עניינו של פסק דין זה בבקשת התובעת לסלק את ידם של הנתבעים ממקרקעין הנמצאים בעיר חיפה, חלקה 49 בגוש 10767, והידועים גם בכינוי "קולנוע מוריה" (להלן – הנכס או קולנוע מוריה).
בשנת 2017 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ביחס לסעד הכספי, ונותר על הפרק הסעד לסילוק ידו, לגביו הסכימו הצדדים לעיכוב ההליך לפרק זמן של 16 חודשים, לצורך ניהול מו"מ.
אלא שהמו"מ האמור לא נשא פרי, ובשנת 2019 החליט בית המשפט המחוזי להעביר את התובענה לבית משפט השלום, בשים לב לסעד היחיד שנותר על הפרק.
בהסכם ויתר הועד על כל זכויותיו ותביעותיו בנכס, כנגד התחייבות הערייה להעמיד לרשותו משרדים בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים, וכן תשלום שנתי של 30,000 ₪ "לבצוע פעולות שונות שיוצעו על ידי העמותה ויאושרו על ידי הפריטטית... בשכונות בהם פועל הועד".
יצויין כי בפתח ההסכם נרשם כי בנכס קיים בית קולנוע המופעל על ידי חברת קול הכרמל, וכי העמותה (קרי הועד) "קיבלה בגין כך ממשי תשלום חודשי של 2,500 ₪".
דיון בסעד של סילוק יד
משהצגנו את השתלשלות העניינים ההיסטורית, נפנה כעת לדיון בבקשת הערייה לסילוק ידם של הנתבעים מהנכס.
באותו מיסמך צויין כי הועד יעביר לעירייה סך של 25,000 $, שהוא "סכום שועד הר הכרמל קיבל מקולנוע מוריה כהחזר השקעה" ובהמשך צויין כי הסכום הנ"ל מהוה "דמי מפתח".
מלבד העובדה שאין הוכחה לכך שהוועד העביר בסופו של דבר לעירייה את הסכום האמור, אין בכך הודאה או הכרה מצד הערייה שקול הכרמל היא דיירת מוגנת ביחסים מול הערייה.
...
סוף דבר
עסקינן במקרקעי ציבור, אשר מלכתחילה נמסרו לשימוש אחרים לטובת הציבור ורווחתו.
נוכח המקובץ לעיל, אני מורה על סילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין הידועים כגוש 10767 חלקה 49, והמצויים ברחוב מוריה 73 בחיפה.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 30,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.
