ועוד באותו יום, מטעמים שאינם ידועים וברורים לתובע ועל אף הבקשה להקפאת הליכים, ככל הנראה ממניעים זרים ללא ידיעתו, ללא הסכמתו ובהיעדר הרשאה מטעמו של התובע, הוגשה לבית המשפט הודעה תמוהה על "כביכול" הסכם פשרה ובקשה למתן תוקף של פסק דין המורה על סילוק יד מן המקרקעין הנ''ל.
לטענת התובע, עיון בתוכן הסכם הפשרה מעלה כי אין בו כל פשרה אלא בהסכם המחייב את התובע ואחיו גאזי לקבל אחד לאחד את הסעדים שהתבקשו בתביעה ובין היתר צו המורה להם לפנות ולסלק ידם מהמקרקעין ואף להרוס את מבנה המגורים הנ"ל.
הסכם הפשרה נחתם ע"י עו"ד איימן אבו ריא כבא כוחם של התובע וגאזי ללא ידיעתם וללא הסכמתם ובהיעדר הרשאה.
במסגרת החלטת בית המשפט מיום 31.10.20 עוכב ביצוע פסק הדין כנגד הפקדת ערבון בסך של 30,000 ₪.
על דרך בחינת כללים אלו נאמר בע"א 6019/07 הנ''ל:
"לטעמי, בדרך כלל סדר הדברים להוכחת התרמית צריך להיות כדלהלן: בשלב ראשון על מבקש הביטול להביא ראיות בעלות אמינות לכאורית המבססות את טענת התרמית. לאחר מכן יכול הצד השני לבקש את סילוק התביעה על הסף. הטענות בשלב זה יכולות להיות כי לא הוכחה תרמית אפילו לכאורה; או כי לא היתקיימו תנאים אחרים כגון חיוניות הראיה או היותה חדשה (ועל כך בהמשך הדברים). אם נדחית הבקשה והתביעה נידונה לגופה יידרש התובע להוכיח את התרמית באופן סופי. רק לאחר מכן, אם אכן הוכחה התרמית ואף הוכחו יתר התנאים הנדרשים יינתן האישור להליך המשפט החוזר עצמו ".
גרסת התובע
עיקר טענותיו של התובע מיתמקדות בכך שלא ידע על הסכם הפשרה אליו הגיע ב''כ עם הנתבעת בהליך הקודם ולא ניתן לו אישורו.
עו''ד אבו ריא הסביר גם את העיתוי בו הודיע על הסכם פשרה בין הצדדים בהליך הקודם, יום לאחר שבקש לדחות את ישיבת ההוכחות לאור טענתו להקמת ועדה, ויום עובר למועד ישיבת ההוכחות ועל הסיבה לחתימתו של ההסכם (עמוד 7 שורות 26 – 32):
"לא קרה שום דבר ביומיים אלה, לא היה שום שינוי בכיוון. כל מה שהיה זה שבהסכם הפשרה ניתנה אורכה על מנת להביא את ההסכם בפני בית המשפט ולמנוע למעשה את הליך סילוק יד. לא שונה שום דבר בעובדות. אני ניזונתי וגם קבלתי אישורים שהיו פגישות מול הרשות ויש כוונה להגיע להסדר בשיבלי, השגתי מהנתבעת את ההשהייה לצורך ביצוע פסק הדין, הבנתי שזה זמן מספיק סביר לגבש הסכם."
עוד הוסיף בעיניין זה כי להגנתם של התובע ואחיו בהליך הקודם לא היה למעשה סיכוי ובהסכם הפשרה ניפתח למעשה פתח להגעה להסדר (עמוד 9 שורות 11 – 15):
"אם אין איזה הוכחה ברורה שתפרנס את הטענה שההחזקה שלהם בקרקע תופסת בעלות אז אין טעם כי הקרקע בבעלות המדינה...
...
סיכויי הצלחה בהליך הקודם
יתרה מזאת, גם לו היתה מנוהלת התביעה בהליך הקודם לגופה, לא שוכנעתי כי היו לתובע טענות הגנה בעלות ממש שהקנו לו סיכויי הצלחה כלשהם.
בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית התביעה.
אני מחייב את התובע בהוצאות ושכ''ט עו''ד הנתבעת בסך כולל של 10,000 ₪.
