בקשת עיכוב ביצוע פסק דין לאכיפת פסק חוץ

בשנת 2015 התגלה המערער בישראל על ידי הנושה ובעקבות כך ביקש המשיב, שבא בנעלי הנושה, להכיר או לאכוף את פסק הדין השוויצרי בהתאם לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 (להלן: החוק).

ביום 24.8.2017 הגיש המערער את העירעור לבית משפט זה. ההתפתחויות לאחר מתן פסק הדין של בית משפט קמא בקשה שהגיש המערער לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט קמא התקבלה חלקית על ידי השופט י' דנציגר בהחלטה מיום 22.10.2017, בכפוף לתנאים מגבילים ולבטוחה שימציא המערער.

...

בהקשר זה לא למותר לציין כי המושג "שימוש לרעה בהליכי משפט", הוא בעל "רקמה פתוחה" בשל הקושי המובנה לצפות מראש את כלל המצבים והפעולות שיענו לתיאור זה. עמדה על כך הנשיאה ד' ביניש בעניין שנפ בציינה: "השאלה מהו שימוש לרעה בהליך השיפוטי, אינה ניתנת לתשובה אחידה וממצה. קשה להגדיר מראש מתי תעלה התנהגות של בעל-דין כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; קל יותר לזהות את הפסול שבהתנהגות זו כאשר נתקלים בה. בדומה לעקרון תום-הלב, אף האיסור על ניצול לרעה של הליכי-משפט מבוסס בעיקרו על אמת-מידה אובייקטיבית, הנבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי – כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין. התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הינה כי השמירה על האינטרס האישי של בעל-הדין צריכה להיעשות תוך התחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט; זאת, על-מנת לאפשר דיון והכרעה במחלוקות שהובאו בפני בית-המשפט, תוך הבטחת הליך שיפוטי תקין והוגן לפרט ולציבור בכללותו" (שם, בפסקה 5).

לנוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מן המסקנה כי הערעור שבפנינו נמנה עם אותם מקרים נדירים שבהם התנהלותו חסרת תום הלב של המערער אשר נוקט צעדים מעשיים לסיכול אכיפת פסק הדין, עולה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט.

כפי שציינה חברתי הנשיאה, התוצאה של דחיית ערעור על הסף בשל חוסר תום לב דיוני היא חריגה, אך גם אני סבורה כי המקרה שבפנינו נמנה על אותם מקרים נדירים המצדיקים תוצאה זו. אכן, זוהי הכרעה אשר משליכה על זכות הגישה לערכאות של הצד הנוגע בדבר.

ביום 5.8.2019 קבע בית המשפט לעינייני מישפחה כי התיק בדבר אכיפת פסק חוץ ייסגר אך הורה למשיבות להגיש בקשה מתאימה למינוי אפוטרופוס לאם וכן הורה על מינוי מומחה מטעמו לבדיקתה בהסכמת הצדדים.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין, ובמסגרתו בקשה לעיכוב ביצוע שיותיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו.

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

משלא הצליח המבקש לאכוף את פסקי הדין הזרים שניתנו לטובתו ברוסיה, ולאחר שאיתר זכויות של המשיב בנכס נדל"ן לחוף ימה של העיר נתניה בישראל, פעל המבקש בשני נתיבים מקבילים: ראשית, הגיש בחודש ינואר 2020 בקשות לאכיפת פסק חוץ (ה"פ 53912-01-20 ו-ה"פ 53914-01-20) לבית משפט השלום בירושלים.

לאור כל האמור, הורה בית משפט קמא על מחיקת התביעה ופסק לטובת המשיב הוצאות סך 80,000 ש"ח. המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש ערעור לבית משפט זה. לצד העירעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – היא הבקשה שלפניי.

...

לאור כל האמור, הורה בית משפט קמא על מחיקת התביעה ופסק לטובת המשיב הוצאות סך 80,000 ש"ח. המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש ערעור לבית משפט זה. לצד הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – היא הבקשה שלפניי.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה מצאתי כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי צורך בתגובה.

סוף דבר: דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

בתוך כך, טוענים המבקשים כי במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הטילו המשיבים עיקול זמני על דירת מגורים של המבקשת 1 בראשון לציון (להלן: הדירה בראשון לציון), אשר שוויה עולה, לטענתם, באופן משמעותי, על סכום פסק החוץ, כך שבנסיבות העניין ניתן להסתפק בערובה זו. המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

באשר לסכויי העירעור – מבלי לקבוע מסמרות, די אם אומר כי ניצבת בפני המבקשים משוכה גבוהה: ככלל, היתמודדות כנגד בקשות לאכיפת פסק חוץ אינה משימה קלה, והנה נעשית קשה יותר כאשר עסקינן בעירעור על פסק דין של בית משפט שקבל בקשה לאכיפת פסק חוץ.

...

בנוסף, הורה בית המשפט המחוזי על תשלום שכר טרחת עורכי דין בסך של 180,000 ש״ח. המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, היא הבקשה מושא החלטתי זו. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 18.10.2022, לאחר הגשת הבקשה דנן, ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, המורה על תשלום הוצאות משפט בסך 364,411 ש"ח. המבקשים טוענים בבקשתם כי סיכויי הערעור גבוהים, נוכח ״שגיאות מהותיות״ שנפלו, לטענתם, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

על רקע האמור, טוענים המבקשים כי ככל ולא יינתן עיכוב ביצוע כמבוקש ויתקבל הערעור, קיים חשש כי לא יוכלו לזכות בפועל בהשבת הסכומים שישולמו על ידם.

המסקנה העולה מהמקובץ לעיל, הינה שיש מקום, בנסיבות דנן, לעכב את ביצועו של פסק הדין.

הנני מורה אפוא על עיכוב ביצועו של פסק הדין נושא הערעור שבכותרת והבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי, עד למתן פסק הדין בערעור או למתן החלטה אחרת, ובתנאי שתוך 30 יום ממועד מתן החלטתי זו: המבקשים יפקידו את הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), בקופת בית המשפט, או ימציאו, למזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית (של בנק מוכר הפועל בישראל) או ערבות של חברת ביטוח (מוכרת הפועלת בישראל), על סכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), ממוענת למשיבים, לתקופה של שנתיים.

כנגד ביצוע הפקדה כאמור לעיל (של כספים או של ערבות) המשיבים יחתמו על כל המסמכים שיידרשו לשחרור הדירה כאמור, וכן על כל מסמך שיידרש ובו התחייבות או הבהרה כי יחתמו על מסמכים לשחרור העיקול בכפוף וכנגד הפקדה על פי החלטתי זו. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, בכפוף לאמור לעיל.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' וינשטיין) אשר ניתן ביום 1.1.2024, בת"א 66115-03-22, ואשר הורה על אכיפת פסק חוץ שניתן על-ידי בית המשפט באוקלהומה, ארצות הברית, בתביעתה של המשיבה 1 נגד המבקש ונגד המשיבים 3-2 (להלן: פסק החוץ).

במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי פסק החוץ מחייב את המבקש בפצוי המשיבה 1 בסך של כ-4,800,000 ש"ח. לעניין סכויי העירעור ומאזן הנוחות נטען כי "סכויי העירעור הנם כבירים", וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש, שכן "המבקש הוא גמלאי בן 76 שנים, וממילא אין ביכולתו הכלכלית לשלם את סכום פסק הדין העצום שנפסק כנגדו באופן מידי. הדבר ייאלצו להגיע כדי פשיטת רגל", וכן כי ממושו של פסק החוץ יגרום "נזק בלתי הפיך למבקש". דין הבקשה לעיכוב ביצוע להדחות מבלי לקבל את תגובת המשיבים.

...

במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע נטען כי פסק החוץ מחייב את המבקש בפיצוי המשיבה 1 בסך של כ-4,800,000 ש"ח. לעניין סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נטען כי "סיכויי הערעור הינם כבירים", וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש, שכן "המבקש הוא גימלאי בן 76 שנים, וממילא אין ביכולתו הכלכלית לשלם את סכום פסק הדין העצום שנפסק כנגדו באופן מידי. הדבר ייאלצו להגיע כדי פשיטת רגל", וכן כי מימושו של פסק החוץ יגרום "נזק בלתי הפיך למבקש". דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות מבלי לקבל את תגובת המשיבים.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית אפוא בזאת.