בקשת עיכוב החלטות בדבר טיפול בקטין במרכז "אהבה

ביום ח' בתמוז תש"ף (30.6.20) נתתי החלטה כדלהלן: לפניי הודעת המערערת בדבר החלטות ודיווחי שירותי הרווחה בקצרין בעיניין הקטין אסף אשר, בנם של הצדדים, והטיפול בו במרכז "אהבה" בצפת ובדבר פנייתה אליהם.

ייתכן אומנם שלבסוף יוכרע כי דרוש גורם טפולי אחר מזה שנקבע עתה וייתכן שיהיה זה דוקא הגורם המועדף בעיניה ולמורת רוחו של המשיב, אולם זאת רק לאחר דיון מסודר ובחינת המכלול כולו ולא על בסיס בקשת צד אחד, המערערת במקרה זה. לפיכך נוכח המשתמע כי שני הצדדים מסכימים כי יש צורך בטיפול כלשהוא, וכך נותנת הדעת כאמור, וכיוון שכאמור אין מקום לקבוע ללא דיון כי הגורם המטפל יהיה אחר משנקבע, אני מסיר עתה את עיכוב הבצוע ומורה כי החלטותיו של בית דין קמא בעיניין הטיפול בקטין במרכז "אהבה" ישובו להיות בנות ביצוע מיידי והטיפול האמור יחודש.

...

בנסיבות אלה אני נעתר לבקשת המערערת ומורה על הפסקת הטיפול האמור בקטין עד להחלטה אחרת של בית דיננו.

לא בלב קל אני מחליט כאמור, ככלל הנטייה היא לבטוח דווקא בשיקוליה של מערכת הרווחה ובאובייקטיביות של עובדיה המסורים, ולנגד עיניי האפשרות כי אין הצדק עם המערערת וכי הטיפול אכן נחוץ לקטין, אולם רשות שיפוטית אינה יכולה לפעול אלא לפי סדרי הדין ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.

תנוח אפוא דעתו, לא היה כשל בדיוור, מחשבי בית הדין מלמדים – ובחנתי זאת עוד טרם מתן החלטתי המצוטטת לעיל, כי ההחלטה שהורתה על התגובה נשלחה לצדדים עצמם ולבית דין קמא בדואר אלקטרוני בו ביום שניתנה וכי אין כל התוויה על תקלה או כשל בדיוור זה. לא זו בלבד אלא שבדיקת מזכירות בית הדין, מלמדת כי ההחלטה אף נסרקה למוחרת היום לתיק בית הדין האזורי, משמע הגיעה לייעדה, ועל דרך ההיקש שביקש המשיב לעשות בין הכשל המדומה בדיוור לבית הדין לכשל הנטען בדיוור אליו, נאמר אנו כי כשם שבדיוור לבית הדין לא היה כשל כך גם בדיוור אליו.

לא נתקררה דעת המשיב עד שלאחר הטענה המפוקפקת בדבר כשל בדיוור פנה להאשים את בית דיננו ולהלין על כי לא ניתנה לו 'התראה' קודם החלטתי האמורה, משל היה בית הדין בתפקיד 'מזכיר' של הצדדים או משל אין המשיב המתנהל זה מכבר בדיונים מול המשיבה ואף אין בא כוחו יודע כי משמוגשת בקשה או לערכאה שיפוטית והמשיב נמנע מלהשיב עליה – דינה להתקבל.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1078146/10 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר המערערת: פלונית המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד עמוס צדיקה) הנידון: הקפאת טפול שירותי הרווחה בקטין כבקשת המערערת ובהיעדר תגובת המשיב החלטה

לפניי הודעת המערערת בדבר החלטות ודיווחי שירותי הרווחה בקצרין בעיניין הקטין [אלמוני], בנם של הצדדים, והטיפול בו במרכז "אהבה" בצפת ובדבר פנייתה אליהם.

עוד לפניי בקשה חוזרת של המערערת להורות על עיכוב החלטות בית הדין קמא, בהתאם לעמדת שירותי הרווחה, בנוגע לטפול האמור, ועל הפסקתו לעת הזו של הטיפול האמור שלמערערת טענות הן בנוגע לצורך בו והן בנוגע למקומו ואופן עשייתו.

...

בנסיבות אלה אני נעתר לבקשת המערערת ומורה על הפסקת הטיפול האמור בקטין עד להחלטה אחרת של בית דיננו.

לא בלב קל אני מחליט כאמור, ככלל הנטייה היא לבטוח דווקא בשיקוליה של מערכת הרווחה ובאובייקטיביות של עובדיה המסורים, ולנגד עיניי האפשרות כי אין הצדק עם המערערת וכי הטיפול אכן נחוץ לקטין, אולם רשות שיפוטית אינה יכולה לפעול אלא לפי סדרי הדין ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.

ביום 7.10.2020 ניתנה החלטה אירעית בבקשה במעמד צד אחד, לעיכוב ביצוע פס"ד של בית המשפט הנכבד בכל הנוגע למינוי האפוטרופוס לדין 1 , לקטין, עד להחלטה אחרת, לאחר שתינתן תגובת האב עד ליום 14.10.2020 והותיר על כנה את הפנית הצדדים למכון "מפגשים". ביום 12.10.2020 הגיש האב את תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – כשהוא מתריע בפני ביהמ"ש המחוזי, כי התוצאה של החלטתו הארעית מיום 7.10.20 , המעכבת את החלטת בימ"ש קמא למנות לקטין אפוטרופוס לדין ומותירה על כנה רק את ההחלטה להפניית הצדדים למפגשים הרת אסון, שהרי אין כל סיכוי כי מכון מפגשים יצליח לתאם מפגש עם האם, או ליצור עימה קשר, זאת, לאור נסיון העבר, שהאם לא משתפת פעולה בטיפול בקטין, ומתנגדת לכל מינוי של גורם מיקצוע.

מחקרים הראו כי ילדים שחוו ניכור הורי היו בסכנה לפגיעות נפשיות- רגשיות כגון דכאון, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה, תחושה שאינם ראויים לאהבה, קושי בהתקשרות, תיקשורת חרדה, בעיות שליטה בדחפים, רמה נמוכה של אמפתיה, פיתוח דיעות נוקשות, ביסוס דיעות על רגש ולא על עובדות, מניפולטיביות, אגרסיביות, היתנהגות פרועה, חוסר כבוד לנורמות חברתיות ולסמכות והעדר תחושת חרטה או ריגשי אשמה.

יחד עם זאת, לאור העידר שתוף הפעולה של האם עם מכון מפגשים 5 , כמפורט בעדכון שהוגש ע"י מפגשים לביהמ"ש קמא מיום 4.1.21 שבמסגרתו דווח שהאם לא מפעילה כלפי הקטין את סמכותה ההורית והקטין עומד בסירובו ליפגוש את אביו, יש מקום להותיר את ההחלטה בדבר הסנקציות וזאת בגדר סעד זמני בלבד.

בפסק דין מקיף של כב' השופט משה דרורי ברמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית ( 5.3.19 ) נסקרו האמצעים השונים לטפול בתופעת הניכור ההורי והם כוללים בין היתר: שימוש בהליכי הוצל"פ לרבות הטלת מיגבלות על ההורה המנכר כגון הגבלה על קבלת דרכון; עיכוב יציאה מן הארץ; הגבלה מעשיית שימוש בכרטיסי חיוב; הגבלה על קבלת/החזקת/חידוש רישיון נהיגה; הליכי ביצוע ע"י ביהמ"ש לעינייני מישפחה (בהתאם לסע' 7 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה 1995- ); הפחתת מזונות; הליכי ביזיון בית המשפט והליכים פליליים הכוללים אף סנקציית מאסר; סנקציות כספיות – תשלום "קנסות" או "פיצויים בגין הפרה", תשלום בגין אי הבאת הילד להסדרי הראיה, קזוז מזונות או ביטול מזונות לגבי העבר, פיצוי במסגרת תביעת נזיקין; החלטה על העברת המשמורת מההורה האחראי לסרבנות הקשר להורה השני; וכן הכרזה על קטין כנזקק ואף הוצאתו מבית שני ההורים למרכז טפולי.

...

לקראת נעילה סבור אני כי המצב אליו נקלענו אינו אלא פרי התנהגות מתמשכת של האם, שהיא בבחינת ניכור הורי, שלא יימצא לו מרפא בלא התערבות.

סוף דבר התובענה מתקבלת – הקטין ימשיך להיות מטופל לעניין חידוש הקשר במכון "מפגשים", ובשל התנהלותה תישא האם ב- 80% מעלות המכון – האב יישא ביתרה.

אני מורה ללשכה לסיוע המשפטי למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אשר גם ישמיע קולו, גם יפעל כפי טובתו וימליץ לקטין ולבית המשפט בהתאם.

בחודש מרץ 2016 , מספר ימים לפני הגעת האב לישראל לצורך התייצבותו לדיון 31.3.3.2016 , האם הגישה בקשה לצוו הגנה בה"ט - 03- 16 וטענה כי הקטינים מטופלים ע"י פסיכולוג ועו"ס בעקבות נזק שגרם להם האב ובמסגרת הטיפול התגלו דברים שהובילו להגשת תלונה במישטרה כנגד האב.

נקבע כי המפגש יהיה מפגש קצר, בין 15 ל - 20 דקות, כאשר האם תגיע למרכז הקשר עם הקטינים והם יפגשו בעו"ס מרכז הקשר ובעו"ס לס"ד שתלווה את המשפחה, האב ייכנס לחדש, ימסור לידי הקטינים את המתנות ויהא רשאי למסור להם דברי ברכה או למסור להם מכתב ממנו.

האם הגישה בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 20.11.2017 (ר' הליך ברמ"ש 53677- 11- 17 ), אולם האב חזר בו מבקשתו ולא עמד על ביצוע ההחלטה הנ"ל, כך שבסופו של דבר הדיון בבר"ע ובבקשה לעיכוב ביצוע התייתר והתיק ניסגר.

הנתבעת טוענת כי עובר לסכסוך בין הצדדים התובע נהג להתייחס לקטינה בעדיפות יתרה, מגפף, מחבק, מנשק ומלטף את הקטינה והתעלם מהקטין אשר לא פעם ביקש חיבה ואהבה מאביו אך נדחה בטענה כי חום ואהבה נחל הבנות.

...

התשתית הראייתית הובילה למסקנה כי האם היא זו שהחלה את מירוץ כדור השלג ביום 11.10.2015 , בעת ששיתפה את הגב' ש' כי חוששת שהאב פגע מינית בקטינה .

המומחית מטעם בית המשפט מגיעה למסקנה כי בשלב זה אין כל אפשרות לחידוש הקשר וייתכן כי בטווח הארוך, אם תשכיל האם לשנות עמדתה העויינת כלפי האב ולשחרר בכנות את הילדים להיות איתו בקשר, יהיה סיכוי לחידוש כלשהו של הקשר.

סוף דבר, דין תביעת האב להתקבל, אלא שהפסקת הקשר ובהמשך, ניתוק הקשר והתנגדות הקטינים לחידוש הקשר עם האב, נעוצים בהתנהלות האם והמפתח לחידוש הקשר בידיה.

בית המשפט נידרש שוב ושוב לידון בבקשות האב לאכוף על האם את זמני השהות ומאידך להדרש לבקשות האם להפסיק את זמני השהות בין הקטין לאב, כאשר האם מגישה את תמלולי שיחות מוקלטות שלה ושל הקטין בהם הוא אומר דברים קשים כלפי כן הציגה בפני בית המשפט תמונות של פגיעות פיסיות לכאורה שפגע האב בקטין, הגישה תלונות למישטרה, ואף עתרה בבקשה לצוו הגנה בפני שופטת תורנית, שהתרשמה שהאם מדובבת את הקטין לומר דברים על אביו, תוך הכנסת מלים לפיו ופגיעה בשלומו הרגשי.

לאחר שהאם יצרה נתק ממושך בין האב לקטין, הביע בית המשפט בהחלטה מיום 29.3.18 דאגה לשלומו של הקטין והבהיר כי בגין כל הפרה של זמני השהות יוטל על האם ביום 10.5.18 לאחר שמיעת הצדדים וקבלת תסקיר חמור, נוכח ההסלמה בקונפליקט וההשלכות על הקטין, הבהיר בית המשפט כי הוא מתרשם שאין יסוד לטענות האם על תיפקוד הורי לקוי של האב ומסוכנות, כאשר כל הדיווחים מלמדים על אב ראוי, מסור, אוהב, מודע לקשיים של הקטין המשקיע מאמצים לסייע לו להתקדם, בצד דיווחים על אם מסורה, מטפחת ומרעיפת חום ואהבה ואולם חסרת מודעות לקשייו של הקטין ומתקשה קבלת אבחנות מקצועיות.

מרכז הקשר נרתם באופן בלתי רגיל לטפול במשפחה ובהדרגה התבססו המפגשים כאשר שני ההורים שתפו פעולה עם מרכז הקשר, ואולם אז החלו ויכוחים אודות המסגרת החינוכית בה היתחנך הקטין, האם סרבה לקבל את החלטת ועדת ההשמה לפיה הקטין יתחנך בגן לחינוך מיוחד.

כאן המקום לציין כי מהדווח האחרון של היחידה לשלום הילד עולה כי עד היום הקטין לא טופל בשיניו, ולא ברור לבית המשפט מדוע החלטתו טרם בוצעה, כאשר יש בדבר משום סיכון בריאותו של הקטין.

האם לא השלימה עם החלטת בית המשפט, ביקשה לעכב את הבצוע ונדחתה, הגישה בקשת רשות ערעור ונדחתה ראה החלטת כב' השופטת שטמר מיום 15.10.19 : "בחנתי את המסמכים שהוצגו לפניי, כולל את ההחלטות של בית משפט קמא

...

נוכח הערת האפוטרופא לדין בדבר הגבלת משך הטיפול ביחידה לשלום הילד, ובשים לב לתהליך המשמעותי שעברה המשפחה ביחידה ולקשר הטוב והאמון של הקטין בגורמים הטיפוליים, אני מורה על המשך הטיפול ביחידה לרבות שעות הדרכה לשני ההורים.

אני מורה כי הקטין יהיה במעקב רפואי התפתחותי במרפאת קופת חולים באזור מגורי האב על מנת לדייק את הכלים שניתן לספק לו לאור צרכיו הייחודיים, כמו גם לבחון האם יש מקום להפנותו למעקב פסיכיאטרי, נוכח הממצאים המדאיגים אודות בוחן המציאות שלו, מידת החרדה שלו וסוגיית תחום התקשורת הבין אישית העו"ס לסדרי דין תגיש עד ליום 31.5.2020 תכנית מפורטת לעניין המפגשים של האם והקטין במרכז קשר ותתאים את התסקיר המשלים שהוגש לבית המשפט ביום 21.5.20 לעניין חלוקת זמני השהות החל מחודש יוני 2020 ואילך, והבאת הקטין לטיפולים בשלום הילד, בשים לב לשינוי במשמורת.

המזכירות תמציא החלטתי לכל הצדדים ולרווחה בדחיפות.