בקשת עיכוב ביצוע פסק דין לחיוב בגמול שעות נוספות

ענווה חכמון המשיבה בשם המבקשת – עו"ד יפית אופק בשם המשיבה – עו"ד שמואל כהן החלטה השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה, רוית צדיק ונציג הציבור מר אבשלום אייזנר; סע"ש 68109-02-20) (להלן – פסק הדין).

בגדריו חויבה המבקשת בתשלום 40,000 ₪ בגין היתעמרות בעבודה; 20,000 ₪ בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז-2007, 10,000 ₪ בגין פצויי פיטורים ו-2,200 ₪ בגין גמול שעות נוספות.

גמול שעות נוספות – בית הדין האיזורי קבע כי "גירסתה של התובעת נותרה עקבית וקוהרנטית לפיה היא לא קיבלה את התשלום בעד שעות נוספות שביצעה לפחות ב- 11 מבצעים ובסך הכל כ-55 שעות נוספות שלא שולמו לה". משכך, פסק בית הדין האיזורי כי העובדת זכאית לפיצויים בגין רכיב זה בסך של 2,200 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע, ובתגובות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בחינה משולבת של הדברים מביאה למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית, והמבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ש"ח. ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ג (19 דצמבר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ככלל, אלא אם הוכח אחרת, הסכמה בנוגע לדרך ביצוע פסק הדין אינה מאיינת טענות כנגדו, אלא היא נועדה לאפשר למעסיקה להתאים את הבצוע ליכולותיה הכלכליות תוך ייתור הצורך בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין או הצורך לפנות להוצאה לפועל – על העלויות הכרוכות בכך – לשם ביצועו.

ראו גם הערתו של בית דין זה בע"ע (ארצי) 13694-07-16‏ ‏ מעגלי תיירות בע"מ - יעקב ליברמן‏ (4.8.19) (להלן: ענין ליברמן) לפיה (פיסקה 27, ההדגשה שלי-ח.א.ג): "אכן, אין להוציא מכלל אפשרות נסיבות בהן התרשלותו של עובד בבצוע תפקידו - קל וחומר: מחדלים ומעשים מכוונים -  תשמוט את הבסיס העובדתי והמשפטי לתביעתו את מעסיקו בגין נזקים שהוא עצמו גרם להם, נוכח הקושי הראייתי לביסוס גירסתו העובדתית מחד גיסא, והפרתו את חובת האמון שלו כלפי המעסיק מאידך גיסא (השוו על דרך ההקש: ע"ע (ארצי) 14238-10-14 עיד רוג'ה נדר - המוביל ז'ק יולזרי רמלה בע"מ, פסקה 42, (27.12.17); ע"ע (ארצי) 442/08 צברי - טלירן (1993) בע"מ פסקה 13 (6.9.2009)), בכפוף, מטבע הדברים, למהותו של התפקיד במסגרת העסקה נתונה, למאפייניו, לסמכויותיו ולנסיבות נוספות בעיניינו של העובד המסוים". למען שלמות התמונה נציין כי בענין ליברמן נדחה ערעור המעסיקה כנגד חיובה בתשלום גמול שעות נוספות, שכן בנסיבות הספציפיות שם מלכתחילה לא שילמה המעסיקה גמול שעות נוספות וזאת "כעניין שבמדיניות, וכי כפועל יוצא מכך לא נתנה הנחיות מתאימות לצורך יישום הוראות החוק. העובדה שהמשיב היה אחראי על הכנת תלושי השכר, אינה פוטרת את מעסיקתו מחובתה לנהל פנקס שעות עבודה על פי חוק ומעקב אחר שעות עבודתו של העובד". העולה מן האמור עד כה הוא כי כאשר מעסיק מבקש לנהל רישום ומעקב אחר שעות עבודתו של העובד אך האחרון מסרב לבצע את חלקו (כגון, דיווח למעסיק על הקף עבודתו) לא חלה החזקה שנקבעה בתיקון 24.

(ה)(2) פסק הדין נשוא העירעור בית הדין האיזורי חייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות למשיב 3 בסך 54,624 ₪ וזאת מעבר לסכום ששולם לו כאמור לעיל.

...

קבלת טענה זו מצריכה הגמשת נטל השכנוע, וזאת לא מצאנו מקום להחיל בנסיבותיו המיוחדות של המקרה.

סוף דבר – חיוב המעסיקה בתשלום גמול שעות נוספות למשיב 3 - מבוטל.

(ו) סוף דבר דין ערעור המעסיקה להתקבל, וחיובה בתשלום גמול שעות נוספות למשיבים בטל.

השופט רועי פוליאק בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו המשלים של בית הדין האיזורי תל אביב (סע"ש 53916-10-20; השופטת אסנת רובוביץ-ברכש ונציג הציבור מר אבי איילון) בגדריו חויבה המבקשת לשלם למשיב גמול שעות נוספות בסכום של 212,899 ש"ח. רקע המבקשת, חברה להשקעות ובניין, העסיקה את המשיב כאיש תיחזוקה החל מחודש פברואר 2012 ועד לפיטוריו בחודש יוני 2020.

יישום - בשיקלול שבין סכויי העירעור המעורר שאלות הראויות לבחינה, לבין מאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת התשלומים אם העירעור או חלק ממנו יתקבל, ובשים לב לכך שיתר החיובים שנפסקו לחובת המבקשת ולא עוכבו לבצוע (המתייחסים לעילות תביעה נוספות, הוצאות משפט ויתרת הסכום שנפסק למשיב בגין שעות נוספות שלא עוכבה) בסך כולל של מעל 155,000 ש"ח שולמו על ידי המבקשת (כעולה מהצהרתה שלא הוכחשה על ידי המשיב בבקשה לעיכוב ביצוע), אני מורה כי הסכום שהופקד בקופת בית הדין על ידי המבקשת בסך 130,000 ש"ח בעקבות ההחלטה לעיכוב ביצוע מיום 17.1.2024 (בע"ע 27760-12-22) יוותר בקופת בית הדין עד למתן פסק הדין בעירעור.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה, התשובה לבקשה והתגובה לתשובה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל את הבקשה בעיקרה.

יישום - בשקלול שבין סיכויי הערעור המעורר שאלות הראויות לבחינה, לבין מאזן הנוחות המצביע על קושי אפשרי בהשבת התשלומים אם הערעור או חלק ממנו יתקבל, ובשים לב לכך שיתר החיובים שנפסקו לחובת המבקשת ולא עוכבו לביצוע (המתייחסים לעילות תביעה נוספות, הוצאות משפט ויתרת הסכום שנפסק למשיב בגין שעות נוספות שלא עוכבה) בסך כולל של מעל 155,000 ש"ח שולמו על ידי המבקשת (כעולה מהצהרתה שלא הוכחשה על ידי המשיב בבקשה לעיכוב ביצוע), אני מורה כי הסכום שהופקד בקופת בית הדין על ידי המבקשת בסך 130,000 ש"ח בעקבות ההחלטה לעיכוב ביצוע מיום 17.1.2024 (בע"ע 27760-12-22) יוותר בקופת בית הדין עד למתן פסק הדין בערעור.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 13 לעיל.

בין היתר נטען כי המשיב התפטר, כי לא היה מקום לחייב את החברה בגמול שעות נוספות תוך העברת נטל השיכנוע למבקשת, כי לא ניתן משקל להפסקות בעבודה ובהן תקופת חל"ת עקב הקורונה וכי לא נפלו פגמים רישומיים בהתנהלות המבקשת בגינם חויבה בפצוי בסכומים גבוהים.

יישום – בשיקלול סכויי העירעור שאינם מן המשופרים בכל הקשור לרכיבי החיוב העקריים, אך מעלים סוגיות ראויות לדיון באשר להקף החיוב בפסק הדין, לבין מאזן הנוחות המצביע על קושי ממשי בהשבת כספי הזכייה על ידי המשיב לצד חשש מאי ביצוע פסק הדין על ידי המבקשת (השוו: ענין דרבקין), מצאתי לנכון לעכב את פסק הדין בחלקו בכפוף להבטחת זכות המשיב להפרע ככל שבעקבות פסק הדין בעירעור יהיה זכאי לקבלת סכומים נוספים.

...

אני מורה לפיכך על עיכוב סכום של 250,000 ש"ח כשיעורו היום (להלן – הסכום המעוכב), בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית הדין את הסכום המעוכב, או ערבות בנקאית בנוסח מקובל, עד ליום 21.4.2024 (להלן – המועד הקובע).

אם לא יופקד הסכום המעוכב עד למועד הקובע, תפקע מאליה החלטתי זו ומלוא פסק הדין יועמד לפירעון מידי.

סוף דבר – בקשת עיכוב הביצוע מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 10 לעיל.

התביעה לפצוי בגין הפרת הסכם העבודה והפרת חובת תום הלב וההגינות על ידי המשיב התקבלה באופן חלקי, והמשיב חוייב לשלם למערערת פיצוי בעילה זו בסך של 15,000 ש"ח. במסגרת התביעה שכנגד, המערערת חוייבה לשלם למשיב פדיון חופשה בסך 2,364 ש"ח וחלף הודעה מוקדמת בסך 13,000 ש"ח. בכל הנוגע לרכיב הגמול עבור עבודה בשעות נוספות שנתבע בתביעה שכנגד, הורה בית הדין האיזורי בפסק דינו החלקי מיום 21.5.2023, כי המערערת תערוך תחשיב על פי ההנחיות שניתנו בפסק הדין החלקי, התחשיב יועבר להערות המשיב, ולאחר מכן ינתן פסק דין משלים ברכיב זה. יתר רכיבי התביעה שכנגד נדחו.

ביום 3.1.2024, הגישה המערערת לבית דין זה הודעת ערעור מטעמה, בה היא מבקשת להשיג על פסיקתו של בית הדין האיזורי בעניינים אלה: דחיית התביעה למתן סעד הצהרתי בעיניין שלילת זכותו של המשיב לתשלום פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת; דחיית התביעה ברכיב הפצוי בגין גזל סוד מסחרי; שיעור הפיצויים שנפסקו למערערת בגין הפרת הסכם העבודה והפרת חובת תום הלב וההגינות מצד המשיב; חיוב המערערת בתשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות, חלף הודעה מוקדמת ופדיון חופשה שנתית; דחיית טענת הקזוז וטענת "החישוב מחדש", כהגדרתן בסעיף 5 החלטה זו. בד בבד עם הגשת העירעור, הגישה המערערת לבית הדין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי.

...

בתגובתה מיום 11.3.2024 טענה המערערת, כי הערעור מטעמה הוגש במועד בהתייחס לכל רכיביו, וכי יש לדחות את בקשת המשיב למחיקת חלק מרכיבי הערעור.

לא מצאנו יסוד לטענה זו. מה גם, שהערעור שכנגד סב על רכיב השעות נוספות בלבד, אשר נראה שאין מחלוקת שאף הערעור העיקרי לגביו הוגש במועד.

סוף דבר – הבקשה למחיקת חלק מרכיבי הערעור מתקבלת.

הבקשה החלופית להארכת מועד להגשת כתב הערעור בהתייחס לרכיבים שהוכרעו בפסק הדין החלקי ובהתייחס לטענת הקיזוז, נדחית.