בקשת עיכוב ביצוע גזר דין בעבירות שוד ופציעה

רקע והליכים קודמים נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין; ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, ולאחר שהתקבלו ונבחנו חמישה תסקירי שירות מבחן, בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 21 חודשי מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע; 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון; ופצוי למתלוננים בסך 3000 ש"ח. המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי, וטען, בין היתר, כי שגה בית המשפט משהחליט להטיל עליו מאסר בפועל תוך דחיית המלצותיו של שירות המבחן.

ודוק, העובדה שכתב האישום אינו מונה עבירת שוד אחת – כי אם עבירות נפרדות של התפרצות ותקיפה, אין בה כשלעצמה כדי להכריע בשאלה האם מיתחם העונש שנקבע ראוי או לאו.

משכך, ממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין מתייתרת.

...

כאמור, סבורני כי המקרה הנוכחי אינו נמנה על אותם מקרים.

אשר על כן, אין בידי לקבל את בקשת רשות הערעור.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בגין מעשים אלה, הוטל על הנאשם עונש כליאה במעון נעול למשך שנה וחצי; פיצוי כספי לנפגע; ומאסר על תנאי למשך 9 חודשים, אם יעבור תוך תקופה של שלוש שנים מיום גזר הדין (31.1.12) עבירת אלימות או עבירת מין כלשהיא מסוג פשע.

בית המשפט העליון לא מצא להתערב במיתחם הענישה שקבע בית המשפט המחוזי, בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, אך מצא להפחית מהעונש שהוטל על הנאשמים (24 חודשי מאסר) ולהעמידו על 15 חודשי מאסר, זאת לנוכח גילם הצעיר; הודאתם במיוחס להם במסגרת הסדר טיעון כבר בתחילת ההליך המשפטי נגדם; נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות הלא פשוטות וצעדי השקום החלקיים שנעשו על ידי כל אחד מהם (יצוין, כי אחד מהנאשמים היה ללא עבר פלילי ומלבד עבירת ניסיון השוד, הורשעו הנאשמים גם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות).

בע"פ 5930/11 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 9.1.12 וראו גם ההחלטה מיום 19.8.11 בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, המפרטת את פרטי המקרה) דובר בעיניינו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בבצוע שוד בנסיבות מחמירות.

...

לאייהם, בן 19.5, לא היה עבר פלילי ובית המשפט מצא, כי ייגרם למשפחתו נזק רב כתוצאה מהעונש וכן ציין כנסיבה לקולא את נסיבות חייו הקשות.

בית המשפט מצא כשיקולים לקולא לגבי שני הנאשמים, את גילם הצעיר, נטילת האחריות על מעשיהם והבעת חרטה, כמו גם את הודאתם שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי.

במקרה דנן, מגזר דינו של אייהם עולה, כי בית המשפט מצא כנסיבה "משמעותית" להקלה בעונשו את הנזק שייגרם למשפחתו כתוצאה מהעונש, כמו גם את נסיבות חייו הקשות.

] בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' לוי) מיום 3.6.2018 במסגרתו הושת על המבקש 16 חודשי מאסר בפועל, תקופות שונות של מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננת בסך של 15,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע כי הפיצויים ישולמו עד ליום 1.1.2019 ובקשת עיכוב הבצוע לא התייחסה לרכיב זה של העונש.

כתוצאה מאותם המעשים, נגרמו למתלוננת סימני חבלה ביד וסימני יובש בקרניות העיניים.

המבקש הודה במפורט בכתב האישום אשר ייחס לו עבירת שוד בנסיבות מחמירות, הוא הורשע בדינו, הוכן לגביו תסקיר שירות המבחן ונגזר דינו כאמור לעיל.

כמו כן לטענתו, יש "להקפיא" את המצב הקיים על פיו הוא משוחרר ואי מתן צו עיכוב ביצוע גזר הדין יהפוך את עירעורו לתאורטי, שכן ריצוי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ימנע את ריצוי העונש בעבודות שירות.

...

דין הבקשה להידחות.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט הבכיר צ' גורפינקל) בת"פ 27548-11-14 מיום 18.11.2015.

ביום 18.11.2015, בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המבקש, והשית עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת שוד; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות שתוצאתה חבלה לאדם אחר; ופצוי כספי בסך 5,000 ש"ח למתלונן.

לשיטתה, סכויי העירעור על גזר הדין נמוכים, שכן לטעמה העונש שהוטל על המבקש הוא קל ביחס לחומרת העבירות שביצע, נוכח השיקולים לקולה אשר היתקיימו בעיניינו, ואין בגזר הדין כל עילה להתערבות.

...

במקרה שלפניי, אני סבור כי מתקיימת הצטברות של נסיבות, המצדיקה את קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת מבלי להידרש לסוגיית סיכויי הערעור.

משכך, אני סבור כי מן הראוי שעד למתן פסק-דין בערעור, לא יימצא המבקש במאסר.

סוף דבר, עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בערעור.

לאחר ההרשעה ובטרם ניתן גזר הדין, צורפו שני תיקים נוספים, שבהם הורשע המבקש בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפת שוטרים.

ביום 27.10.2011 הטיל בית המשפט על המבקש עונש של 5 שנות מאסר בנכוי ימי מעצרו; 24 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים והתנאי שלא יעבור עבירה של שוד או תקיפה הגורמת לחבלה של ממש; 9 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, והתנאי שלא יעבור עבירה של גניבה, קבלת דבר במירמה או איומים.

בית המשפט היתייחס בגזר דינו לחומרת העבירות בהן הורשע המבקש ולעברו הפלילי, וכן לנסיבותיו האישיות ולכך שהודה במיוחס לו. באותו היום, דחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע העונש שהגיש המבקש, וקבע כי אין במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות העתרות לבקשה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובערעור שהגיש המבקש ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.