בקשת עיכוב ביצוע פסק דין בסכסוך כספי בין משקיעים לחברות

עניינו של ההסכם בהשקעה כספית שיבצעו החברות בטורבו גז בתמורה להקצאת מניות שלה (ביום 7.2.2018 נערך תיקון להסכם).

בית המשפט ציין שאין חולק שטורבו גז לא עמדה באבני הדרך, ומאחר שנוסחו של ההסכם מכפיף את חובת ההשקעה של אקו לקיום אבני הדרך, הרי שבמועד שבו התבקשה לבצע את ההשקעה, טרם התגבשה חובתה לעשות כן. המבקשת ערערה על פסק הדין ולצד העירעור ביקשה את עיכוב ביצועו, וכן שאורה כי המניות שמוחזקות בידי הנאמן לא יועברו לידי אקו אחזקות עד להכרעה בעירעור.

זאת ועוד, אין מדובר – כבמקרים אחרים שבהם הורה בית משפט זה על עיכוב ביצוע העברת מניות – במצב שבו העברת המניות תשפיע על ניהול החברה או על דרך קבלת ההחלטות בה. עוד לטענת אקו, המבקשת לא התייחסה לחוסנה הכלכלי של אקו ולא הצביעה על שווי המניות נושא הסיכסוך.

...

אקו ציינה בתשובתה כי דין הבקשה להידחות על הסף – הן מאחר שפסק הדין כבר בוצע, הן מאחר שהמבקשת הסתירה בבקשתה מידע שנוגע לאי העמידה באבני הדרך.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לה, בתגובה לתשובה ובנספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

על כן, במטרה להגיע לפיתרון מעשי של הסיכסוך, הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להעביר לרוכשי הדירות את זכויותיה בפרויקט, על מנת לאפשר להם לפעול כפי שימצאו לנכון.

המשיבים מוסיפים כי ככל שבית משפט זה יחליט לעכב את ביצוע פסק הדין, יש מקום לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה המתאימה להקף הנזק הכספי שייגרם למשיבים מעיכוב הבצוע.

לפיכך, המבקש לעכב פסק דין עד להכרעה בעירעור שהוגש עליו נידרש להראות כי סכויי העירעור שהגיש גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אם לא יעוכב פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו, מבין רבים: ע"א 4989/22 ‏שטארק נ' א.י. פרידמן חברה ליזמות והשקעות בע"מ, פסקה 14 (16.8.2022); ע"א 6913/22 ‏החברה לשימור והתחדשות ערים בישראל בע"מ נ' אברהם, פסקה 19 (16.11.2022)).

...

על כן, בהתחשב במכלול הנסיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי אף שיש הצדקה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, כדי לצמצם את הפגיעה במשיבים, על המבקשת להפקיד ערובה שתבטיח את פיצוים בגין הנזק שעלול להיגרם להם.

בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את הנתונים שהוצגו, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכפוף להפקדת סכום של מיליון שקלים.

סוף דבר: אני מורה על קבלת הבקשה כמפורט בפסקה 10 לעיל.

בשנת 2016 נכרת הסכם השקעה בין החברה ואדרי מצד אחד, לבין בן לולו ותמרוב מצד שני, ובו הוסכם, בין היתר, כי בתוך פרק זמן של 30 ימים ישלם בן לולו את יתרת סכום ההשקעה שעליה התחייב (דהיינו עד לסך כולל של 2 מיליון שקלים), ובתמורה יהיה זכאי להחזיק ב-100 מניות השוות ל-45% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה.

בפסק הדין שעליו נסב העירעור קיבל בית המשפט המחוזי את תביעתו של בן לולו, דחה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים, ונתן הוראות שנועדו להביא לסיום הסיכסוך.

בפרט, המבקשים טוענים כי אין לראות בבן לולו בעל מניות בחברה כל עוד לטענתם לא שילם את מלוא סכום ההשקעה במועד שהיה עליו לעשות כן, וכי ממילא סוגיית קפוח המיעוט הייתה צריכה להבחן רק ממועד זה. אשר למאזן הנוחות נטען כי מצבו הכלכלי של בן לולו הוא בכי רע, כך שאם ירכשו את מניותיו כבר כעת, ובסופו של דבר יתקבל העירעור – לא ניתן יהיה לקבל את הכספים שישולמו לו בחזרה.

אמנם, המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם לעניין מצבו הכלכלי של בן לולו, לרבות הטענה כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין וערעורם יתקבל בסופו של דבר, לא יעלה בידו להשיב להם את הסכום שישלמו לו עבור רכישת מניותיו.

...

בפרט, המבקשים טוענים כי אין לראות בבן לולו בעל מניות בחברה כל עוד לטענתם לא שילם את מלוא סכום ההשקעה במועד שהיה עליו לעשות כן, וכי ממילא סוגיית קיפוח המיעוט הייתה צריכה להיבחן רק ממועד זה. אשר למאזן הנוחות נטען כי מצבו הכלכלי של בן לולו הוא בכי רע, כך שאם ירכשו את מניותיו כבר כעת, ובסופו של דבר יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה לקבל את הכספים שישולמו לו בחזרה.

אמנם, המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם לעניין מצבו הכלכלי של בן לולו, לרבות הטענה כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין וערעורם יתקבל בסופו של דבר, לא יעלה בידו להשיב להם את הסכום שישלמו לו עבור רכישת מניותיו.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

אני מורה על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור, זאת בכפוף להפקדת הסכום האמור בפסקה 26.

בבית המשפט העליון ע"א 7045/23 - א' לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: נ.א.ד.ש השקעות בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. קרדיט 24 בע"מ 2. אלטשולר שחם נאמנויות בע"מ 3. אורקום אסטרטגיות בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 26148-10-22 מיום 15.3.2023 שניתן על ידי כב' השופטת מיכל אגמון-גונן בשם המבקשת: בשם המשיבה 1: בשם המשיבה 2: עו"ד אורן שהרבני עו"ד איתן לירז; עו"ד רפאל יולזרי; עו"ד בר סבן עו"ד צחי חליו; עו"ד גל שטיין ][]החלטה

באשר למאזן הנוחות, נטען כי המשיבה נימצאת כיום במשא ומתן מיתקדם לגיוס כספים מגוף מוסדי, כאשר תנאי לכך הוא השבת המניות המוחזקות אצל הנאמן לידיה, וכי עיכוב פסק הדין ימנע מהמשיבה לגייס את הכספים הנדרשים להמשך קיומה; כאשר מנגד, בעל השליטה במבקשת הוכרז כפושט רגל, והמבקשת נימצאת אף היא במצב כלכלי גרוע ביותר כפי שעולה מהצהרותיה שלה, מה עוד שהיא טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בבית משפט קמא.

לגופה של הבקשה לעיכוב ביצוע, אקדים ואומר כי העובדה שמדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק העתרות לבקשה לעיכוב ביצוע, והכלל המעוגן בתקנה 145(א) לתקנות, שלפיו אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין עומד בתוקפו (ראו, לדוגמה, ע"א 6913/22 החברה לשימור והתחדשות ערים בישראל בע"מ נ' אברהם (16.11.2022); עניין אהרון).

בסופו של יום, לפנינו סיכסוך שהתגלע בעקבות השקעה כספית.

...

לאחר עיון בהחלטות בית משפט קמא, בבקשה ובתגובת המשיבה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות.

עם זאת, ניתן לומר בזהירות כי לנוכח התנהלותה הדיונית של המבקשת, לכאורה היה לבית משפט קמא על מה לסמוך בשעה שהחליט להיעתר לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

עוד באותו יום, הגישו המשיבים תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, היתנגדו לה, ובקשו להורות כי יבוטל עיכוב הבצוע שחל על הכספים המופקדים בקופת בית המשפט בתיק הפש"ר, משום שבפסק הדין נקבע למעשה כי יתרת הכספים שייכת למשיבים ולשלוש חברות נוספות שבבעלות המשיב.

בית משפט עצמו קבע ביחס לפסק הבורר השני, כך: "הבורר מאשש את קביעותיו אלו כי חלוקת החוב בין חברות קבוצת גורה אינה מוכרעת. לאור העובדה כי כחלק מהליך הבוררות השני הוגשו תביעות חוב מטעם כל חברות קבוצת גורה, ברי כי כוונת הבורר היא כי סכום הזכייה ישולם בשיעור של שישית לכל אחת". ראוי להזכיר, כי ההליך שהתנהל בבית משפט קמא בא לעולם לאור החלטת בית המשפט בתיק הפש"ר (כב' השופט שרעבי) מיום 25.10.15 לפיה את המחלוקת בין כל החברות ב"קבוצת גורה" בדבר אופן חלוקת הכספים בהם זכו על פי פסק הבורר, יש לברר בתביעה נפרדת שכן בית המשפט לפשיטת רגל אינו הפורום המתאים לפיתרון הסיכסוך ביניהם.

עם זאת, כפי שציין בית משפט קמא - המשיבים (הנתבעים בתיק קמא) לא הגישו תביעה נגד המבקשת, ובתביעה שהגישה המבקשת בבית משפט קמא נתבעו רק שני נתבעים – זאב גורה וחברת גורה זה בע"מ, בעוד שהצדדים לפסק הבורר שעמד בבסיס המחלוקת שהוכרעה על ידי בית משפט קמא, היו המבקשת מצד אחד, ומן הצד השני - פרט למשיבים שבפניי היו עוד שלוש חברות שבשליטת המשיב (פרמה סל בע"מ, רומטק מימון בע"מ ואלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ).

על אף הנטייה שלא לעכב ביצועו של פסק דין כספי, לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בפסק הדין מושא העירעור ובהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו, מצאתי כי הנסיבות בתיק זה מצדיקות עיכוב ביצוע פסק הדין.

...

להשלמת התמונה, יוער כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה תחילה במסגרת הערעור על פסק הדין בתיק ע"א 34013-09-23, אך בעקבות החלטתי שניתנה שם ביום 14.9.23 לפיה יש להגיש בר"ע על החלטת בית המשפט קמא, הוגשה הבר"ע בתיק זה. טענות המבקשת לטענת המבקשת, בקשת רשות הערעור מכוונת כנגד החלטת בית המשפט קמא שלא לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידו, לאחר שקבע כי עיכוב הביצוע אינו בסמכותו.

עם זאת, המשיבים לא צירפו מאזנים של החברה, ולא ראיות או אישור רוה"ח שלה בדבר נכסיה, ועל כן לא שוכנעתי בדבר איתנותה הכלכלית של המשיבה, או של המשיב.

היה מקום להגיש דו"חות חשבונאיים בצירוף אישור רואה החשבון של החברה, שמהם ניתן ללמוד על נכסיה ועל חוסנה הכלכלי, שכן אין מדובר בסכום פעוט (נכון ליום 9.5.22 מועד מתן החלטתי בע"א 29979-04-22 בבקשה לעיכוב ביצוע, הסתכם הסכום בכ- 530,000 ₪).

אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין.