בקשת עיון חוזר בפטור מאגרה וערבון בהליך אזרחי

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 808/20 מיום 24.5.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים לעיון חוזר בהחלטה העוסקת בבקשתם לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון ונקבע כי עליהם לשלם את מלוא האגרה ולהפקיד את הערבון עד ליום 1.6.2020.

כך, בעוד שבתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הדנה במתן ערובה לתשלום הוצאות בערכאה המבררת נקבע כי בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר להורות לתובע להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע, תקנה 427 לתקנות הדנה בהפקדת ערבון בערכאת העירעור קובעת כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב (ראו: בש"א 7465/19 פלונית נ' פלוני (18.11.2019)).

עוד יש להוסיף, כי גם אין בסכויי ההליך הלכאוריים, שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי", כדי להטיות את הכף לטובת קבלת הבקשה (ראו: בש"א 795/20 שגיא נ' רו"ח אמיר נגרי (30.1.2020); בש"א 5093/19 טלר נ' אטל (31.7.2019)).

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

המשיבים 1-2 היתנגדו לבקשה לעיון חוזר, וטענו כי זו אינה עומדת בתנאי הוראות הדין לצורך עיון מחדש.

יפים בעיניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]: "פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא העירעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסכויי העירעור קלושים ביותר". כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.

הפקדת ערבון במסגרת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע כי על בעל דין, המבקש כי בית המשפט ידון בערעורו, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

במסגרת בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990), קבע כב' בית המשפט העליון כי פטור מהפקדת עירבון יינתן רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים גם יחד, כמפורט להלן, שאם לא כן תדחה הבקשה, ואלו דומים מאוד בתכנם (הגם לא בנקודות האיזון ביניהם) לבדיקתו של בית המשפט את סוגיית הפטור מתשלום אגרה דהיינו, שאלת מצוב הכלכלי של המבקש כמו גם שאלת קיומו של סיכוי של ממש לזכות בהליך.

...

ביום 10.11.16 הוגשה על ידי המבקש (המערער) בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך זה. באותו יום ניתנה החלטתי על פיה ימציא המבקש את הבקשה והחלטתי לתגובת המשיבים (לרבות הפרקליטות), במסירה כדין.

ביום 22.1.2017 הוגשה בקשתו של המערער לעיון מחדש בהחלטה, שעה שהמבקש טען כי נוכח מצבו הבריאותי, היקפם הרחב של ההליכים אותם הוא נאלץ לנהל והעובדה כי פונה מביתו, מנעה ממנו את האפשרות להמציא את הבקשה וההחלטה לידי המשיבים, אלא כי הוא לא זנח את בקשתו ועותר לאפשר לו להמציא את המסמכים , וכנגד קבלת תגובת המשיבים אף להיעתר לבקשתו.

מקום בו נמצא כי סיכויי הערעור הינם נמוכים, מתייתר הצורך לבחינת סוגיית היכולת הכלכלית, ודין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בצד העירעור, הגיש המערער, שאינו מיוצג בהליך דנן, בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

תקנה 180(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) היא הוראת מעבר הקובעת, כי אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום תחילתן של התקנות, והמועד האחרון לנקיטת הליך ערעורי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש את ההליך הערעורי לפי המועד הקבוע בתקנות, היינו, בעניינינו, בתוך 60 ימים (תקנה 137(א) לתקנות).

אשר להחלטות מהימים 23.11.2020 ו-2.12.2020, שבגדרן דחה בית המשפט המחוזי את בקשותיו של המערער לעיון חוזר בפסק הדין – כפי שנפסק, החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר מהוה "החלטה אחרת" שאופן ההשגה עליה הוא ברשות (ראו: 2970/11 בן עמי נ' כהן (26.5.2011); ע"א 1579/12 גמזו נ' ישעיהו (29.2.2012); ע"א 5730/16 סופר נ' עו"ד ארז – נאמן לנכסי החייבת, פיסקה 6 (12.1.2017)).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא חל איחור בהגשת הערעור, המופנה נגד פסק הדין.

משום כך, אין מנוס מלקבוע כי ככל שהערעור מופנה נגד ההחלטות, דינו להימחק.

נקבע כי אין בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) הליך של עיון חוזר בהחלטת רשם, וככל שרצה המבקש להשיג על החלטת הרשם מיום 16.6.2021, היה עליו להגיש ערעור.

עוד נקבע כי אף לוּ היה הליך של עיון חוזר, בקשתו של המבקש אינה עומדת באמות המידה לקבלת בקשה מעין זו. המבקש לא הצביע בבקשתו על שינוי נסיבות מהותי או על טעות ברורה בהחלטה, אלא טען כי יש בידיו ראיות נוספות המצדיקות מתן פטור, וזאת מבלי שהסביר מדוע הן לא הוגשו מלכתחילה.

ראשית, בקשה לעיון חוזר אינה אכסניה לבצוע "מקצה שיפורים" בבקשה למתן פטור מאגרה וערבון (ראו למשל: ער"א 6100/21 עלי נ' דורון זר – כונס הנכסים, פסקה 6 (12.9.2021); בש"א 4803/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (31.7.2019)).

...

דין הבקשה להידחות בהתאם לסעיף 148א לתקנות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

למעלה מן הצורך אוסיף כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

הבקשה נדחית.

לפנַי ערעור על החלטות הרשם ר' גולדשטיין בע"א 4522/20 מיום 2.8.2020 ומיום 9.8.2020, במסגרתן נדחתה בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, וכן בקשתו לעיון חוזר בהחלטה.

הבקשה לעיון חוזר נדחתה אף היא, תוך שצוין כי בהתאם לתקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי אין זכות מוקנית להגשת תגובה בהליך של בקשת ביניים בשלב העירעור.

לצדם של הליכים אלה מגיש המערער הליכי משנה רבים, ובהם בקשות לרשמי בית המשפט לפטור מאגרה, בקשות לעיון חוזר על החלטותיהם, וערעורים על החלטות הרשמים (ראו: בשג"ץ 5815/20 כוכבי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו; בש"א 1112/19 כוכבי נ' כונס הנכסים הרישמי; בש"א 1074/19 כוכבי נ' כוכבי; בש"א 1112/19 כוכבי נ' כונס הנכסים הרישמי (17.2.2019); בש"א 7101/18 כוכבי נ' יואב שרון (הנאמן)).

...

דין הערעור להידחות.

על כן, מעבר לדחיית הערעור מצאתי מקום להטיל על המערער תשלום הוצאות (מתונות יש לומר בנסיבות העניין) לטובת אוצר המדינה בסך של 750 ש"ח. הערעור נדחה.