בקשת עיכוב ביצוע פסק דין בתביעת נזיקין בגין פיצוץ גז

במסגרת ההליכים תיקן המשיב את כתב תביעתו והוסיף עילה נזיקית חלופית כנגד המבקש לפיה ארוע התאונה ארע באשמו וברשלנותו, וזאת ככל שתידחה התביעה כנגד קרנית מכוח חוק הפלת"ד. קרנית הגישה הודעת צד ג' כנגד המשיבים 3-4 .

בית המשפט אף הבהיר כי כאשר הפצוי הכספי שנפסק מיועד בחלקו לפצוי עתידי הרי שבנסיבות מסוימות אף עניין זה יהווה שיקול לעיכוב ביצועו של פסק הדין במלואו ויבוא במסגרת איזון האינטרסים אשר על בית המשפט לערוך בבקשות מסוג זה (ראו - ע"א 4623/06 פז גז 1993 בע"מ נ' יעקב חודדה (7.8.06); ע"א 11266/04 ליבוביץ ואח' נ' איצקוביץ, (2005)).

...

דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

הובהר בפסיקה כי בית המשפט יעכב ביצועו של פסק דין אך ורק בכפוף לקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד - קיומם של סיכויי הצלחה בערעור והשני - שמאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש באופן שאם יבוצע פסק הדין ובסופו של דבר יתקבל הערעור, יתקל המבקש בקשיים בהשבת מצב הדברים לקדמותו.

בנדון, ביישום העקרונות האמורים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית משפט קמא.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 45228-04-15 חולדנקו ואח' נ' יוסיפוב ואח' תיק חצוני: רע"א 3404/19 בפני כבוד השופט יחזקאל קינר תובעים 1. מרדכי חולדנקו 2. נילי מויסייב ע"י ב"כ עו"ד יוסף ורון נתבעים 1. יעקב יוסיפוב 2. גדי מור 3. קוד מערכות אבטחה בע"מ 4. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד קרן אזוגי 5. בית מחסה ליתומים הגדול "דיסקין" ע"י ב"כ עו"ד משה צ'ציק 6. החברה האמריקאית - ישראלית לגז בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שרון שפר וסיגל אבשלום 7. עריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל ריינהרץ ושמעון דרור פסק דין

בדיון מיום 26.1.17 עוכבה התביעה נגד הנתבע 1 בשל הליכי פש"ר שהתנהלו נגדו, ונמחקה התביעה נגד הנתבע 2 בהיעדר אישור מסירה של כתב התביעה.

בהחלטה מיום 23.9.18 נקבע לבקשת חלק מהנתבעים כי הטענות הנזכרות בסעיף הקודם לעיל, המופיעות בחוו"ד פרייברג ובתצהיר התובע, מהוות שינוי חזית ברור ובולט שאין להתירו "ולכן יימחק סעיף 12(ז) לתצהיר התובע, וכן לא תורשה הבאת טענה מפי מומחה התובעים לפיה שביל האש נוצר מזרימה של מי כיבוי לאחר השריפה". הפיצוץ והשריפה יכולים היו להגרם רק מדליפת גז בישול ממיכלי הגז שנמצאו בסמוך לחנות המחשבים.

טענות הנתבעים הנתבעת 4 התובעים ביססו את טענותיהם על חוות הדעת מטעמם, ולפיה הפיצוץ היה פצוץ עקב דליפת גז. בין אם כך ובין אם הפיצוץ נגרם כתוצאה מהצתה בזדון, אין כל בסיס לטענת רשלנות כלפי הנתבעים 1,3 (להלן: "המבוטחים"), שכן לא הייתה כל התרשלות מצדם שגרמה או תרמה לארוע השריפה, מה גם שעל התובעים מוטל הנטל להוכיח תביעתם, והם לא עמדו בנטל זה. התובעים אינם יכולים להסתמך על תשלומים שביצעה חברת הביטוח לאחרים בקשר לארוע השריפה, מכוח הסדרי גישור שנערכו לפנים משורת הדין, שכן פשרה אינה הכרה בחבות, וחברת הביטוח הייתה רשאית לשקול שיקולים לבר משפטיים, כפי שעשתה, מבלי שהדבר יהווה הכרה בחבות.

סעיף 39 לפקודת הנזיקין, שכותרתו: "חובת הראיה ברשלנות לגבי אש", קובע כך: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". בעניינינו, אין מחלוקת כי הנזק נגרם עקב אש, אך אין מיוחסת לאיש מהנתבעים הבערת האש או אחריות להבערת האש.

המומחה פרייברג מטעם התובעים אישר כי קיומו של מטף כיבוי לא היה מונע את הפיצוץ, ואילו ספרינקלרים לא היו מונעים שריפת גז, אלא רק שריפת דלק [תשובה זו ניתנה בשל משוכנעות המומחה כי מדובר בארוע של פצוץ גז – עמדה שנשללה בפסק דין זה, וכן, ללא כל הסבר כיצד היו ספרינקלרים מונעים פצוץ כאמור (עמ' 120 ש' 28-36)].

...

לפיכך דין התביעה נגד הנתבע 5 להידחות.

התביעה נגד הנתבעים 4-7 – נדחית.

חרף זאת, החלטתי להקל במידה ניכרת על התובעים וזאת בהתחשב בגילם, במצבם, לרבות בשל אירוע השריפה, ובנזקים שנגרמו להם עקב האירוע, ואסתפק בשל כך בהשתת הוצאות נמוכות פי כמה מההוצאות (הכוללות שכר טרחה והוצאות משפט) שהיה מקום להטילן אלמלא הנסיבות האישיות הנ"ל. בהתחשב בכלל האמור לעיל, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהנתבעות 4, 6 ו-7 הוצאות בסכום כולל 20,000 ₪, ולנתבע 5, שלא הגיש חוות דעת, הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

ההודעה המתוקנת לצד ג: הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חב' ע.מ. סיני בנין והחזקות בע"מ וטענה כנגדה שככל שהנתבעת תחויב בדין, יהיה על צד ג' לפצותה או לשפותה בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובעים, ואת מכוח הוראות הסכם הבצוע שנכרת ביניהן, מכוח הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ומכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

לפיכך אין לנתבעת עילה כלשהיא כלפי צד ג' מכוח הסכם הבצוע; הנתבעת עיכבה לצד ג' תשלומים המגיעים לצד ג' על פי הסכם הבצוע, היתעלמה מפניותיה, מנעה ממנה מידע ואף ניתקה את הקשר עימה כליל; ככל שבית המשפט יקבל את תביעת התובעים.

מר כן קיבל את התשלום ממנה, והיא ביקשה ממנו להוציא חשבונית על שם הועד, והמטרה היא להחזיר העלות לועד, אך בסופו של יום הדיירים שילמו את עלות חוות דעתו של מר כהן.

לאור זאת, אינני סבור שניתן להסתמך על חוות דעתו של מר בס. הנתבעת הייתה יכולה להביא לעדות עדים נוספים, אך לא הביאה אותם לעדות, כגון: השרברב עגיב מטעמה אשר היה בבית התובעים בליל הצפת הביוב ואשר בדק את השיפוע ההפוך של קו הביוב, לא הביאה לעדות את מי שביצע את התיקונים הנטענים בבית התובעים, לא הביא לעדות עד מחב' המערכת הסולארית על מנת שיעיד על המערכת הסולארית, לא הביאה עד מחב' הגז שהתקינה את מערכת הגז, לא המציאה חוות דעת נגדית לחוות דעתו של מר דוד כהן בדבר הליקויים בקוו הביוב אליו מחוברת דירת התובעים.

על הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 140,636 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.12.2017) ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 20,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט במלואה, שכר העדים כפי שנפסק ותשלום למומחים מטעם התובעים בגין מתן חוות הדעת.

...

טענות הנתבעת בכתב ההגנה המתוקן: בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובעים מהסיבות כדלקמן: מוכחש כל האמור בחוות הדעת מעם התובעים; כל הליקויים אודותם טוענים התובעים נגרמו כתוצאה משימוש לקוי או מבלאי סביר, ומחוות הדעת של התובעים עולה שמדובר בליקויים מינוריים; הנתבעת עשתה כל אשר לאל ידה לתקן ליקויים אלו, ושמורה לה הזכות לתקן ליקויים אלו; הסכומים הנקובים בחוות דעת מטעם התובעים הם סכומים מנופחים; הליקוי בצנרת המשותפת נוצר כתוצאה מהשלכת פסולת היגיינית, וליקוי זה טופל על ידי הנתבעת; התובעים לא זכאית לתיקון הליקוי בגין צנרת הגז, לאחר שלא הוכיחו ליקוי בצנרת של המערכת הסולרית; מוכחשים כל הנזקים הנטענים בכתב התביעה.

סבור אני שבעת שהנתבעת סירבה לתקן את הליקויים במשך מספר שנים, איבדה את זכותה לבצע את התיקונים, ועליה לשלם את הפיצויים לתובעים.

לאור האמור לעיל ולאור הוראות ההסכם בין הנתבעת לבין צד ג', אין מנוס מקבלת ההודעה לצד ג', בלי להתייחס לסיכויי הגבייה של הנתבעת מצד ג' של סכום פסק הדין.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: על הנתבעת לתקן את כל הליקויים בקו הביוב אליו מחוברת דירת התובעים, ליקויים המפורטים בחוות דעתו של מר דוד כהן.

בשם המבקשים: עו"ד יפעת גרנות-רמתי; עו"ד אביטל שרון בשם המשיבים: עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר; עו"ד אברהם משה סגל; עו"ד אבי גז ][]החלטה ] לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין חלקי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא מ' סובול) בת"א 3062/01, ת"א 4421/02 ות"א 7086/05 מיום 5.3.2023.

ברקע לבקשה תביעות נזיקין מאוחדות שהוגשו לבית המשפט המחוזי על ידי נפגעי פיגועי טירור שבוצעו בין השנים 2002-1996, עזבונותיהם של מנוחים שנרצחו בפיגועי טירור אלו ובני משפחותיהם של הנרצחים.

לפני בית משפט זה תלויים ועומדים מספר ערעורים המופנים נגד שלוש הכרעות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת התביעות המאוחדות: החלטה מיום 8.7.2019 בה נקבע בין היתר כי המבקשים אחראים לניזקי המשיבים בעקבות הפיגוע; פסק דין חלקי מיום 20.6.2022 בו נקבע בין היתר כי יש לחייב את המבקשים בפצוי עונשי לטובת עיזבונות המנוחים ולטובת משיבים 3, 6 ו-7 בסך כולל של 11.5 מיליון ש"ח בתוספת שכר טירחת עורכי דין; ופסק דין חלקי נוסף מיום 5.3.2023 בו נקבע בין היתר כי על המבקשים לשאת בפצוי עונשי לטובת משיבים 9-8 בסך כולל של מיליון ש"ח בתוספת שכר טירחה (להלן: פסק הדין החלקי השני).

...

בנסיבות אלה, שעה שמדובר במעשה עשוי ואין עוד רכיב אופרטיבי בפסק הדין שניתן לעכבו, אין כל מקום להיעתר לבקשה ודינה להידחות (ראו והשוו: ע"א 5106/20 ארביב נ' עו"ד דידי אופיר, פסקה 13 (14.9.2020); ע"א 249/14 איסמעילזאדה נ' עו"ד דנה קישוני, פסקה 10 (9.4.2014); ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (בפירוק), פסקה 5 (17.12.2009)).

לא למותר לציין כי בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע הוגשה למעלה מ-4 חודשים לאחר מתן פסק הדין החלקי השני, וזאת מבלי שפורט בבקשה כל הסבר המניח את הדעת לשיהוי זה. משאלו הם פני הדברים, אין למבקשים להלין אלא על עצמם ודין הבקשה להידחות.

עם זאת, בפסיקה הודגש ביחס לעיכוב ביצוע של פסק דין בנזיקין כי גם קושי אפשרי בהשבת המצב לקדמותו לא יהווה עילה לעיכוב ביצוע מקום בו הפיצויים נדרשים בדחיפות לרווחתו של הניזוק (ע"א 7587/21 פלוני נ' פלוני (12.11.21)).

שיקול נוסף שיש להביא בחשבון הוא העובדה שמדובר בפיצויים שחלק ניכר מהם מיועדים לצרכיה העתידיים של המשיבה, ועל כן לא ייגרם נזק מידי אם חלק מהסכום יעוכב עד להכרעה בעירעור (ע"א 4623/06 פז גז נ' חודרה (7.08.06); רע"א 323/13 שאדי נ' חמדאן (3.3.13); בש"א 7637/06 הנ"ל).

במקרה שלפניי, בשים לב גם לכך שמדובר בתביעה על פי חוק הפלת"ד, ואין המבקשת חולקת על חבותה, אלא על גובה הנזק בלבד, אני סבורה כי איזון ראוי בין הגישה לפיה, בדרך כלל, אין מקום לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי, לבין זכותה של המבקשת להבטיח את אפשרות הגבייה מהמשיבה, אם יתקבל העירעור ולו בחלקו, מצדיק עיכוב ביצוע ביחס לחלק מהסכום.

...

במקרה שלפניי, בשים לב גם לכך שמדובר בתביעה על פי חוק הפלת"ד, ואין המבקשת חולקת על חבותה, אלא על גובה הנזק בלבד, אני סבורה כי איזון ראוי בין הגישה לפיה, בדרך כלל, אין מקום לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי, לבין זכותה של המבקשת להבטיח את אפשרות הגבייה מהמשיבה, אם יתקבל הערעור ולו בחלקו, מצדיק עיכוב ביצוע ביחס לחלק מהסכום.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, ביחס לסכום כולל של 120,000 ₪ עד להכרעה בערעור.