת האישור על פי דין ישראל כלל.

...

לטענת המשיבות, בנסיבות אלה ולאור ההלכה שנקבעה בבר"ע 5860/16 Facebook Inc נ' בן חמו (12.7.2022) (להלן: "ענין בן חמו") דין הטענה דחייה.

בניגוד לעמדת המשיבות, אין אני סבורה שסוגיית הדין החל בענייננו, הינה סוגיה קלה ופשוטה להכרעה.

יישום האמור מתיישב, לטעמי, עם החלטתי דלעיל.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ביקשו המשיבות כי ככל שאדחה את בקשתן, אורה כי התשובה לבקשת האישור תוגש עד יום 10.5.2024 וכך אני מורה.