מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (כב' ס. הנשיא השופטת שלומית ברסלב), מיום 24.10.19, בתיק אזרחי 6468-03-17 (להלן: "ההחלטה"), לפיה נדחתה בקשת המבקש לפסלות שופט, המנעות ממתן צו הרחקה לפי חוק הטרדה מאיימת, ואי התרת הגשת מסמכים ועדויות נוספות וכן השגה על ההוצאות שנפסקו בגדר אותה החלטה כנגד המבקש.
בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 23.5.19 הוגשה על ידי המבקש, ובית המשפט דחה את הבקשה לעיון חוזר.
...
בית משפט קמא פירט בהחלטתו את ההליכים הקיימים לפניו, באופן מפורט, ועולה מהחלטה זו כי התיק היה קבוע להוכחות ליום 23.5.19, ויום לפני ישיבת ההוכחות עתר המבקש להוספת 3 תצהירים מטעמו, ובפתח ישיבת ההוכחות, נתן בית משפט קמא החלטה מפורטת, בעיקרה, קבע כי חרף מועד הגשת הבקשה מצא בית משפט קמא להיעתר לבקשה להוספת תצהירים מטעם המשיב, כפוף לתשלום הוצאות, כפי שנקבע בהחלטה מיום 23.5.19 וכן מתן אפשרות למשיב (התובע בתיק בית משפט קמא) להגיש תצהיר משלים תוך 60 ימים.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובתיק בית משפט קמא, מצאתי לדחות את הבקשה לאלתר, ללא צורך בתגובת הצד שכנגד, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והתייחס לכל החלטה והחלטה באופן נפרד.
לסיכום – נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ודין בקשת רשות הערעור להידחות על כל חלקיה.
