כעולה מהבקשה, המבקש מבקש להרחיב את חלון האיוורור בן השעה, אשר ניפתח במסגרת החלטת של בית המשפט המחוזי 17132-03-23, מיום 13.3.23, לחלון בן 4 שעות יומיות, מהשעה 15.00 ועד השעה 19.00 וכן לאפשר לו לצאת בימים 28.6.23 ועד ליום 1.7.23 , משעה 10.00 ועד השעה 19.00, על מנת לחגוג עם משפחתו את חג הקורבן.
סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעיניין הנוגע למעצר, לשיחרור או להפרת תנאי השיחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".
בבקשה לעיון חוזר, בית המשפט אינו דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, ובמקרה שלפני, ההחלטה שהורתה על מעצרו של המבקש באזוק, אלא בוחן האם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האנטרס של המשיב לבין האנטרס הצבורי בהגנה על בטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל) וכן ראו מ"ת (עכו) 13809-06-21 מדינת ישראל נ' נג'אר(עצור/אסיר בפקוח), פורסמו במאגרים המשפטיים.
"
סבורני כי לאור פרק הזמן שקצר מאז מעצרו של המבקש ובשים לב למסוכנותו הגבוהה, אין מקום להיעתר לבקשה במלואה.
...
בסופו של דבר נקבע כי "בשים לב לעבירות החמורות המיוחסות לעורר ולמסוכנות הרבה הנשקפת ממנו כמפורט לעיל, לא נפל פגם בקביעה כי ארבעת החודשים שחלפו בין ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו לבין הגשת בקשתו לעיון חוזר אינם בבחינת "זמן ניכר" המצדיק עיון בתנאי המעצר.
"
סבורני כי לאור פרק הזמן שקצר מאז מעצרו של המבקש ובשים לב למסוכנותו הגבוהה, אין מקום להעתר לבקשה במלואה.
לעניין הרחבת חלונות האיוורור, אני סבורה כי בשלב זה ניתן לאפשר למבקש חלונות יומיים בני שעתיים, מהשעה 17.00 עד השעה 19.00, זאת החל מיום 12.6.23.