הקטין א' בגין אי תשלום מזונות לתקופה של שנתיים, מחודש יולי 2017 ועד לחודש יוני
ביום 1.8.19 הגיש הנתבע לבית משפט זה תביעה ליישוב סיכסוך (י"ס 1758-08-19 ), התביעה ניסגרה
ביום 23.9.19 נוכח הודעת הצדדים כי לא הגיעו להסדר.
(החלטה זו תקרא להלן: "החלטת מזונות העבר")
13 בנוסף, ביה"ד הרבני קבע בהחלטתו כי מיום שהועברה לנתבע המשמורת על הקטין א' ועד ליום 1.8.19
בו עבר הקטין א' להתגורר בהוסטל, "...]כך ש[אין כל עילה לחייבו במזונות ללא כל סיבה".
ביום 18.2.20 דחה בית הדין בקשה לעיון חוזר שהגישה התובעת וקבע: "ביה"ד אמר את דברו וניתן
ביום 4.10.19 אומנם הגיש הנתבע תביעה להפחתת מזונות לבית משפט זה ובית משפט זה דן בתביעתו
בסמכות, אולם כפי שתיארתי בפרק השתלשלות העובדות, התביעה, לבקשת הנתבע, נמחקה ויחד איתה
נמחקה ובוטלה גם החלטתי מיום 8.12.19 , אשר קיבלה את בקשת הנתבע להפחתת מזונות זמניים באופן
חלקי, וזאת כפי שקבעתי במפורש בפסק הדין.
...
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התביעה וביטול החלטתי מיום 8/12/19
ביום 27.1.20 , ולאחר שהנתבע הגיש תביעה בעניין מזונות הקטין א' בפני ביה"ד הרבני, דן האחרון
בבקשה וקבע:
"הופיעו הצדדים וב"כ, וביה"ד הקשיב לדבריהם בקשב רב וסבלנות.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי בימ"ש זה לא "קנה" סמכות נמשכת לדון בנושא מזונות הקטינים,
ההחלטה בעניין הפחתה זמנית בדמי המזונות בוטלה, ובעקבות פסק הדין היה מותר לנתבע להגיש תביעת
מזונות לביה"ד הרבני.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת בקשתו של הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות
עניינית, משקבעתי כי לביה"ד הרבני בחיפה נתונה "סמכות נמשכת" לדון בענייני מזונות הקטינים.
נוכח תוצאת פסק דין זה, ובשל העובדה שהתביעה הוגשה תוך העלמת עובדות רבות בחוסר תום לב,
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד בסכום של 2,340 ₪.