בפניי בקשתו של עו"ד ניסים ונונו (להלן: המבקש), לקבל לידו עותק מהכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בתיק זה.
רקע וטיעוני הצדדים
המבקש, הגיש בקשה לעיון בפסק הדין הסופי בתיק זה לפי ס' 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, (להלן: "תקנות העיון") ובה טען כי תיק זה עוסק בעבירות בנייה ולא נוהל בדלתיים סגורות, וכי הוא מייצג לקוחות מול עריית קריית שמונה, בנוגע להליכי תיכנון ובניה, ובהקשר זה מבקש לעיין בתיק על כדי ללמוד על מדיניות הענישה של הוועדה המקומית לתיכנון ובניה קריית שמונה.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".
...
החריגים לכלל עוגנו בסעיפים 68 ו-70 לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1984, והנטל לבסס את התקיימותם הוא נטל כבד, הכולל הוכחת נזק קשה במיוחד שייגרם מהפרסום, אשר חורג מגדרי הנזק "הרגיל", הנגרם לכל אדם מפרסום היותו נאשם או מורשע בפלילים.
לכך התייחס ביהמ"ש העליון בבש"פ 3019/20 פלוני נגד מדינת ישראל, (17.5.20) וקבע:
"על כל אדם המבקש למנוע את פרסום שמו או פרסום פרטי האישום בעניינו מוטל להוכיח שני תנאים מצטברים: כי הפרסום יגרום לו לנזק חמור החורג מהנזק הרגיל הנגרם עקב הפרסום; כי מן הראוי להעדיף את עניינו על פני העניין הציבורי (ראו: בש"פ 9999/17 זורנו נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (27.12.2017); בש"פ 6806/14 חכים נ' מדינת ישראל (15.10.2014)). בענייננו, טענותיו של המבקש אינן מצביעות על נזק החורג מהנזק הרגיל הנגרם עקב פרסום שמו של כל נאשם בעבירות מסוג העבירות בהן הורשע המבקש, ועל כן לא עולה כלל הצורך לאזן בין נזק זה לבין האינטרס הציבורי. בפרט נוכח פרק הזמן הממושך שחלף ממועד מתן פסק הדין בנדון."
לאחר שבחנתי את הבקשה לאיסור פרסום, אני סבורה כי אין לקבלה.
לא עלה בידי הנאשמים להצביע על כל נזק החורג מהנזק הרגיל הנגרם עקב פרסום שמם או פרטי פסק הדין שניתן בעניינם בתיק זה, מעבר לנזק הרגיל הנגרם לכל מי שהורשע בהליך פלילי, מה גם, שהבקשה הוגשה לאחר שכל ההליך התנהל והוכרע בדלתיים פתוחות, במסגרת תגובה לבקשת המבקש לעיין בפסק הדין שניתן בתיק זה.
סוף דבר
אני דוחה את הבקשה לאיסור פרסום, ומתירה למבקש לקבל לידיו עותק מהכרעת הדין וגזר הדין שניתנו נגד הנאשמים בתיק זה.
מובהר כי זכות העיון כפופה להוראות החוק ולנהלים וניתן יהיה לממשה כאמור בתיאום עם המזכירות ובהתאם לסדרי העיון המקובלים.