מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת עיכוב הוצאה לפועל של פסק דין שנתקבל באופן חלקי

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהחלטת כבוד השופט רועי פוליאק מיום 28.1.2021, התקבלה באופן חלקי הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
תמצית טיעוני הצדדים בבקשה לטענת המשיב, יש לחייב את המערערים בהפקדת ערובה, מטעמים אלה: בהתייחס למערער 1 (מר שי שמעון בן גביר) נטען, כי הוא לא שילם סכום כלשהוא בהתאם לפסק הדין, ובכלל זה לא שילם את מחצית הסכום בו חויב בפסק הדין כנדרש בהחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע; המערער 1 לא מסר כתובתו בהליך העירעור, הוא מסרב ליתן פרטים להתקשרות עימו ומתחמק מקבלת כתבי בי-דין בהליך ההוצאה לפועל; המערער 1 הצהיר בדיון המוקדם שהתקיים בעירעור, כי אינו מתכווין לשלם את פסק הדין.
...
בנסיבות אלה, לא ניתן לטעון, שכספו של המשיב אינו מובטח; אין בטענות המשיב בעניין אי תשלום פסק הדין על ידי המערער 1 הצדקה לחיובו בהפקדת ערובה, שכן בית הדין אינו משמש לשכת הוצאה לפועל; המערערים הוסיפו, כי לטעמם סיכויי הערעור טובים וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
סיכויי הערעור – לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק שוכנעתי, שלא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור הם מובהקים במידה המהווה טעם מספיק לדחיית הבקשה לחיוב המערער 1 בערובה.
טרם חתימה נתייחס ל"טענת הקיזוז", במסגרתה ביקשו המערערים לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור שהוגש מטעמו (ע"ע 38940-10-20) – דין טענה זו להידחות משום שלא מצאתי בטיעוני המערערים טעמים המצדיקים את חיוב המשיב בהפקדת ערובה.
במצב דברים זה, ובהעדר נסיבות נוספות המצדיקות את חיוב המשיב בהפקדת ערובה, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מנגד, התקבלה באופן חלקי התביעה שכנגד שהגישה המשיבה, ובית הדין האיזורי חייב את המערער לשלם למשיבה פיצוי בסך 117,374 ש"ח בגין נזק ממוני, פיצוי בסך 40,000 ש"ח בגין נזק שאינו ממוני ותשלום חלקי של הוצאות בדיקת החשדות בעיניינו, בסך 35,822 ש"ח. בנוסף, חייב בית הדין האיזורי את המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ש"ח. עוד הורה בית הדין האיזורי בפסק דינו, על קזוז הסכום אשר נפסק למערער מהסכומים אותם חויב לשלם למשיבה.
בהחלטת כבוד השופט אילן סופר מיום 28.7.2020, התקבלה באופן חלקי הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ובית הדין הורה על עיכוב ביצוע הסך של 40,000 ש"ח, אשר נפסק למשיבה כפצוי בגין נזק לא ממוני (להלן: הסכום המעוכב).
בית הדין אינו לישכת ההוצאה לפועל, ואינו עוסק באכיפת פסקי דין.
...
אוסיף, כי אף שבנסיבות העניין, הטענות בעניין מצבו הכלכלי של המערער אינו מצדיקות לפטור אותו כליל מהפקדת ערובה, שוכנעתי שיש להביא טענות אלה בחשבון במסגרת קביעת שיעור הערובה.
אשר לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי שטענותיו של המערער בדבר סיכוייו הטובים של הערעור לטעמו מצדיקות, לכשעצמן, את דחיית הבקשה לחיובו בערובה.
כללם של דברים - לאחר שקילת מכלול נסיבותיו של ההליך ועריכת איזון בין זכות הגישה לערכאות של המערער לבין זכותה של המשיבה לגבות את הוצאותיה בערעור, אני מורה כדלקמן: המערער, מר ולדימיר בובילב, יפקיד בקופת בית הדין, עד ליום 8.7.2021 ערובה בסך של 2,500 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה בערעור העיקרי.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 15.2.22 הוצע לצדדים כדלקמן: "עיון בבקשת רשות העירעור מעלה כי המבקשת מלינה במסגרתה על אי ביטולו של פסק הדין שניתן נגדה במעמד צד אחד ביום 29.7.20. זאת, הגם שבמסגרת פרוטוקול הדיון מיום 30.1.22 נרשם מפיה כי היא אינה מבקשת את ביטול פסק הדין ובהתאם כלל לא ניתנה החלטת בית הדין האיזורי בבקשה זו (אלא רק בבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ, שעל פני הדברים אינה מצויה בסמכות בית הדין ככל שלא קיימת בפניו בקשה לביטול פסק הדין).
משבית הדין האיזורי כלל לא הכריע בבקשה לביטול פסק הדין (אם כי היתייחס לכך לכאורה באופן חלקי ובעקיפין בסוף סעיף 4 להחלטתו מיום 30.1.22), וכאשר גם בהחלטותיו מיום 31.1.22, 7.2.22 ו-9.2.22 לא דן בבקשה לביטול פסק הדין אלא שב על החלטתו מיום 30.1.22, ובהיתחשב בכך שעולה הן מבקשת רשות העירעור והן מבקשות חוזרות ונישנות שהגישה המבקשת לבית הדין האיזורי כי היא עומדת על הבקשה לביטול פסק הדין - מוצע לצדדים כי הבקשה תוחזר להכרעת בית הדין האיזורי, אשר ישקול כחכמתו הן את הבקשה לחזור מההסכמה שניתנה לכאורה במהלך הדיון והן את הבקשה לביטול פסק הדין לגופה (ככל שיסבור שמוצדק לידון בה) וכל זאת בהיתחשב במכלול הנסיבות והטענות ולאחר שמיעת עמדות הצדדים.
ואלה טעמינו: מדובר במבקשת לא מיוצגת, אשר הגישה בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדה במעמד צד אחד ואשר במסגרתה טענה (ולו בין היתר) כי לא קיבלה לידיה את כתב התביעה או ההזמנה לדיון (שממילא היה דיון מוקדם).
ככל שהמבקשת מבקשת לעתור לעיכוב הליכי ההוצאה-לפועל כסעד אירעי או זמני עד למתן ההכרעה בבקשה לביטול פסק הדין, תגיש בקשה בהתאם לבית הדין האיזורי והוא ידון בה כחכמתו.
...
בין יתר הדברים שאמרה לבית הדין ציינה כי "אני רוצה לעכב את ההליכים בהוצל"פ כדי שאוכל להגיש תביעה נגד התובעת... ולא מבקשת לבטל פסק הדין אלא לעכב אותו". בהחלטת בית הדין האזורי כפי שניתנה במעמד הצדדים בתום הדיון נקבע כי דין הבקשה לעיכוב ההליכים להידחות, שכן "אין לבית הדין סמכות לעכב את הליכי ההוצל"פ בנסיבות שתיארה המבקשת. הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה הן לגבי עיתוי הגשת הבקשה והן לגבי טענות ההגנה וביטול מחמת הצדק" (סעיף 4).
משכך, לא הייתה הצדקה לטעמנו להתייחס לבקשה כאל בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ובית הדין אמור היה לדון בבקשה לביטול פסק הדין כפי שהוגשה אליו.
ראוי לטעמנו כי שאלות אלה, שהשלכתן על המבקשת וזכויותיה מהותית, תתבררנה באופן מסודר בבית הדין האזורי על סמך כלל אמות המידה שנקבעו לכך בדין ובפסיקה.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת וההחלטה מיום 30.1.22 מבוטלת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שיינתן סעד זמני המעכב את מימוש הנכס במסגרת הליך ההוצאה לפועל, וזאת עד להכרעה בעירעור שהוגש לבית משפט זה. כידוע, בית המשפט של ערעור רשאי לתת סעד זמני לתקופת העירעור "בתנאים שיראו לו" (תקנה 145(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
במקרה דנן, סבורני כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי כך שמחד יינתן סעד זמני שמעכב את מימוש הנכס במסגרת הליך ההוצאה לפועל עד לתום בירור העירעור, וזאת כדי למנוע פינוי המבקש מבית מגוריו, ומאידך לא תמנע מהמשיב האפשרות לנסות לגבות החוב ממקורות אחרים של המבקש אותו הוא מתאר כ"בעל יכולת כלכלית משמעותית, אשר מסתיר את נכסיו בעזרת צדדי ג' ומותיר את חשבונותיו ריקים" (בפיסקה 9 לתגובה) מבלי שהפנה לתשתית ראייתית לפעולות אלה לאחר מתן פסק הדין.
...
לאחר שעיינתי בתגובת המשיב על נספחיה נחה דעתי, כי לא עלה בידו, בשלב זה, לסתור את גרסת המבקש כי הנכס משמש למגוריו.
סבורני כי בנסיבות אלו, בהנחה שמבקש אכן מתגורר בנכס, לא עלה בידי המשיב לסתור את טענת המבקש לפיה, פינויו מהנכס יכביד עליו ביותר.
סוף דבר הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה, במובן זה שהליך המימוש של הנכס בהוצאה לפועל יעוכב עד להכרעה בערעור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג) בה"פ 58716-12-20 מיום 12.1.2021, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שפתחה המבקשת נגד המשיב 3 (להלן: החייב).
בתוך כך, נקבע כי המרצת הפתיחה איננה הליך סרק, כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק לאף צד, וכן כי אין בטיעונים מן היושר כדי לשנות ממסקנתו כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.
בנוסף, טוענת המבקשת כי היה על בית המשפט המחוזי לבחון את בקשת המשיבים לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ומשכך להחיל עליה את אמות המידה הנוהגות בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין – אמות מידה אשר לטענת המבקשת, היו מביאות לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים.
...
עוד טענה המבקשת כי יש לדחות את הבקשה אף מטעמים שביושר, ובהם חוסר תום לב של המשיבים והשיהוי בו הוגשה בקשה זו – כשנה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגד החייב.
בתוך כך, נקבע כי המרצת הפתיחה איננה הליך סרק, כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק לאף צד, וכן כי אין בטיעונים מן היושר כדי לשנות ממסקנתו כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות מבלי לבקש תשובה.
נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו