בקשת עיכוב ביצוע פסק דין בעניין מסמכי שעבוד של הפועל תל אביב

הנתבע אף לא זוכר כמה כסף היה צריך לקבל בעיסקה, כמה מתוכו היה צריך להעביר לתובע, ומה יתרת החוב של הנתבע לתובע, לו היתה העסקה יוצאת אל הפועל, כטענתו.

מסמכים אלה מעידים על ביצוע בפועל של עסקת מכר, דיווחה ככזה לרשויות המס, והצגת מסמכים קודמים לפיהם הוצגו זכויות הנתבעים בנכס.

גם עדותו, מעבר למסמכים, לא הותירה מקום לספק או לקבלת איזו מטענות ההגנה: כך, למשל לעניין גמירות הדעת של הנתבעים והבנתם כי מדובר על עסקת מכר, ציין כי דוקא מתוך הכרותו עם המיגזר והרגישות במכירת מקרקעין, וכמי שביצע הרבה עיסקאות ומכיר את הרגישות, הסביר לנתבעים עד הסוף, שוחח עמם בנוגע למועד פינוי הדירה ואף הציע לתת להם מספר חודשים בטרם הפינוי, כפי שהסכימו הצדדים בהסכם (עמ' 5 ש' 20-30, עמ' 6 ש' 1-2).

בודאי שהנתבעים לא עמדו בנטל הראייתי הנידרש לצורך שינוי של שינוי האמור בהסכם, והפיכתו מהסכם מכר להסכם שיעבוד בלבד או בטוחה בלבד, ולא מיתקיים החריג, המצומצם ממילא, לפיו בית המשפט יתערב בהסכם בין הצדדים, בפרט ברכיב כה מהותי הנוגע למהות ההסכם ומסירת החזקה.

לעניין הבוררות – הנתבעים לא ביקשו לעכב את ההליך בשל סעיף בוררות הרשום בהסכם, עד לסיום ההוכחות.

לסקירה נרחבת אודות השיקולים, לרבות טווחי זמנים, ר' ת"א (שלום ת"א) 56653-02-19 עירית תל-אביב-יפו נ' זקי מרדכי (פורסם בנבו, 27.05.2021) פסקה 33.

יש לבצע את מימוש פסק הדין באמצעות הוצאה לפועל, ולא באמצעות סעד עצמי.

ככל שיהיו הסכמות בין הצדדים באשר לפינוי, כך ייטב, אולם אין בהצעה זו כדי לגרוע מזכות הפינוי במועד על פי פסק דין זה. כן אני נענית לבקשת התובע לפיצול סעדים באשר לסעדים האמורים בסעיף 23ב לכתב התביעה, לרבות הסעדים הכספיים, וניתן היתר פיצול סעדים בגינם.

...

לא מצאתי כי הנתבעים מצויים בחוסר איזון זה מול זה, הם חתמו שניהם על ההסכם בפני עורך דין, אשר אישר בעדותו את עריכת ההסכם על פי רצון הצדדים והבנתם, ומשכך נדחות כל טענות הנתבעים.

לסיכום: לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה על סילוק יד הנתבעים מהמקרקעין הידועים כגוש 7863 חלקה 11 מגרש 6, בדירה ומגרש בסך 545 מ"ר לא יאוחר מיום 1.7.22 בשעה 12:00 ומסירת החזקה בהם לתובע כשהם פנויים מכל אדם וחפץ השייך להם או למי מטעמם, כשהם חופשיים מכל חוב, עיקול, שעבוד, משכנתא, זכות שכירות, זכות חזקה ו/או זכות אחרת כלשהי לטובת צד שלישי.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום ריאלי כולל של 80,000 ₪, בשים לב להתמשכות ההליכים, מספר הדיונים והבקשות, אגרות, עלות תמלול הדיונים והוצאות העדים, והגשת התצהירים והסיכומים מטעם הצדדים.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו עחדל"פ 68373-11-21 ישראלי ואח' נ' ביטון ואח' לפני כבוד השופט דן סעדון המערערים: 1. יעקב בליטשטיין 2. מאיר ישראלי 3. עמר ליאב 4. אלברט גבאי ע"י עו"ד רון טורקלטאוב המשיבים: 1. קרן ביטון 2. בנימין ביטון 3. עו"ד ירון פוקס (נאמן) 4. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב פסק דין

הנאמן ציין כי סברת המערערים כי בשל היותם נושים מובטחים הם רשאים לפעול למימוש השיעבוד במנותק מהליכי חידלות הפרעון אינה מעוגנת בדין הקובע כי נושה מובטח המבקש לממש נכס משועבד יודיע על כוונתו לעשות כן לנאמן "... ובילבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עימה". (סעיף 247 (א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק")).

ביחס לאיחור בהגשת תביעת החוב טענו המערערים כי עד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.5.21 הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע, לא היו המערערים אמורים להגיש תביעת חוב שכן הייתה אפשרות כי המערערים יפרעו את חובם במסגרת הליכי מימוש משכנתא מחוץ למסגרת הליך חידלות הפרעון ( בהליך ההוצאה לפועל).

המערערים לא הראו כי לא היה לאל ידם, אילו היו פועלים בשקידה סבירה, להמציא לנאמן את המסמכים שדרש כבר במסגרת ימי העבודה המעטים בחודש ספטמבר 21' ולכל המאוחר עד מחצית חודש אוקטובר 21' לגביו לא העלו המערערים כל טענה.

...

אני סבור כי צירוף הנסיבות - הכולל סתירות בין סכומים שנטען ששולמו מהמערערים ליחידים, העובדה כי מדובר בהלוואה חוץ-בנקאית המחייבת בחינה קפדנית של הסכום ששולם בפועל ליחידים ולא רק בהתבסס על הודאת מי מהצדדים לעסקה ביחס לחוב וגובהו, והעובדה כי לא הייתה מונחת לנגד עיני הנאמן הכרעה שיפוטית בנוגע לגובה חוב היחידים למערערים – לא רק אפשר לנאמן לדרוש אסמכתאות ביחס לסכומים ששולמו בפועל ליחידים במסגרת עסקת ההלוואה אלא חייב אותו לעשות כן. יפים לענייננו, בשינויים המחויבים, הדברים הבאים: "[..] כאשר בהליכי פשיטת רגל או פירוק עסקינן, אין לצפות מבעל התפקיד לנהל הליך של שמיעת ראיות כדי להכריע על פי "אותות האמת" בין גרסת החייב כי לא קיבל כסף במזומן, לבין גרסת הנושה כי העביר לחייב כסף במזומן.

לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות מחמת איחור בהגשתו ולחלופין מן הטעם שלא נמצא לי טעם מבורר להתערב בממצאיו ומסקנותיו של הנאמן כפי שבואר לעיל.

המערערים ישלמו לנאמן שכ"ט עו"ד בהליך בסך 2500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

לטענת המבקש, המסמך היחיד עליו ביקשה המשיבה להסתמך בתביעתה הוא כרטסת חו"ז (חובות וזכויות) שנערכה על ידיה, על שמו של המבקש, לשנת 2014.

עוד נטען, כי תלויות ועומדות נגד המשיבה שתי תביעות כספיות בהקף של כחצי מיליון ₪ וכי מדו"ח רשם החברות עולה כי רובצים על החברה 17 שעבודים פעילים, בעיקר לבנק הפועלים ולבנק דיסקונט.

הגישה הרווחת בפסיקה, היא שאין לעכב ביצועו של פסק דין שעניינו חיוב כספי (ע"א 2080/12 גלאור נ' גיבור (9.05.12).

טענת המבקש לפיה, לצורך קיום פסק הדין יהיה עליו לממש נכס מקרקעין, אינה מהוה נימוק לעיכוב ביצוע פסק הדין, מאחר שאינה מטה את מאזן הנוחות לטובתו, בפרט מאחר שלא נטען כי מדובר בדירת מגורים (ע"א 6647/98 גנן נ' פ"ש תל אביב (31.1.99)).

לעיכוב ביצוע חלקי, במקרה של חברה שעל נכסיה רובצים שעבודים לטובת הבנק, ראו החלטתו של כב' השופט עמית בע"א 7854/21 מטלון נ' רוברט ביליה נכסים ובנין בע"מ (14.12.21): "אין חולק כי על נכסי החברה רובצים שעבודים לטובת הבנק (טענת המשיבה כי השעבודים הרובצים על נכסיה לטובת הבנק אינם בגין חובות כלפי הבנק, אינה ברורה). צירוף הדברים, בנסיבות המקרה דנן, מצדיק לטעמי העתרות חלקית לבקשה." במקרה אחר (ע"א 1973/19 עריית טירת כרמל נ' תורן חברה לפיתוח נכסים (1989) בע"מ (23.2.20)) דחה בית המשפט העליון (כב' השופט אלרון) בקשה לעיכוב ביצוע נגד חברה, אך זאת כאשר הוכח, באישור רואה החשבון של החברה, כי מדובר בחברה עתירת נכסים בשווי העולה עשרות מונים על סכום פסק הדין.

...

עיינתי בתצהיר התומך בבקשה, בדו"ח חברת דירוג האשראי שצורף לבקשה, ובטענות הצדדים ביחס אליו, ואני סבורה כי לא ניתן להגיע, ולו לכאורה, למסקנה ברורה ביחס לאיתנותה הכלכלית של המשיבה, ויכולתה להשיב את סכום פסק הדין במידת הצורך: אמנם, מחד גיסא, כפי שקבע בית המשפט קמא בהחלטתו, ניתן להתרשם מהדו"ח כי מחזור עסקיה של המשיבה גבוה, וכי יש לה פרויקטים פעילים וחשבונות בנק פעילים.

לאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי האיזון הראוי יימצא בעיכוב ביצוע חלקי ומותנה, ועל כן אני מקבלת את הערעור בחלקו, ומורה כדלקמן: בשים לב לכך שהסכום שנפסק, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 25.12.13 וסכום ההוצאות, מסתכם בכ- 1,130,000 ₪, אני מורה כי סכום של 400,000 ש"ח ישולם למשיבה, ותשלום יתרת הסכום יעוכב, בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בסכום של 730,000 ₪ (אין מדובר בחישוב מדויק של החוב למועד זה, אלא לצורך החלטה זו בלבד).

בית משפט לעינייני מישפחה בתל אביב - יפו תמ"ש 56913-09-22 פלוני ואח' נ' אלמוני מספר בקשה:11 בפני כב' הרשמת גלי רון המבקש: אלמוני המשיבים: 1. פלוני 2. קרן נאמנות X החלטה

יצוין, כי התביעה הוגשה במקור לביהמ"ש המחוזי כנגד המבקש ו- 4 נתבעים נוספים, כשביום 18.10.2022 ניתן פסק דין חלקי, לפיו אחת מהנתבעות נמחקה מכתב התביעה ואילו בעיניינם של 3 נתבעים אחרים ניתן פסק דין חלקי הדוחה את התביעה נגדם.

2.6 במסגרת ההליכים הנוגעים לבקשה להמרת העיקול, ביקשו המשיבים לקבל מסמכים אודות מצבו הכלכלי של המבקש, ובהמשך לכך ניתנה החלטתי מיום 27.11.2022 הקובעת כי אין צורך בקבלת מסמכים בדבר מצבו הכלכלי של המבקש והוצאותיו, משעה שיש לבחון בהליך זה האם הבטוחה המוצעת טובה דיה.

3.1.9 טענותיהם האישיות של המשיבים כנגד המבקש נועדו אך להכפיש את שמו וטענתם כי ככל שיומר העיקול, המבקש ינסה לעכב את מימוש הנכס, היא טענה ספקולאטיבית וחסרת כל בסיס.

3.2.2 הבטוחה המוצעת פחות טובה מזו הנוכחית, שכן צו העיקול הוטל על כספי מכר הדירה בסך של 1,767,000 ₪ בעוד שהמבקש מבקש להמיר את העיקול לנכס מקרקעין, שכלל אינו בבעלותו – אלא בבעלות אימו - נכס המשועבד לבנק מזרחי טפחות בסכום של 4,350,000 ₪, כשלא ברורה היתרה העדכנית לסילוק.

כמו כן, רא' דברי השופט לנדוי בבערעור אזרחי ע"א 96/60 ״היוגב״ ארגון פועלים להתישבות שיתופית בע״מ נ' מיכאלו־יצחק גרינברג, פורסם בנבו (28.7.1960): "מטרת העיקול הזמני היא להקפיא נכסים של החייב עד למתן פסקיהדין, אם ובאשר יצא פסק־דין לחובת הנתבע, ענינו של התובע הוא רק בכך, שתעוקל זמנית כמות של נכסים כדי סיפוק חוב פסק־הדין העשוי להנתן, ואין לו זכות קנויה לעיקול זמני של נכס מסויים דווקא. מכאן שהשופט מוסמך להמיר נכס בנכס לצרכי העיקול הזמני". 4.2 הזכות להמרת הנכס המעוקל אינה חלה כאשר העיקול ניתן בתביעת דבר שבעין, שהרי אז בית המשפט רשאי לצוות אך ורק על עיקול הנכס הנתבע עצמו.

4.6 כשנתבע מבקש להמיר כספים מזומנים שעוקלו כנגד עיקול על זכויות מקרקעין הרשומות על שמו, במקרה כזה, המדובר בחלופה טובה פחות, שהרי ביצוע פסק-דין כספי על דרך מכירת הבית המעוקל של הנתבע היא דרך ארוכה למימוש החוב שנפסק לטובת התובע, להבדיל מהדרך של עיקול כספי הנתבע שבידי צד שלישי.

...

2.6 במסגרת ההליכים הנוגעים לבקשה להמרת העיקול, ביקשו המשיבים לקבל מסמכים אודות מצבו הכלכלי של המבקש, ובהמשך לכך ניתנה החלטתי מיום 27.11.2022 הקובעת כי אין צורך בקבלת מסמכים בדבר מצבו הכלכלי של המבקש והוצאותיו, משעה שיש לבחון בהליך זה האם הבטוחה המוצעת טובה דיה.

לעניין זה רא' דברי כבוד השופט גולדברג, ברע"א 7279/97 הבנק הלאומי השויצרי אמריקאי נ' צרפתי מוריס' פורסם בנבו (19.1.1998): "נקודת המוצא היא כי אין למבקש זכות מוקנית להקפיא דווקא נכס פלוני שעיקלו, אם מובאת לידיהם בטוחה חלופית טובה אחרת. אולם, אין בית המשפט חייב להעתר לבקשת המרת בטוחה, אם הבטוחה החלופית שהוצעה להבטחת החוב, איננה נותנת לבעל הדין בטחון מספק (ובענין זה ראה ע"א 272/71 בן דוד נ' החברה לתפעול וניהול ספורט בע"מ פ"ד כ"ו (97 (2), וכן זוסמן "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית) עמ' 581).

4.13 לפיכך, והגם שנתתי דעתי לטענת המבקש כי הוא זקוק לכספים המעוקלים לצורך מימון הוצאותיו השוטפות ולצורך מימון ההתחייבויות שנטל על עצמו, לא ניתן להיעתר לבקשה להמרת העיקול לנוכח אופי הבטוחה החלופית המוצעת.

4.14 לאור כל האמור לעיל, הבקשה להמרת העיקול נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 49303-10-20 ניר ואח' נ' שעשע ואח' מספר בקשה:53 לפני כבוד השופטת הדס עובדיה מבקשים 1. אורי שעשע 2. סיגל שעשע ע"י ב"כ עוה"ד נוריאל אור משיבים 1. נילי ניר 2.מיכאל ניר 3. אריה שגיא 4. נילי הררי 5. רמי סגל 6. יעקב סגל 7. אופיר לב 8. צביקה ברהולץ 9. ענת זליצרי 10. מאיר מושקוביץ 11. אסתר ירושלמי 12. ****ה קאופמן 13. אברהם ארוש 14. בלנש כצנשטיין 15. שמחה חן 16. מירב שלום 17. לירון חן אלהרר 18. יפעת אבידור 19. עידן אביבי 20. שמעון כחלון 21. יוניב רגב 22. חנה הלס 23. לילי מצה 24. דקל נאוה 25. יחזקאל נחמנוביץ 26. אורן אברהם 27. חוה מגדל גורדון 28. נילני גוסטבו 29. נילני סופיה 30. מאיר אגודה 31. גדעון בקובצר 32. איתן בכור 33. טלי דבח 34. אליהו דבח 35. רינה לוי 36. אהרן ירושלמי 37. נעמי שאול 38. שמואל שאול 39. בני שאול 40. דוד ירושלמי 41. יורם שמחה 42. עופר שמחה 43. יעל פאר 44. איריס בן משה 45. מילי חיים גולדבלט 46. חיים חיים 47. רינה חיים 48. מגי סרוקה 49. יוסי סרוקה 50. שולמית אנגל ע"י ב"כ עוה"ד אלדר אדטו החלטה

מקום בו אין מחלוקת לגבי איתנותם הפינאנסית של המשיבים, אין נפקא מינה לגובה סכום החוב הפסוק; ניסיונם של המבקשים לפטור עצמם בכך שמדובר בסכום פסוק גבוה סותר את ההלכה הפסוקה; לעניין טענת המבקשים כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יוביל הדבר למכירת הנכס לשם קיום החוב הכספי, מורה ההלכה כי הצורך במימוש נכסים לשם פרעון חוב כספי לא יוכר כשלעצמו כסיבה מספקת לעיכוב ביצוע של פסק דין; אין כל חובה כי פסק הדין ייגבה רק באמצעות הליכי כנוס של דירת המבקשים.

עסקת הפינוי בינוי לא יכולה לצאת אל הפועל ללא חתימת המבקשים על הסכם הפינוי בינוי, על מיסמכי הדיווח לרשויות המס, על יפויי כוח תיכנוניים וקניינים ועוד.

כמו כן, לצורך קבלת הלווי הבנקאי, הבנק מנפיק מיסמכי שיעבוד על הקרקע לטובת הבנק, ובעלי הדירות והחברה חותמים עליו.

...

עם זאת, כאשר לצורך מימוש החיוב הכספי שהוטל עליו, החייב ייאלץ למכור נכס מסוים שיש לו בו עניין מיוחד, כגון דירת מגוריו, יכול שבית המשפט יגיע למסקנה כי עניין מיוחד זה מטה את מאזן הנוחות לטובתו.

לאור כל האמור לעיל ביצוע החיוב לתשלום הפיצוי לתובעים מעוכב עד יום 5.11.23.