בקשת עיכוב ביצוע גזר דין בעבירת ירי

יוער ויודגש כי אכן כתב האישום תוקן באופן שלמבקש לא מיוחסת עבירה של ירי בכלי הנשק; אך יחד עם זאת המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק או תחמושת.

על פי ההלכה שנקבעה על-ידי בית משפט זה, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עליו לתת דעתו לנסיבות והנתונים הרלוואנטיים, ובעיקר לחומרת העבירה ונסיבות ביצועה, לסכויי העירעור, לעברו הפלילי של המבקש, לנסיבותיו האישיות ולשאלה האם העירעור תוקף את הכרעת הדין או גזר הדין.

...

גם שם מדובר היה בבחור צעיר נעדר עבר פלילי, שנדון לעונש מאסר של 22 חודשים; ובית משפט זה קבע שחרף הנסיבות המיוחדות באותו מקרה של נאשם צעיר בימים, נעדר עבר פלילי שהיה מעורב בעבירה שלא הושקעה בה מחשבה תחילה כלל ועיקר, שהחל בהליך שיקומי - הדעת נותנת שאין מנוס מדחיית הערעור שהוגש על-ידו וזאת בשים לב לחומרת העבירות של שימוש בנשק.

הראשונה היא חומרת העבירה עצמה והעובדה שהמבקש הוביל תת מקלע מסוג קרלו טעון במחסנית תואמת ועם מספר כדורי 9 מ"מ המתאימים לסוג הנשק; הנסיבה השנייה היא העובדה שבסופו של דבר שירות המבחן לא מצא לנכון ליתן כל המלצה בעניינו של המבקש במסגרת הדיון שנערך לפני בית משפט קמא.

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע והיא נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון ע"פ 4208/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל המערער: רונן בר-שירה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 21.5.2017 בת"פ 45253-03-11 שניתן על ידי כבוד השופט ב' שגיא בשם המערער: עו"ד עופר אשכנזי בשם המשיבה: עו"ד קרן רוט ][]החלטה

המערער סובל ממחלה קשה, והוא עבר בגינה הליך כרורגי סמוך לפני מועד מתן גזר הדין.

לא הונחה, איפוא, התשתית העובדתית שמצדיקה סטייה מהכלל הקבוע בהילכת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, נד (2) 241), לפיו בהעדר נסיבות חריגות, אדם שהורשע בעבירה פלילית ונגזר עונשו למאסר, בודאי לתקופה ארוכה, יחל בריצוי עונשו מיד לאחר מתן גזר-הדין.

...

סוף דבר – הערעור נדחה.

המבקשים הורשעו ביום 7.9.2023, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות בנשק – החזקה ונשיאה לפי סעיף 144(א(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וירי מנשק חם, לפי סעיף 340(א(א) לחוק זה. הרשעת המבקשים נסבה על ארוע ירי באקדח, בחורשה הממוקמת סמוך למיתחם של בריכה בעיר נצרת, ביום 11.8.2018.

חרבג'י מדגיש כי יש הצדקה לעיכוב ביצוע העונש עד שטענותיו לעניין הכרעת הדין ייבחנו לגופן, וכי אם תדחה הבקשה "תסוכל מטרת העירעור". סעדי סבור אף הוא כי סכויי עירעורו על גזר הדין להיתקבל גבוהים, ובקשר לכך הוא טוען כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל מספק להיותו נעדר עבר פלילי ולכך שמאז הארוע אשר עליו נסב כתב האישום לא הסתבך עוד בפלילים.

...

במועד הקראת גזר הדין התבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה כי על המבקשים להתייצב לריצוי עונשם ביום 22.1.2024.

לאחר שבחנתי את טענותיהם של המבקשים אני סבורה כי דין שתי הבקשות להידחות.

סוף דבר: דין הבקשות לעיכוב ביצוע להידחות.

עם זאת, מטעמים מעשיים הנוגעים לצורך בהתארגנות ומיון מוקדם, אני מורה כי המבקשים יתייצבו לריצוי של עונשי המאסר בפועל שהוטלו עליהם בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ביום 3.3.2024 עד השעה 10:00 בימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותם תעודת זהות או דרכון.

ביום 6.10.2022 המבקשים הורשעו על-פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: מעשה טירור של יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016; היתפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין; וכן השמדת ראיה, לפי סעיף 242 לחוק העונשין (למבקש 1 בלבד).

במעמד הקראת גזר הדין התבקש עיכוב ביצועו של עונש המאסר, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה כי המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם ביום 4.2.2024 (ולא 2.4.2024 כפי שצוין בבקשה).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתובים ובעל-פה, בדיון שהתקיים בפני היום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

יחד עם זאת, כדי לאפשר למבקשים התארגנות מתאימה, אני מורה על דחייה מסוימת של מועד ריצוי עונש המאסר, עד ליום 3.3.2024.

המבקש, קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע, במסגרת הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה, לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וכן בעבירה של היתפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין וזאת בשל מעורבותו בהתפרעות בכביש 6 באיזור לקיה, אשר ארעה בשנת 2021, במהלך מבצע "שומר חומות". לאחר הודאתו של המבקש בכתב האישום המתוקן, הודיעו הצדדים ביום 21.09.2023 כי הגיעו להסכמה חלקית לגבי גזר הדין כך "[ש]המאשימה תגביל עצמה לעתירה ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים אשר ביחס אליהם הצדדים יטענו על פי מיטב הבנתם". בטרם נגזר דינו של המבקש, הוגשו לעיני בית משפט קמא שלושה תסקירי שירות מבחן, אשר מהאחרון שבהם עולה "כי ההליך המשפטי מהוה גורם מרתיע עבור הנאשם [המבקש – ח' כ'] ו[שירות המבחן – ח' כ'] המליץ להרשיע את הנאשם, להטיל עליו מאסר על תנאי, צו מבחן, של"צ ופצוי". על יסוד אלה, לצד טיעוני הצדדים לעונש, נגזר דינו של המבקש ביום 07.12.2023.

בבוחנו בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין, שומה על בית המשפט ליתן דעתו למספר שיקולים הקשורים בנסיבות העניין – "וביניהם לחומרת העבירה שביצע ונסיבות ביצועה; סכויי העירעור; עברו הפלילי; נסיבותיו האישיות; היתנהלותו במהלך ההליכים שהתנהלו נגדו; ולשאלה האם העירעור תוקף את הכרעת הדין או את גזר הדין" (ע"פ 5399/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (20.07.2023) (להלן: עניין פלוני); ע"פ 7688/23 קוינגטון נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (12.12.2023)), הכול כפי שנקבע בהילכת שוורץ.

...

על אף כל האמור, נקבע, בסופו של דבר, כי לא ניתן לקבל את המלצת שירות המבחן; שכן, זו "אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי הענישה הנוספים המתחייבים בעניינו של הנאשם [המבקש – ח' כ'] בשים לב לחומרת העבירות ולחומרה הנלמדת מנסיבות ביצוען, כמו גם לחשיבות הרבה והגבוהה של שיקולי ההרתעה". בהתחשב בכל האמור לעיל, נגזרו על המבקש 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור כל עבירה בה הורשע או עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין.

בקשתו זו התקבלה בהחלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 04.01.2024, ונימוקי ערעור, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע הוגשו, בסופו של דבר, ביום 07.02.2024.

מקובלת עליי, אם כן, הטענה לפיה עצם כניסתו של המבקש למאסר – עלולה להקשות עד מאוד על מימוש תכלית השיקום בענייננו.

סוף דבר: הנני מורה על עיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט קמא, וזאת עד להכרעה בערעורו של המבקש.