בקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט מחוזי בעניין מיזוג חברות

ביום 21.2.2021 פנו התובעות ובקשו עיכוב ביצוע של פסק הדין לפינוי, עד להגשת ערעור על ההחלטה המורה על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע; בית המשפט המחוזי הורה כי ביצועו של פסק הדין לפינוי יעוכב עד ליום 2.3.2021 שעה 12:00 – כ- 24 שעות ממועד בו בקשה זאת הונחה על שולחנו של הח"מ. ביום 28.2.2021, הוגשה התובענה להכרה בזכות לדיירות מוגנת מכח ס' 30 לחוק הגנת הדייר, בה שלובה הבקשה למתן סעד זמני של עיכוב ביצוע הפינוי עד לתום הדיון בהליך העקרי.

ככל שבית-המשפט מתרשם שגבוהים סכויי המבקש לזכות בהליך העקרי הוא יקל בדרישות מאזן הנוחות, וככל שהוא מתרשם שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש על בית המשפט להקל בדרישות לגבי סכויי התביעה (ראה : רע"א 2407/19 ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ מיום 14.5.2019 ; רע"א 191/14 Green Park International Inc נ' Alleyne Properties Limited מיום 31.3.2014 ; רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי ואח' מיום 13.8.2005) ; רע"א 1896/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ ואח' נ' אולטרה שייפ מדיקל ואח' מיום 13.03.2012‏‏).

...

יחד עם זאת, אני מוצא שסיכויי ההצלחה בתביעה, לא רק שאינם טובים, אלא הינם שואפים לאפס, והדבר מטיל קושי של ממש להיעתר לבקשה, הגם שתוצאתה אינה נוחה, שכן ישנה בעייתיות עם מתן סעד זמני אשר מלכתחילה אין בו כדי לשרת את הסעד הסופי אשר צפוי להינתן במידה ניכרת של וודאות.

לאור כל האמור, לא מצאתי כי מוצדק לעכב ביצועו של פסק דין חלוט לאחר שהעניין מנוהל בערכאות המשפטיות מזה שנים רבות, בשל תובענה שסיכוייה נמוכים עד מאוד, ולמעשה, הסיכויים הינם עד כדי כך נמוכים שמאזן הנוחות הנוטה מהותית לזכות התובעות, אינו מטה את הכף לזכותן.

הבקשה למתן סעד זמני נדחית לפיכך.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 52051-12-13 עובד ואח' נ' לונדון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט סארי ג'יוסי תובעים 1. ניר עובד 2. רון נגרי 3. נ.ע.ר השקעות (2000) בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד גד שושני נתבעים 1. שלמה לונדון 2. עומר ש.ל. תיקשורת מקומית בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד מיכאל טסלר פסק דין

בשנת 1996, כתוצאה ממיזוג הפעילות העסקית בתחום המקומונים של החברות הד הקריות וכל בו חיפה, הוקמה חברת כל בו החדשה בע"מ (להלן: "כל בו החדשה"), אשר עסקה, בין השאר, בהפקה והפצה של מקומונים ושל לוח מודעות בשם "הלוח הבטוח". בעלי המניות בכל בו החדשה כללו את הארץ, כל בו חיפה, תובעים מס' 1-2, נתבע מס' 1 ושני שותפים נוספים – דורון לונדון (להלן: "דורון") ושלמה תל (להלן: "שלמה").

על פסק-הדין החלקי הגישו הנתבעים ערעור לבית המשפט העליון, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין.

בנוסף אפנה לדבריו של המומחה בעדותו מיום 12.12.2019, עמ' 192 לפרוט', שו' 26-36, ובהמשך עמ' 193 לפרוט', שו' 1-7: "אני אסביר, לגבי ההערה הכללית, כדי שבית המשפט ישמע את עמדתי, כשאני מקבל דוח כספי או כל נתון מהצדדים, והמינוי שלי הוא כרואה חשבון, מעריך שווי, אני לא חוקר, אני לא ביקורת חקירתית, וזה לא תפקידי ולא מומחיותי לעשות ביקורת שנייה על ביקורת הדו"חות שבוצעה על ידי רואה החשבון על פי כללי החשבונאות, אני חייב לצאת מנקודת הגינה מסוימת שהחומרים הם אוטנתיים אחרת אני צריך לחקור ולעשות הכל מהתחלה לרבות הנהלת חשבונות. זאת אומרת מכלל הנתונים שמוצגים לי אני רואה אותם כסבירים, לא בדקתי את האמיתות והשלמות שלהם, לא עשיתי בקורת ולא הנהלת חשבונות. מה כן עשיתי, כרואה חשבון על ידי בית המשפט וככלכלן, אני מעביר את החומרים שקיבלתי תחת מסננת הסבירות והמומחיות שלי כרואה חשבון איש עסקים כלכלן ולפעמים אני לא מקבל את מה שהוצג משום שזה לא עבר את המסננת הזאת, זה לא אומר שבדקתי את שלמות 100% הנתונים, 100% הכרטסות, וזה שלא קיבלתי זה רק אומר שאני הפעלתי שיקול דעת לגבי החומר שקיבלתי, מתי אני מקבל אותו כמומחה? למרות שכתוב בדוח הכספי אני יוצא מנקודת הנחה שמה שכתוב הוא נכון וסביר ומדויק. לגבי שאלתך לגבי התגמול, אני לא מתקן את מה שכתוב בדוח הכספי, כי מה שכתוב שם בטח בחברה פרטית הצדדים סוברנים להחליט מה שרוצים לגבי מידת התגמול גובהו ואופיו, אני מפעיל את הסבירות האם השכר הוגן וסביר למקובל בשוק. מה שכתוב אני לא אומר ששגוי, אבל אני כמעריך שווי אומר שלמרות שמה שכתוב השכר הראוי הוא אחר מהדוח הכספי. לכן זו לא טעות של הדוח הכספי אלא הערכת מומחה. למיטב הבנתי לשם כך מינה אותי בית המשפט". (ההדגשות אינן במקור).

אפנה לעדותו של המומחה, עמ' 197 לפרוט', שו' 3-20: "מבחינתי, אני מזכיר לבית המשפט ולצדדים אני גם מעריך שווי. כלומר אם בית המשפט היה מבקש ממני להעריך את שוויה של החברה בבוקר כניסת הצדדים לאותה פעילות משותפת הייתי עושה את זה, אילו הצדדים היו חותמים על הסכם מיסדים להקמת חברה וקובעים מהו אחוז המניות של כל אחד מהם לא היה זגקוק לפרשנותי, אלו היו מחליטים על פי משא ומתן מה כל אחד מביא לשולחן לא צריך פרשנותי, למה היה צריך את פרשנותי משום שכל הדברים האלה לא בוצעו ואני נתבקשתי להעריך את מידת זכאותו של כל אחד מהצדדים מריווחי הפעילות המשותפת מבלי להתייחס בכלל לשווי אם היה בבוקר ההקמה או לא היה וכל אחד מה הוא כן הביא, וזו התזה שלי. צד אחד הביא מיליון ₪ השקעה בחברה, הצד האחר שהופקד כמנהל קיבל תמורת עבודתו שכר ובמסגרת כובעו כבעל מניות הוא הביא נכס אחר שנקרא ערבות אישית, שני הנכסים האלה הם הקובעים לטעמי באופן כלכלי את הזכאות לרווחים בשוטף בהיעדר כל הסכמה אחרת. אני מבחין בין הצדדים ומה כל אחד הביא לשולחן, הצד האחד זה התובעים הביאו 1 מיליון ₪ במזומן לא היו מעורבים, בטח לא באותה מידה בניהול כמו לונדון והם סיכנו את מלוא כספם שהיו יכולים לרדת לטימיון. הצד האחר לא הביא מיליון שקל, הוא הביא נכס בעל ערך נחות ממנו שנקרא חתימה על ערבות אישית, כלומר היה ויתממשו הסיכונים של העסק אז הוא ערב באופן אישי לחובותיו של העסק, זו השקעה נחותה מאשר הבאה של כסף מזומן, אני אוסיף שמר לונדון לא ק שהביא נכס פחות היה לו יתרון של ידע כי הוא ניהל את החברה, היה לו סיכוי לנהל את החברה בגלל הידע, לכן שקללתי את ההשקעה של מר לונדון לחברה וההשקעה שהביאו התובעים לחברה, וכך הגעתי לחלוקה הראויה מבחינתי לזכויות בין הצדדים לאורך השנים". (ההדגשה אינה במקור).

...

על-יסוד כל האמור לעיל, אני מאמץ את חוות-דעתו של המומחה, וקובע, כי חלקם של תובעים מס' 1-2 ברווחי נתבעת מס' 2 הוא 22%, קרי, 1,751 אלף ₪.

עוד ובנוסף, סבורני, כי בשים-לב לכך שדיבידנד מחולק לבעל-מניות בחברה המחלקת ונוכח האמור בפסק-דיני החלקי מיום 31.05.2016, אין התובעים זכאים לחלק מן הדיבידנדים ששולמו לנתבע מס' 1, ואינני מורה על תיקון חלוקה זו. אני מחייב את הנתבעים יחד וכל אחד לחוד, בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ש"ח (כולל מע"מ), וכן בהחזר של 6% מן האגרות ששילמו התובעים בהליכים שבענייננו.

כמו-כן אני מורה לנתבעים יחד ולכל אחד מהם לחוד להשיב לתובעים את מלוא הסכומים ששולמו למומחה.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תנ"ג 64812-10-18 Atamine Pty Ltd, Link Traders (Aust) Pty Ltd נ' ד"ר מיכאל הר-נוי ד"ר מיכאל בישופ וד"ר דרלין אנט רימלה לפני כבוד השופט מגן אלטוביה בעיניין: המבקשות: אימיונובייטיב טרפיס בע"מ 1. Atamine Pty Ltd 2. Link Traders (Aust) Pty Ltd ע"י ב"כ עוה"ד ג'ין קלינהדלר, רן בן ארי ומיכאל גינסבורג המשיבים: 1. ד"ר מיכאל הר-נוי 2. ד"ר מיכאל בישופ 3. ד"ר דרלין אנט רימלה משיבים 2 ו – 3 ע"י ב"כ עוה"ד עמוס פריד 4. **** גרונברג 5. Hoang Thu Har Noy משיבים 1, 4 ו – 5 ע"י ב"כ עוה"ד רון ברקמן פסק דין

עוד ולשלמות התמונה יצוין, כי המבקשות הגישו בקשה לסעד זמני לעיכוב ביצוע החלטות דירקטוריון החברה מיום 17.10.2018 ו – 26.9.2018.

אוסיף עוד כי סעיף 267 (א) לחוק החברות, קובע: "היה לדירקטור יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה של נושא משרה העלולה להוות הפרת חובה של נושא משרה, רשאי הוא, לאחר שפעל כאמור בסעיף 257 אם הנסיבות מאפשרות זאת, לפנות לבית המשפט בבקשה שיאכוף את החוב או ימנע את הפעולה; בית המשפט רשאי לתת צו שימנע את הפעולה או כל סעד אחר שייראה לו בנסיבות העניין". ככל שלמי מהצדדים יש יסוד סביר להניח כי נושאי משרה בחברה מבצעים פעולה במעשה או במחדל המהוה הפרה של חובות האמון או חובות הזהירות המוטלות עליהם או עומדים לבצע הפרה כאמור (ואינני קובע מסמרות באשר מידת המעורבות של בית המשפט במקרה של הפרה צפויה) , רשאים הם לנקוט בהליך מתאים מכוח הוראות סעיף 267 לחוק החברות.

סעיפים A64 ו – B64 לתקנון החברה מקנים למבקשות זכות וטו בדירקטוריון ובאסיפה הכללית במקרים בהם מתקבלות החלטות הנוגעות למכירה או חיסול עינייני החברה, להנפקת החברה, לשינוי מבנה החברה, לבצוע מיזוג או איחוד או רכישה של החברה על ידי צד שלישי באופן ש – 50% או יותר מכוח ההצבעה או הבעלות על החברה מועבר או במקרים בהם מתקבלות החלטות לבצע מכירה, החכרה, העברה, הענקת רישיון בלעדי או כל דיספוזיציה בנכסים מהותיים של החברה לרבות בדרך של ספין אוף.

...

אין הצדקה להגשת תביעה נגזרת בשם החברה בסעד הנתבע בסעיף ג. הוא הדין באשר לסעד הנתבע בסעיף ד. מטבע הדברים צו למתן חשבונות נגד החברה אינו יכול להינתן במסגרת תביעה נגזרת בשם ולטובת החברה, ועל כן, למרות שלטעמי למצער הדירקטורים מטעם המבקשות זכאים לקבל פרטים אודות השימושים שנעשו בכספי החברה וכל מסמך לו הם זכאים כקבוע בחוק החברות, אין הצדקה לאשר תביעה נגזרת ביחס לסעד הנתבע בסעיף ה. צו המורה לחברה להתיר לב"כ המבקשות להשתתף בישיבות דירקטוריון החברה, אינו עניין לתביעה נגזרת בשם החברה, ועל כן, אין הצדקה לאשר תביעה נגזרת ביחס לסעד הנתבע בסעיף ו. הוא הדין ביחס לסעד הנתבע בסעיף ז. טענות המשיבים לעניין ניגוד העניינים בו מצוי לכאורה בארט, מתייחסות למינוי של בארט לדירקטור בחברה אחרת (Noxapharm) בשלב שלאחר הגשת בקשת אישור ומכל מקום משהגעתי למסקנה שאין הצדקה לאישור תביעה נגזרת, הדיון בעניין זה התייתר.

סוף דבר הבקשה לאישור תביעה נגזרת, נדחית.

כאמור משיבים 2 ו – 3 לא התנגדו לבקשת האישור אולם ביקשו למחוק אותה ככל שהיא מופנית אליהם, לפיכך ומשהמבקשות לא פעלו למחוק את משיבים 2 ו – 3 ואלה נאלצו להשתתף בדיונים ולהגיש כתבי טענות, אני מחייב את המבקשות לשלם למשיבים 2 ו – 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6204/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערים: 1. שאול ליכטנשטיין 2. שלומי אטיאס 3. אייל שרמן נ ג ד המשיבים: 1. שידורי קשת בע"מ 2. רשת מדיה בע"מ 3. ערוץ 10 החדש בע"מ 4. ארנון פנץ 5. ידיעות אחרונות בע"מ 6. ידיעות אינטרנט - שותפות רשומה 7. פורמאלי ג'רוזלם פוסט בע"מ 8. ערוץ הספורט בע"מ 9. סיטינט בע"מ בקשת המשיבות 3-1 לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.6.2022 בת"צ 39514-03-19, ת"צ 43678-04-19 ות"צ 51237-04-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת לימור ביבי תאריך הישיבה: ב' בטבת התשפ"ג (26.12.2022) בשם המערערים: עו"ד ד"ר איתמר מירון; עו"ד אלחנן מירון בשם המשיבה 1: עו"ד מוטי ארד בשם המשיבה 2: עו"ד שרון לובצקי הס בשם המשיבה 3: עו"ד אורית מלכא בשם המשיב 4: עו"ד מיכאל לחמי; עו"ד שמעון לחמי בשם המשיבות 6-5: עו"ד תמיר גליק; עו"ד ישרה בריק-חיימוביץ'; עו"ד חגי דורון; עו"ד אוריאל פרינץ בשם המשיבה 8: עו"ד אורית מלכא; עו"ד יובל קלימי ][]החלטה

שתיים מבקשות האישור הוגשו גם נגד ערוץ 10 החדש בע"מ (המשיבה 3), שבשנת 2019 מוזג לתוך רשת.

לשלמות התמונה יצוין כי לאור המלצת בית המשפט קמא, ביום 11.4.2022 הגישו מבקשי האישור בבקשת ליכטנשטיין ובבקשת ג'ונסון הודעה משותפת לפיה הם מסכימים כי בכל הנוגע לרשת וקשת, אשר נתבעות בשני ההליכים, בקשת ליכטנשטיין לא תעסוק ב"פירסום סמוי" באמצעות חברות הפירסום הטכנולוגיות הנתבעות בבקשת ג'ונסון, תוך שהאחרונה תנוהל, בכל הנוגע לרשת וקשת, בייצוג משותף של המבקשים ובאי כוח המייצגים משתי הבקשות (להלן: הסכמות המייצגים בבקשות ליכטנשטיין וג'ונסון).

...

למרבה הצער, בימים 2.1.2023 ו-3.1.2023 הללו הודיעו כי לא הצליחו להגיע להבנות, ומכאן שאין מנוס מלהכריע בבקשה שהונחה לפניי.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

מכלול השיקולים האמורים, מוביל למסקנה כי יש לקבל את הבקשה, כפי שאפרט להלן.

בבית המשפט העליון ע"א 5965/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: בריטיש - ישראל השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אייל שמיר 2. מידאס גלובל הולדינגס בע"מ 3. מידאס קורפוריישן בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 2.7.2023 בת"א 64205-02-18, שניתן על ידי כב' השופטת ר' ברקאי בשם המבקשת: עו"ד יגאל דורון; עו"ד עמית מנשה בשם המשיבים: עו"ד זוהר לנדה; עו"ד אייל נחשון; עו"ד שי בלו עו"ד יהל כהן קליין; עו"ד בעז בן צור ][]החלטה

בתמצית יצוין כי עניינו של ההליך שהתקיים בפני בית משפט קמא הוא בתביעה שהגיש המשיב 1 (להלן: שמיר) ביחד עם החברות שבבעלותו – הן המשיבות 3-2, בה טענו כי הם זכאים לקבלת דמי ייזום בגין עסקת מיזוג בין המבקשת לבין חברת מליסרון בע"מ אותה יזם שמיר.

בהקשר זה אוסיף כי חלק מטענותיה של המבקשת בעירעור נוגעות – כפי שהבהרתי לעיל – רק לחלק מהסכום שנפסק (ראו פיסקה 4 לעיל בהחלטה זו).

...

בהקשר זה ניתן להתייחס לשני סוגי מקרים המעוררים חשש שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו: ראשית, כאשר המבקש-המערער מוכיח חשש לנזק בלתי הפיך לו עצמו אם יהיה עליו לבצע את החיוב נושא פסק הדין באופן מיידי (למשל – אם ביצוע התשלום יגרום לקריסתו הכלכלית); ושנית – אם המשיב הוא במצב כלכלי בעייתי, וקיים חשש כי אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, והמבקש ישלם לו את מלוא הסכום הפסוק – יתקשה להשיב לו את הסכום ששולם אם בסופו של דבר הערעור יתקבל (ראו למשל: ע"א 4623/06 פז גז 1993 בע"מ נ' חודרה (7.8.2006); ע"א 5097/11 טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' צ'רלטון בע"מ (14.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 372-371 (2012)).

משכך, אני סבורה שיש להיעתר לבקשה בחלקה ולהורות על עיכבו ביצוע של מחצית מהסכום.

סוף דבר; המבקשת תפקיד עד ליום 23.8.2023 בקופת בית המשפט מחצית מהסכום שנפסק בפסק הדין בתוספת הצמדה וריבית עד למועד ההפקדה.