בקשת עיכוב ביצוע פסק דין בעניין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ע"ר 30692-01-21 15 יוני 2021 לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם נציגת ציבור (עובדים) – הגב' רחל מצרי לבני נציגת ציבור (מעסיקים) – מר נתן חיים המערערת: FTHAWIT HADUSH ע"י ב"כ עו"ד יפים גוטקין המשיבה: שופרסל בע"מ, ח.פ. 520022732 ע"י ב"כ עו"ד רזגור פסק דין

רקע עובדתי המערערת, אזרחית אריתראה, הגישה תביעה נגד המשיבה וחברת דוד אל סדרנות ומשלוחים (ת.מ.) בע"מ (להלן: דוד אל) שעיקרה תשלומים בגין פיטורי המערערת בעת הריונה בנגוד להוראות חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 וחוק שיויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 בסכום כולל של 181,000 ₪; לתשלום בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות בסך של 5,850 ₪; קרן הישתלמות בסך של 5,850 ₪ ; הפרישי שכר בסך של 2,300 ₪ ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 3,000 ₪.

כב' הרשמת הוסיפה וקבעה בהחלטתה כי המערערת צירפה דוח בודק שכר שבדק בבדיקה מדגמית את תלושי שכרה של המערערת דבר שיש בו לכאורה כדי לענות על חובת הפיקוח בהתאם לחוק להגברת האכיפה והמערערת לא טענה כי מסרה למשיבה הודעה בכתב בעיניין ההפרות הנטענות ועל כן לא הובאה כל ראשית ראיה לכך שהמשיבה לא עמדה בחיוב כל שהוא כלפי המערערת.

בין לבין, המערערת לא הפקידה את הערובה שהוטלה עליה הגם שלא ביקשה את עיכוב ביצוע ההחלטה.

...

הכרעה לאחר שעיינו בכתב הערעור ובתשובה, בכתבי הטענות בתיק העיקרי על נספחיהם ובהחלטת כב' הרשמת ולאחר שעיינו בטענות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלה, משלא טענה המערערת לקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו" המצדיקים הימנעות מהפקדת ערובה, משלא הצביעה על יכולת פירעון ומשלא הציגה כל ראשית ראיה לתביעתה כנגד המשיבה, לא מצאנו כי נתקיימו נסיבות המצדיקות מתן פטור מאגרה ואין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת אשר שקלה את הזכויות השונות וערכה איזון כנדרש בין זכויות הצדדים.

על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.

בנוסף חויבה המערערת בתשלום 75,000 ש"ח פיצויים בלתי ממוניים בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן - חוק שויון הזדמנויות בעבודה) , תשלום פיצוי בסך בגין עוגמת נפש וכן בתשלום 20,000 ש"ח הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הבקשה שלפני מתייחסת לרכיב ההחזרה לעבודה, וכן לחיוב בפיצויים ובהוצאות ולא להפרשי השכר.

באשר למאזן הנוחות ביחס לסעד ההחזרה לעבודה נטען כי מכיוון ששנת לימודים כבר החלה יישום פסק הדין אינו בר ביצוע, שכן הוא ייאלץ את המועצה לפגוע במורים אחרים או לחרוג מן התקציב.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת באופן חלקי, ביצוע החלק בפסק הדין הנוגע להשבת המשיב לעבודה בבית ספר מדיין מעוכב עד לדיון בעירעור.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

באשר לחיובים הכספיים בפסק הדין הבקשה נדחית.

סוף דבר- הבקשה מתקבלת באופן חלקי, ביצוע החלק בפסק הדין הנוגע להשבת המשיב לעבודה בבית ספר מדיין מעוכב עד לדיון בערעור.

המשיבה הפרה חובות ספציפיות בתחום הנגישות, כלפי המבקשים וחברי הקבוצה, בנגוד לחוק ובצוע עוולות על פי פרק ה1 בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, ובעיקר את ההוראות מס' 5, 19 בחוק השויון ואת סעיף 29, 34 ו-91 בתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.

המבקשים לא צירפו חוות דעת, תכנית הנגשה, אופן ההנגשה, עלות ההנגשה, תקופת הבצוע ואף לא עמדת נציבות שויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

לטענתם, עיון בתצהיר מעלה כי מדובר בתצהיר שהוכן, ככל הנראה, כדי לתמוך בבקשת עריית טייבה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן כנגדה על ידי בית משפט השלום בכפר סבא עד למתן הכרעה בעירעור, אשר מתייחס לנושא הנגשת תחנות האוטובוסים בעיר טייבה.

המבקשים דוחים את טענות המשיבה לעניין מילוי חובותיה לגבי פירסום התאמות הנגישות, ומבקשים כי בית המשפט יורה למשיבה כי תתחייב לפרסם את מלוא התאמות הנגישות החסרים במבני ציבור לאחר סיום עבודות ההנגשה שעדיין בבצוע וסיום הפרויקטים שהמשיבה טוענת להם.

...

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בכתבי הטענות של הצדדים ובטענות הצדדים לעניין ההסתלקות, ולנוכח הצהרת המבקשים בתצהיריהם- אני מאשרת את ההסתלקות.

תביעתם האישית של המבקשים כנגדה- נדחית.

במצב דברים זה נראה כי נוכח התרומה של בקשת האישור, שהביאה לכך שכיום אתר האינטרנט של המשיבה הוסדר והונגש, ולאחר עיון בפסיקה לעניין הגמול ושכר הטרחה בהסתלקויות מעין אלה (ת"צ(מרכז) 13211-05-21 לינדה דוידוב נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ ואח' (פורסם בנבו 2.11.2021); ת"צ(מרכז) 50525-03-21 ולבר נ' מרשל מוצרי טבע בע"מ ואח' (פורסם בנבו 3.2.2022); ת"צ(ת"א) 60496-06-21 שורצברג נ' אופיס סטייל בע"מ ואח' (פורסם בנבו 16.12.2021)) אני מורה כי המשיבה תישא בתשלום גמול בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמבקשים, וכן בשכ"ט לבא-כוחם בסך 7,000 ₪ (כולל מע"מ).

השופטת חני אופק-גנדלר לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה (השופט טל גולן ונציגי הציבור מר צחי רחמים ומר יוסף לוי; סע"ש 47027-04-22) בגדריו התקבלה התביעה, והמבקשת חויבה לשלם למשיב פיצוי בסך של 55,000 ₪ בגין הפרת הוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 והוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

באשר למאזן הנוחות נטען, כי אין מדובר במקרה יוצא מן הכלל, בו עולה החשש כי עם ביצוע פסק הדין לא תהיה האפשרות להשיב המצב לקדמותו.

עיכוב ביצוע פסק הדין הוא בבחינת חריג לכלל, ומותנה, דרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד – הנזק היחסי שייגרם למבקשת מאי הענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הבצוע (מאזן הנוחות); השני - סכויי העירעור להיתקבל טובים (ע"ע (ארצי) 44025-01-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ – מוחמט סווחטורק (4.06.12)).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי באיזון שבין סיכויי הערעור למאזן הנוחות דין הבקשה להידחות, כמפורט להלן.

בשקלול השיקולים הגעתי לכלל מסקנה כי לא בוססה הצדקה לסטות מהכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין לחיוב כספי.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

השופטת חני אופק-גנדלר לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה חיפה (השופטת איריס רש; ונציגי הציבור מר תאופיק חלבי וגב' דליה שפירא, סע"ש 10122-04-21), בגדריו חויבה המבקשת בתשלום פיצויים בגין: הפסד שכר (45,808 ₪); השלמת פצויי פיטורין (3,906 ₪); דמי הבראה (1,571 ₪); פדיון חופשה (1,881 ₪); חלף הפרשות לפנסיה (2,814 ₪); העידר שימוע (20,000 ₪); אי מתן הודעה לעובד (3,000 ₪).

פסק דינו של בית הדין האיזורי העובדת הגישה תביעה לחייב החברה בתשלום פיצויים בסך 297,202 ₪ כדלקמן: פיטורין שלא כדין ומשיקולים זרים מכוח חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: חוק עבודת נשים) בסך 50,000 ₪; הפסד שכר וזכויות סוציאליות בתקופה המוגנת, הפסד דמי לידה, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצויים עונשיים בסך 142,902 ₪; פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק שויון הזדמנויות בעבודה) בסך 60,000 ₪; פיצוי בגין אי עריכת ביטוח מחלה בסך 37,730 ₪; השלמת פצויי פיטורין בסך 1,570 ₪; ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪.

החברה טוענת כי הנחית נציבות שויון הזדמנויות בעבודה בעיניין "פיטורי עובדת בהריון, בטרם חלפו שישה חודשים להעסקתה – המותר והאסור" מיום 23.3.2010 קובעת, בין היתר, כי מועד הפיטורין הרלוואנטי הנו מועד נתוק היחסים, ועל כן לא הייתה מוטלת עליה חובה לבקש היתר מהממונה לפטר העובדת.

עיכוב ביצוע פסק הדין הוא בבחינת חריג לכלל, ומותנה, דרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד – הנזק היחסי שייגרם למבקשת מאי הענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הבצוע (מאזן הנוחות); השני – סכויי העירעור להיתקבל טובים (ע"ע (ארצי) 44025-01-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ – מוחמט סווחטורק (4.06.12)).

...

שנית, נטען כי טענת המערער בדבר הקביעה השגויה לפיה החברה לא ערכה לעובדת שימוע טרם פיטורין אינה מנומקת, ועל כן דינה להידחות.

עם זאת, אין בידי לקבוע כי סיכויי הערעור כשלעצמם גבוהים במידה המצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין, ולכן אדרש לניתוח מאזן הנוחות.

נוכח כך, וביחד עם העובדה שהסכום הפסוק משמעותי, ולגביו קמה חזקה שאדם מן השורה יתקשה להשיבו – החלטתי לעכב את תשלום הסכום המעוכב בכפוף להפקדתו בקופת בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 28500-09-22‏  ידע-קול בע"מ - דוד חן‏ (18.10.22), סעיף 14 וההפניות שם) עד ליום 12.5.2024, כשבקביעת מועד זה נתתי משקל לפגרת הפסח הצפויה.

סוף דבר – דין הבקשה להתקבל בחלקה כאמור בסעיף 26 לעיל.