מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת עיון מחדש בהחלטה לאסור פרסום שם חשוד בעבירות מס

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת הסנגור לעיין מחדש בהחלטתי שנתנה ביום 18.11.2016, בגדרה הוחלט לדחות בקשת החשוד לאסור על פירסום שמו כחשוד בעבירות על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
...
על החלטתי זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"ח 48889-11-16 מירזה נ' מדינת ישראל).
אציין כי עיינתי בחומר החקירה ובדוח הסודי אשר הוכן לקראת הדיון, התרשמתי כי חלה התקדמות בחקירה מאז החלטתי האחרונה והמסד הראייתי התחזק.
סוף דבר הבקשה נדחית.
כן אני מורה, לבקשת בא כוחו של החשוד, על עיכוב ביצוע החלטתי זו עד ליום 10.1.2017.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המערער: עו"ד אריאל עטרי בשם המשיבים: עו"ד חיים שוייצר ][]החלטה ]המשנה לנשיאה ח' מלצר: בפנינו בקשה לתיקון פסק דין, בגדרה המשיבה 1 מבקשת כי בפסק דיננו מתאריך 23.01.2020 (להלן: פסק הדין) יפורסם שמו של המערער, חלף הגדרתו כ"פלוני", וזאת בטענה כי בעבר לא ניתן צו שאסר על פרסום שמו.
בתוך כך נטען כי בעניינינו, מכח הסעיף הנ"ל, כפי שב"כ המערער קורא אותו – יש שתי קבוצות של נפגעים-בכח: א) המתלוננים, ומאחר שחלפו כשנתיים ומחצה ממועד פירסום הכרעת הדין המקורית, הרי שפרסום פרטי המערער צפוי להציף מחדש לגביהם את הטראומה שהם עברו כקטינים על פי קביעות פסק הדין, ועלול לחדש את העיסוק בכך בקרב החברה הסובבת אותם; ב) ילדיו של המערער (שבעה ילדים בגילאים: 2, 3.5, 5.5, 7.5, 10, 12 ו-13).
יתר על כן, המשיבה 1 איזכרה בתגובתה מספר החלטות, בגדרן נדחו בקשות לאיסור פירסום שהוגשו בשל טענה לפגיעה בילדיהם של החשודים, או הנאשמים.
לבסוף, המשיבה 1 גרסה, באשר לטענת המערער לפיה יש להמנע מפירסום שמו לטובת המשיבים 4-2, נפגעי העבירות – כי יש חשיבות לפירסום שמו של המערער לצורך הבהרה כי המשיבים 4-2 הם הנפגעים מהפרשה, נושא ההרשעה, וכי לא מדובר בעלילת כזב מצדם.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה שלפנינו ובתגובות שבכותרת – הגענו למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, כך שהמערער יישאר מוגדר כ"פלוני", כפי שנכתב בפסק הדין.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה שלפנינו ובתגובות שבכותרת – הגענו למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, כך שהמערער יישאר מוגדר כ"פלוני", כפי שנכתב בפסק הדין.
לפיכך, מכח סמכותנו לפי סעיף 68(ב)(4) הנ"ל, הגענו למסקנה כי יש מקום להחסות את שמו של המערער בפסק הדין, שכן הדבר דרוש לשם הגנה על עניינם של הנפגעים, כדי שלא יחשפו, וזאת באותה מידה שווידאנו כי שמם ומקום מגוריהם של הקטינים הנפגעים לא יגולה.
שנית ומבלי לפגוע מהאמור בפיסקה 7 שלעיל – יש לציין כי ב"כ המשיבה 1 לא הגיש כל תגובה מטעמם של המשיבים 4-2 (הקטינים הנפגעים), למרות שיכול היה לעשות כן. לפיכך הגענו למסקנה כי בטובת העניין של הקטינים כאמור – אין להמשיך ולפרסם את שמו של המערער (כפי שנעשה בהליכים קודמים), ובנושא זה, באין בקשה נוגדת מטעם המשיבים 4-2 – האחריות היא של ההרכב.
לבסוף נעיר באשר לטענות שהעלה ב"כ המשיבה 1 בתשובה ביחס לעיתוי צו סגירת הדלתיים (כמפורט בפיסקה 3 שלעיל) – כי אין מדובר כאן במקרה בו אנו מורים בדיעבד על סגירת דלתיים לצורך איסור פרסום שמו של המערער, שהרי במהלך ההליך בפנינו וכן בפסק הדין החלוט בעניינו – המערער הוגדר כ"פלוני".
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיבה טענה כי החלטת המשיבה להשעות את המבקשת נעשתה בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 לנוכח חשד חמור המיוחס לה בגין עבירות מירמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד ועוד ולאחר שנציב שירות המדינה שקל בכובד ראש את כל טיעוניה לאחר מתן זכות טיעון.
בערר שהוגש בבית המשפט המחוזי והתקבל במלואו ,לרבות שיחרורה ממעצר לאלתר ללא תנאים מגבילים ,נקבע כי אין בכל הראיות שהוצגו לעיון כבוד בית המשפט ראיות המקימות חשד סביר לכך שהעוררת עצמה עברה איזו מבין העבירות בהן היא חשודה (הליך עמ"י 8401-06-18 מרדכי (אסור בפירסום) נגד מדינת ישראל).
בתאריך 12.9.18 נשלחה אל בא כוח המבקשת החלטה החתומה על ידי מנהל אגף בכיר (משמעת), עו"ד גיא דוד ובא נאמר כי בקשותיה של המבקשת להפסקת השעייה אינן מגלות נסיבות חדשות שלא עמדו בפני הנציב בעת קבלת החלטת השעיית הנציב הראשונה.
החלטת כבוד השופטת תמר בר אשר בבית המשפט המחוזי, אכן קובעת כי קראה בעיון את כל המסמכים, "מסמכים אלה מצביעים על כך שהעוררת ככל הנראה סייעה לשני המעורבים הנוספים לשבש הליכי חקירה על דרך של העלמת מסמכים.,.. בידיעה כי אותם מסמכים עשויים לסבך מי מבין המעורבים. עם זאת לא מצאתי בכל הראיות שהובאו לעיוני ראיות המקימות חשד סביר לכך שהעוררת עצמה עברה איזו מבין ארבע העבירות שהיא חשודה כי עברה אותן" (דגש ש.ש.)(ע' 3 ש' 25-29).
...
לא מצאנו כי הוכחה כל סטייה מן הסבירות או המידתיות בהחלטת ההשעיה הראשונה אשר לקחה בחשבון את כל נסיבות המבקשת כמו גם את קשייה הכלכליים לגביהם הונחתה לפעול.
סוף דבר נציג הנציבות עו"ד דוד הצהיר לפרוטוקול כי הנציב מתכוון לבחון את עניינה לפני 11.3.19 (ע' 10 ש' 21-22), אף כי כל בחינה כזו מחייבת קבלת חוות דעת עדכנית מהיועמ"ש, ופניה חדשה למבקשת במכתב זימון לשימוע תוך מתן אפשרות חוזרת לשימוע.
נוכח כל האמור במצטבר , הבקשה נדחית.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ה"ת 5939-07-19 תחנת יאח"ה - יחידה ארצית לחקירות הונאה נ' שטייף ואח' לפני כבוד השופט עלאא מסארוה המבקשים: תחנת יאח"ה - יחידה ארצית לחקירות הונאה המשיבים: 1. אפרים נוה 2. הדס שטייף המבקשת: באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (עו"ד אלירן אשכנזי) ב"כ המשיב 1: עו"ד בועז בן צור, עו"ד גיא רווה, עו"ד הדר גולשטיין ב"כ המשיבה 2: עו"ד זילברבוים ועו"ד לוי החלטה
המשיב 1, עו"ד אפרים נוה, לשעבר יו"ר לישכת עורכי הדין בישראל, נחקר בחשד לעבירות שונות, ובכלל זה עבירות שוחד, מירמה והפרת אומים, וזאת לגבי חלקו בפרשה שהחלה בפניית המשיבה 2 (העיתונאית הדס שטייף) למבקשת והעברת חומר שהופק מתוך מכשירי טלפון השייכים לכאורה למשיב 1 [ארבעה מכשירים שנמסרו בשני מועדים- פריטים 811465443, 81146540, 81146538, 81146536], שהיו בשימושו לאורך תקופה, ואשר הועברו למשיבה 2 מאישתו של המשיב 1 באותם ימים (להלן "הגברת נוה") כעולה מתיק החקירה, המכשירים הגיעו לידי אישתו של המשיב 1 לאחר שהפסיק להשתמש בהם ולאחר שעברו "פרמוט" (החזרת המכשיר למצבו הראשוני כשהוא ריק מתוכן).
פעולת השיחזור, אגב עבירה פלילית לכאורה, יצרה פרטי רכוש חדשים, הלא הם: "מכשירי טלפון משוחזרים". להבדיל ממכשירי הטלפון שעברו פעולת "פירמוט" לפני השיחזור, לגביהם תתכן מחלוקת קניינית-עובדתית בין המשיב 1 לבין אישתו באותם ימים, יש לראות את מכשירי הטלפון המשוחזרים ככאלה שהפכו חזרה, באבחת שיחזורם, למכשירי הטלפון של המשיב 1.
לכך, יש להוסיף, מעבר לנדרש, כי על התכנים שבמכשירי הטלפון השונים הוצאו צוי איסור פירסום, אשר משמיעים בתוכם צורך בהמנעות מהעברת החומר לאחרים, לרבות למשיבה 2 או לגברת נוה, גם אם נחשפו בעבר לחומרים.
מסקנתי זו, לפיה אין להשיב את המכשירים למשיבה 2, מתמודדת עם האבסורד שבהשבת מכשיר הטלפון לאדם רק משום שממנו נילקח, כאשר עולה חשד לכאורה כי אותו אדם, בעצמו או באמצעות אחרים, ביצע במכשיר פעולות אסורות עד כדי עבירות פליליות לכאורה.
לדוגמא, באחת הבקשות בהליך האזרחי ביקשה המשיבה 2 לקבל לידיה את: "התכתבויות של מר נוה, מכל מין ועם כל נמען, בנוגע למינוי שופטים, בתקופת כהונתו של מר נווה כראש לישכת עורכי הדין". שלישית, העובדה שמכשירי הטלפון תפוסים כעת בידי המישטרה, איננה משנה את המהות לגבי מערך הזכויות של הצדדים, בין אם זו זכות המשיבה 2 לעיון בחומר, או זכותו של המשיב להמנע מחשיפת החומר הפרטי שם. רביעית, אינני מקבל את טענת המשיבה 2 כי נחיצות מכשירי הטלפון (כתפוס) בהליך האזרחי מחייבת מניעת השבתם לידי בעליהם.
...
לדוגמא, באחת הבקשות בהליך האזרחי ביקשה המשיבה 2 לקבל לידיה את: "התכתבויות של מר נוה, מכל מין ועם כל נמען, בנוגע למינוי שופטים, בתקופת כהונתו של מר נווה כראש לשכת עורכי הדין". שלישית, העובדה שמכשירי הטלפון תפוסים כעת בידי המשטרה, איננה משנה את המהות לגבי מערך הזכויות של הצדדים, בין אם זו זכות המשיבה 2 לעיון בחומר, או זכותו של המשיב להימנע מחשיפת החומר הפרטי שם. רביעית, אינני מקבל את טענת המשיבה 2 כי נחיצות מכשירי הטלפון (כתפוס) בהליך האזרחי מחייבת מניעת השבתם לידי בעליהם.
אמנם ההליך האזרחי עוסק בעצם החדירה למכשירי הטלפון והעברת תוכנם לאחרים, ומכאן שנושא המכשירים מהווה מטבע הדברים מוקד הדיון שם, אלא שלא ברורה לי הטענה כי מכך נגזרת מסקנה לפיה יש למנוע השבת המכשירים לידיו של המשיב.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה ליחידה החוקרת למסור את מכשירי הטלפון מושא הדיון לידי המשיב 1, מר אפרים נוה.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

<#4#> החלטה בשלב זה, בהיתחשב בשלב הראשוני בו מצויה החקירה לגבי החשודים שבפניי ובהסכמת היחידה החוקרת, אני מורה על איסור פירסום פרטיהם האישיים של החשודים וכל פרט אחר העלול לזהותם.
אבקש מבית המשפט לבחון אם קיים חשד סביר, האם מידע מודיעיני כזה או אחר הוא שהביא למעצרו של החשוד הזה, או לחילופין מספר הטלפון שלו הופיע בטלפון הנייד של המנוח אבל עדיין אני סבור שהדרך מכאן ועד לאותו חשד של ייחוס של הישתתפות באותו ניסיון שוד ואותן עבירות בבקשת המעצר, המרחק הוא רב מאוד ולכן, נידרשת כאן בחינה מדוקדקת של בית המשפט.
מעיון בתיק החקירה עולה, כי קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר נגד החשודים, לבצוע העבירות המיוחסות להם.
כרמית בן אליעזר , שופטת נציג התיקשורת: מבקש שבית המשפט ישקול מחדש את החלטתו לאסור פרטים מזהים של החשודים אשר אין לה הצדקה בנסיבות העניין.
...
אני סבור שיש הצדקה לדבר הזה, להתחשב בנסיבות המקרה, כמו גם העובדה שלגבי החשוד האחר, אותו תושב בית אלעזרי שגרם למותו של אדם, לא פורסמו פרטיו.
אשר על כן, ותוך התחשבות בפעולות החקירה אשר היחידה החוקרת מבקשת לבצע, אני נעתרת לבקשה, גם אם באופן חלקי, ומורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום א' – 21.8.16, בשעה 14:00.
<#7#> החלטה לא מצאתי בדברים כדי להצדיק שינוי החלטתי שניתנה בתחילת הדיון.
מעבר לכך, החלטתי התבססה על העובדה שאנו מצויים בשלב ראשוני מאוד של החקירה והחשד הסביר הקיים נגד החשודים אמנם מספיק על מנת להצדיק את המשך מעצרם לצרכי החקירה, ואולם עוצמתו אינה גבוהה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו