בקשת עיכוב ביצוע פסק דין לאכיפת הסכמי פשרה בנדל"ן

נט עתרה למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר שהנה בעלת זכויות בפרוייקט נדל"ן שנימצא ברמת-גן והמכונה "שער העיר" (להלן: "תביעת שער העיר").

במקביל, נוף ובעלי מניותיה הגישו לבית המשפט של הפש"ר בקשה שיורה לנאמן לסלק את הטענות שהעלתה נגדם נט בתביעת שער העיר וכן בעירעור שהוגש על תביעת שער העיר, בהנתן הסכם הפשרה (בקשה 15 בתיק שבכותרת), בקשה שהנאמן תומך בה. הדיון בבקשה עוכב לאור הדיונים בפר"ק 30725-04-14.

הנאמן ביקש לחסות את הבקשה מהטעם שחשיפתה לרבות ההסכם עם משרד עורכי הדין שעוסק בין היתר בתכנון המהלכים, אסטרטגיה ועלויות, תסכל את המהלך לאכיפת פסק הדין שבערעור.

לשם כך לא נדרשה כל ידיעה אודות הפעולות האופרטיביות שהנאמן עתיד לבצע לגופן, אלא כל שנידרש מהמבקשות היה להוכיח כי יש להן עניין ממשי בפירוט מלוא הבקשה עצמה, עניין החורג מידיעה כללית על קיומה של הבקשה לאכיפת פסק הדין שבערעור.

...

בסופו של דבר, ביום 27.10.13, הגיע הנאמן לפשרה עם נוף ובעלי מניותיה שלפיה, בכפוף לתשלום סכום מסויים לקופת הפש"ר, יבואו לידי סיום כל המחלוקות שבין הצדדים (להלן: "הסכם הפשרה").

כאמור, סבורני שלא ניתן טעם המצדיק חשיפת סדר הפעולות האסטרטגי אותו מתעתד הנאמן להוציא לפועל.

לפיכך, באתי לידי מסקנה כי ההסדר שהציג הכנ"ר, קרי, החיסיון יוסר בכפוף לכך שיושחר שמו של משרד עורכי הדין עימו עתיד הנאמן להתקשר לצורך אכיפת פסק הדין שבערעור, וכן ללא צירוף נספח 2 לבקשה שעניינו העתק הצעת משרד עורכי הדין הזר, הינו ראוי ומאוזן.

סוף דבר דין הבקשה להידחות במובן זה שהחיסיון לא יוסר אלא באופן ששמו של משרד עורכי הדין שעמו עתיד להתקשר הנאמן יושחר ומבלי לצרף את נספח 2 לבקשה.

על פי הנטען בבקשה שלפניי, המבקשים פעלו יחד עם המשיב 1 להקמת פרויקט נדל"ן באיזור נהריה, הכולל זכויות בנייה בהקף של כ-500,000 מ"ר. בשלב מסוים, היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והמשיב 1 הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי להורות, בין היתר, על אכיפת הסכם שנכרת בין הצדדים, תוך שטען כי על המבקש 1 להעביר לרשותו 100 ממניות המשיבה 2 (חברת ש.מ.א הצפון בע"מ; להלן: החברה).

במסגרת זאת, צוין בין היתר כי המבקשת 2 תחתום בתוך 14 יום ממועד הדיון: " על שטר מניות להעברת 10% ממניות ... ש.מ.א. הצפון בע"מ על שם התובע [המשיב 1 – י' א'] (100 ממניות החברה)". בחלוף שבוע, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי "לתיקון טעות בפסק הדין", בגדרה נטען כי בפרוטוקול הדיון אשר תיעד את הסכמות הצדדים נפלה טעות, וכי אמור היה להיכתב בו שיועברו למשיב 1 "95 ממניות החברה", ולא "100 ממניות החברה". בהחלטתו מיום 1.12.2020, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי לאמיתו של דבר, הבקשה "אינה עוסקת ב'טעות' בפסק דין, אלא בשינוי הסכם פשרה", תוך שהדגיש כי "הסכם הפשרה לא נעשה כלאחר יד". המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ועל ההחלטה בבקשה לתיקון טעון בפסק הדין לבית משפט זה. בד בבד, הוגשה הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה שיועברו 95 ממניות החברה לידי המשיב 1, ולא 100 ממניותיה – וזאת עד להכרעה בעירעור.

...

במקרה דנן, שוכנעתי כי אם פסק הדין לא יעוכב, עלולים להיווצר קשיים של ממש בהשבת המצב לקדמותו.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה ש-95 ממניות החברה בלבד יועברו למשיב 1.

הבקשה מתקבלת אפוא כאמור בפסקה 9 לעיל.

]השופט ע' גרוסקופף: ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט מגן אלטוביה) מיום 3.5.2017 בת"א 36997-07-14, אשר קיבל תביעה לאכיפת חוזה שהגיש מר אריה פרידמן (להלן: "פרידמן") נגד מר מרדכי (מוטי) איבגי (גרין) (להלן: "איבגי"), וחייב את איבגי לשלם לפרידמן חלק מהרווחים שהפיק ממיזם נדל"ן באילת, בסכום של כ-3 מיליון ש"ח בתוספת הפרישי הצמדה וריבית.

הצעתנו לישוב הסיכסוך על דרך הפשרה לא התקבלה על ידי הצדדים, ועל כן נידרשת הכרעתנו בערעורים.

טענותיו של איבגי איבגי אינו משלים עם פסק דינו של בית המשפט קמא והגיש עליו ערעור לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת העירעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר נדחתה בהחלטה מיום 2.7.2017.

...

ואולם, גם טיוטת ההסכם המתוקנת לא נחתמה, ולמעשה אין חולק כי בין הצדדים לא נחתם בסופו של דבר כל הסכם.

בן דוד אף הודה כי התשלום שהיה משלם בעבור האופציה ללא הזכויות בקומה השנייה היה נמוך משמעותית מזה שהסכים לשלם בסופו של דבר.

ואולם, הוא לא ידע לספק נתונים על כך (ראו פרוטוקול 9.9.2015, עמ' 458–462), וממילא אין מנוס משימוש באומדנה לעניין זה. במצב דברים זה, רק חריגה משמעותית מטווח האומדן עשויה להצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט קמא.

סוף דבר אם תשמע דעתי נדחה את הערעור שהגיש פרידמן (ע"א 9702/17), ונקבל באופן חלקי את הערעור שהגיש איבגי (ע"א 4933/17), כך שבמקום מחצית מרווחי הקומה השנייה יחויב איבגי לשלם לפרידמן ולחברת בוטיק 33% מרווחי הקומה השנייה בלבד.

להלן עקרי עדותו: העד עו"ד העוסק בנדל"ן, וייצג מיתעניין פוטנציאלי ברכישת מקרקעי המריבה.

ונהפוך הוא – מעת שהועברו הזכויות לרמ"י, הרי שאם ייגש נושה של הבעלים הרוכש לעמידר ויבקש לרשום שם עיקול יפנו אותו לבצוע עיקול במקביל או רק אצל רמ"י. לכן לא תיתכן מציאות של אפס עיקולים ברמ"י ואצל עמידר – כן. העד אישר כי לא השיב למייל נוסף של ב"כ המבקש מ 16.6.2022 בו שלח אליו טיוטת הסכם להתייחסותו.

המבקש אף ציין השגותיו בכתב בפני ביה"ד במכתב מ 26.7.2022 שמוען לרב בובליל בהעתק לביה"ד, ובו ציין כי נידרש אישור זכויות מעמידר, כאשר טענותיו הנוספות, בדבר הצורך בחתימת הסכם עמדו בפני ביה"ד, בכתובים, עוד בטרם ישיבת 25.7.2022 (בגדר הבקשה שהגיש לאכיפת הסכם הפשרה ולשמה קיים בכלל ביה"ד ישיבת 25.7.2022) .

נחזה לכאורה, והדבר עולה מסע' א' עד ד' של פסק הדין , כי כל שעשה ביה"ד היה לתן תוקף לחלופה שנזכרה עוד בהסכם הפשרה מ 6.6.2022, בחלופה בה לא יעמוד המבקש בהשלמת התמורה המוסכמת במלואה עד לסך של 3.2 מליון ₪.

בשים לב לכל אלה במצטבר , איני סבור שהמבקש עמד בנטל המוגבר המוטל עליו כמי שמבקש לעכב פסק בורר בסעד זמני , להמחיש כי במקבילית הכוחות, סכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו , בעוצמה ניכרת.

...

ככל שהמבקש הוא שהפר הסכם הפשרה מיום 6.6.2022, צוינה בהסכם הפשרה עצמו התוצאה, היא אותה תוצאה שיישם ביה"ד בפסק דינו שמבוקש כעת לבטל: ביטול עסקת המכר, והשבת התמורה החלקית ששולמה, בלא פיצוי , ומחיקת המשכון שנרשם.

אכן, אם המסקנה בסופו של יום שקמה עילת ביטול מבין אלו המנויות בסעיף 24 של חוק הבוררות, אין הסכמה זו מחסנת מפני ביטול.

אני מורה אפוא על ביטול הסעד הזמני שניתן בתיק זה ביום 7.8.2022.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ע"א 4075-08-23 שר-אל משכנות בע"מ נ' דרים בילד גרופ בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת עינת רביד מבקשת שר-אל משכנות בע"מ משיבים צדדי ג' 1. דרים בילד גרופ בע"מ 2. איתן אורי 3. דוד דייב ג'ולס סולטן 1. ויויטוריו בע"מ 2. ל. מיליס נדל"ן בע"מ 3. אייל קורנבליט 4. עדי קרן קורנבליט החלטה

דרים בילד מבקשת לאכוף את הוראות ההסכם ולמעשה עותרת לחיוב סכומי כסף שעיקרם אף הובטח בשיקים שבוטלו.

המשיבים מתנגדים לעיכוב הבצוע וטוענים כי המדובר בעירעור על פסק דין המבוסס כולו על ממצאים עובדתיים וקביעת מהימנות והגשת הבקשה מהוה שימוש לרעה בהליכי בית משפט על מנת להמשיך ולגרום למשיבים נזקים כלכליים, עת קיבלה לידיה חלק מהפרויקטים אך מסרבת לשלם את מלוא תמורתם.

במהלך שנת 2021 הגיעו המשיבים וויויטוריו להסכם פשרה לפיו תמומש הבטוחה באמצעות מכירת הדירה, ולשם כך ערכו הסכם מכר שקבל אישור בית משפט ובוטלו העיקולים על הדירה.

...

לטענתם, המבקשת ערכה בדיקת כלכלית על מצבם הפיננסי ולו הייתה מציגה אותה בפני בית המשפט בקשתה הייתה נדחית.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת המבקשת ומותירה את העיקולים שהוטלו בבית המשפט קמא על כנם וכן מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, למעט ההוצאות שנפסקו לחובת המבקשת.

על כן אני מקבלת את בקשת המבקשת ומורה על עיכוב ביצוע פסק הדין וכן על הותרת העיקולים שהוטלו על ידי בית המשפט קמא, על כנם.