להשלמת התמונה יצוין כי בדיון מיום 27.1.2016, אשר נזכר בהסכמת הצדדים לעיל, נכתב מפי ב"כ הצדדים: "... אני נבוא בדברים באשר לאפשרות שינתן פסק דין מוסכם לפינוי כאשר ביצוע פסק הדין יעוכב עד 60 יום לאחר מתן פסק דין חלוט בתביעת פיצוי אשר תוגש על ידי הנתבע ובילבד שתביעת הפצוי תוגש בתוך 60 ימים ממתן פסק הדין המוסכם" (עמ' 3 ש' 13 – 15 לפרוטוקול).
בין הצדדים מיתנהלת תביעה כספית לפיצויים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 51321-11-16, אשר הוגשה בטרם פסק הדין, ובמקביל תוגש בקשה להקפאתה, עד להכרעה בהליך זה. לעניין זה צוין כי ככל שתביעת הפינוי תיתקבל, לאחר הליך משפטי תקין, או אז תקום העילה לתביעת פיצויים בגין הפינוי.
מאחר שבנו של התובע, אפי חג'ג' מודע לכל ההליכים, נכח בכל הדיונים, הוא מפעיל הנכס מושא ההליך בפועל והוא הרוח החיה מאחורי כל ההליכים, ומאחר שהתובע מיוצג ע"י עורכי דין אשר הסכימו למתן פסק הדין, טענת התובע היא טענת שוא.
מטעם הנתבעת העידו גב' רונית רוזן - מנהלת הגן הלאומי תל אשקלון ומר עומרי בוכניק – מנהל הגן הלאומי תל אשקלון בשנים 2012 – 2019.
...
לאור כל האמור, התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הסכם הפשרה נעשה ללא ידיעתו, הסכמתו או הרשאתו.
בפסיקה נקבע לעניין זה כדלקמן:
"הטענות הנוספות שהעלו המערערים לעניין הפגמים שנפלו בכריתתו של הסכם הפשרה בדין נדחו אף הן על ידי בית משפט קמא. בית המשפט נסמך בהקשר זה על ההלכה הפסוקה הקובעת כי אף שניתן לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין אם נפל פגם בכריתתו, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות בעניין זה ולהשתכנע כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול. זאת בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים ... אכן, גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול הסכם פשרה כל אימת שמי מן הצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העיסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). גישה כזו אף חותרת תחת יסודותיו של מוסד הפשרה. היא מערערת את הוודאות ואת הסופיות שהן מסימניו המובהקים של המוסד ועלולה להרתיע מתדיינים מלסיים בדרך זו את המחלוקות שביניהם. בכך יצא נפסד האינטרס הציבורי המחייב לפעול, ככל שהדבר ניתן, לקידום ולעידוד פשרות בהליכים משפטיים. במקרה דנן לא נמצאו לו לבית המשפט המחוזי שראה ושמע את עדויות הצדדים טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטול הסכם הפשרה ולאחר שבחנתי את קביעותיו ואת הטענות שהעלו הצדדים בעניין זה בערעור אני סבורה כי אין להתערב במסקנתו זו. ייתכן שהמערערים התקשרו בהסכם הפשרה לאחר התלבטות וכי עשו זאת לא בלב קל, כפי שהעידה המערערת, אך זה טיבן של פשרות ועל אחת כמה וכמה פשרות שבהן נוטל על עצמו בעל דין התחייבויות לא פשוטות. בכך בלבד אין כדי לבסס עילה לביטול הסכם בכלל והסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בפרט, בשל עושק, כפיה או הטעיה ..." (ע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ (15.11.2007), סעיף 9 לפסק הדין).
לאור כל האמור, התביעה לביטול פסק דין נדחית.
