בקשת עיון בדו"ח חוקר בתביעת ביטוח מבנה

התאונה: ביום 16.3.2016 בשעת צהריים מוקדמת (סביב 12:00) החליק התובע אל בור חפירה של יסוד למבנה (עמ' 24, בשורה 25), סמוך לקיר מיגרש ביתו של מר קארוטשי (נ/3, בעמ' 2, בשורה 15).

עיון בדוחות הפעולה של חוקר המוסד (נ/2) מעלה כי ניסיון לגבות עדות ממר מוסא וממר חלאוי (עמ' 6), נחלו כשלון חרוץ, לנוכח סירובם העיקש לשתף עם המוסד פעולה.

בתום החקירה הודיע פקיד התביעות לתובע, במכתבו מיום 28.1.2019, כי החליט לדחות את תביעתו מהטעם שבהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי (סעיף 378א(א)), תושב שטחים המועסק באיזור (בשטחים), מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בתנאי שהועסק בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל המתגורר באיזור.

ועל אף שלנוכח אופן ניהול ההליך וסוג הטענות שהעלה התובע, ראוי היה לעשות כן. זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן לערער בזכות לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצד המבקש לערער עליו.

...

כך מקובלת עלי טענת המוסד בסיכומיו, כי על פני הדברים לא היה צריך להיות, למשל, למר חלואי כל קושי להעיד לפני בית הדין כי הוא אכן לא שימש 'כידו הארוכה' של קבלן כלשהו.

סוף דבר – על יסוד כל האמור ובכלל זה המסכת הראייתית שנפרשה לפני, אני קובעת שביום התאונה שבה נפגע התובע, 16.3.2016, הוא לא הועסק על ידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור, ובכלל זה לא הועסק על ידי מר קארוטשי ישירות או במשותף עם אחר.

בנסיבות אלה התובע לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה מכוח חוק הביטוח הלאומי, ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.

המבקשים הכחישו את אחריותם לארוע השריפה וטענו כי בהתאם לחוות דעת חוקר שרפות מטעמם, האחריות לשריפה מוטלת דוקא על המשיבים וזאת משום שהאש פרצה בתחומם.

בנוסף לטענתם, דין התביעה להדחות בשל מניעות חוזית, וזאת מאחר שבהתאם להסכם השכירות שעל בסיסו הוגשה התביעה, נערכה עבור יואב עובדיה פוליסת ביטוח מבנה ואחריות כלפי צד שלישי בחברת הפניקס ועל כן סירפי כמשכיר מנוע מלתבוע את המבקשים.

לגבי הדרישות לעיון בדו"חות הכספיים, מאזני הבוחן והדיווחים לשלטונות מס ערך מוסף, דו"חות רווח והפסד וכרטסת המחאות ולקוחות של חברת מ. סירפי נכסים ואחזקות בע"מ טוענים המשיבים כי אלו כוללים הכנסות גם מעסקים נוספים ולא ניתן לחלץ מתוכם את ההכנסות מהמבנה נשוא התביעה, בנוסף מדובר במסמכים שיש בהם נתונים מסחריים ואישיים שסירפי אינם מעוניינים לחשוף.

...

בנוסף לטענתם, דין התביעה להידחות בשל מניעות חוזית, וזאת מאחר שבהתאם להסכם השכירות שעל בסיסו הוגשה התביעה, נערכה עבור יואב עובדיה פוליסת ביטוח מבנה ואחריות כלפי צד שלישי בחברת הפניקס ועל כן סירפי כמשכיר מנוע מלתבוע את המבקשים.

בהקשר לדרישה 2טז' אציין כי הפניקס לא טענה במסגרת תגובתה דבר לעניין חסיונם של המסמכים המוזכרים במסגרת דרישה זו ובהתאם לא נדרשתי לשאלה זו. סיכומם של דברים: הבקשה מתקבלת בחלקה.

טוענת המשיבה בכתב התביעה, שהאש התפשטה לבית העסק של המבוטחת וגרמה לנזקים כבדים למבנה ולתכולת בית העסק.

אוסיף, כי אך באלה הימים נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה המאפשרת את עיכוב המצאת תצהירו של חוקר, בתביעה לניזקי גוף בגין תאונה, וזאת מתוך הסתמכות על הפסיקה בעיניין ברנשטיין, ועיינו בדבריו של כב' השופט י. עמית ב-רע"א 6492/19 גואטה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.11.19).

בדיון שהתקיים בפני בית-משפט קמא בישיבת 1.7.19, פנה ב"כ המבקשת לבית-המשפט ואמר כך: "בית-המשפט להבנתי צריך לעיין בכל חומר החקירה, לא רק בדו"ח, הודעות, תמונות ראיות שנאספו...". מיד לאחר מכן מופיעה הערת בית-המשפט: "ב"כ התובעת מוסר לידי בית-המשפט את תצהיר החוקר ודו"ח החקירה", ב"כ המשיבה מוסיף ואומר :" בתצהיר החוקר יש נספחים-סרטונים, והקלטה. זה נמצא אצלי כאן במעטפה." בית-משפט קמא בהחלטתו מאותו יום כותב במפורש: "לאחר שעיינתי בתצהיר החוקר וכן בדו"ח החוקר, אני מאפשרת בהתאם להילכת סויסה..." המסקנה מן המפורט לעיל היא, שהמשיבה אינה עומדת עוד על חסיונו של דו"ח החקירה, שכן דו"ח החקירה, כמו גם תצהיר החוקר, נימסרו לבית-המשפט, על-מנת שבית-המשפט יעיין בחומר וייעתר לבקשה לעכב את חשיפתו עד גמר פרשת התביעה, בהתאם להילכת סויסה.

...

לכן, אין בידי לקבל את הסתייגויותיה של המבקשת, אשר טענה בבקשת רשות הערעור, שהואיל ומדובר בהודעות ו/או הקלטות שנעשו מפי נציג המבקשת, אין הצדקה להורות על דחיית מועד העיון בהודעות או הקלטות אלה.

על-יסוד כל האמור לעיל, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא מיום 1.7.19.

בכפוף להערה אחרונה זו, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

בעניינינו, לא הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לדחיית העיון אלא "הודיע" לבית המשפט במסגרת הגשת תיק המוצגים, כי: "דו"ח חקירה יוגש בתום פרשת התביעה". דא עקא ש"החלטה" זו של ב"כ הנתבעים, הובילה למצב דברים בו התובע כלל לא נישאל האם קולו הוא הקול שנשמע בהקלטה; האם השיחה נערכה עימו; באילו נסיבות; מה היה מצבו בעת השיחה וכיוצא בזה.

החוקר לא השמיע ולא הגיש את הקלטת שיחתו עם מי שהוא לכאורה אביו של התובע ולא הוגשה חוות דעת באשר ליכולותיה ומידת דיוקה של אותה אפליקציית "Me". דו"ח החקירה מכיל מסקנות סותרות – על פי דו"ח החקירה, הגיע החוקר מטעם הנתבעים גם למסקנה כי התובע אינו עובד כלל ומחכה לסיום התביעה שלו כנגד חברת הביטוח (סע' 2.36 ו- 2.37 לנ/ז) וגם למסקנה כי התובע עובד ובונה מחסנים קטנים וסככות תמורת תשלום (סע' 2.43 לנ/ז).

לכאורה, בעניינינו, עשה התובע כבר בנערותו בחירות תעסוקתיות באופן עצמאי והחל לממשן, בדרך של לימודים לתעודת מיקצוע כמסגר מבנים ובעבודה בענף זה. דא עקא שאין חולק כי החל מהתאונה, בהנתן המוגבלות הפיזית הנובעת מהנכות הצמיתה בברכו (שיש בה גם סכנת החמרה כפי שציין מומחה בית המשפט), יהא עליו לכתוב את סיפור חייו מחדש.

...

אני סבור כי יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על יסוד נכותו הרפואית המשוקללת – בניכוי הנכות בגין הצלקת ובהפחתה ממשית של הנכות הנפשית.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי נכותו התפקודית של התובע היא בשיעור משוקלל של 19.8%.

סוף דבר – אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע פיצויים בסכום כולל של 813,783 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21% וכן החזר אגרה כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה.

תיקון הנזק הוערך בסך של 11,538 ₪ כולל מע"מ. עוד צוין בחוות הדעת, כי לאור מימצאי חוקר הדליקות, יש מקום להגיש תביעת שבוב כנגד הקבלן אייל זגדון (להלן: "חו"ד השמאי גבריאלי") (נספח ד' לכתב התביעה).

עיון בדוח העלה כי הממצאים היו תקינים, וכי אושרה לפיכך אספקת החשמל לדירה.

בהמשך ניהול ההליך הגישו התובעים בקשה לתיקון סכום כתב התביעה, במסגרתה ביקשו להוסיף לתביעה את הסך של 7,200 ש"ח אותם שילמו למנורה במסגרת הסכם הפשרה.

הנזקים שנגרמו לרכוש התובעים בעקבות ארוע הדליקה היו מכוסים בביטוח מבנה של התובעים בחברת הביטוח כלל, והם שולמו להם במלואם ע"י חברת הביטוח (כאשר בהמשך הוגשה על ידה תביעת שבוב כנגד הנתבע, אשר תלויה ועומדת בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר).

...

אני לא מורה לנתבע להשיב לתובעים את הוצאות מומחה בית המשפט, שכן בסופו של דבר חוות דעתו של המומחה הייתה יותר קרוב לחוות הדעת של הנתבע מאשר לחוות הדעת של התובעים.

הנתבע ישלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 16,380 ש"ח. התובעים נאלצו לנהל הליך ארוך עד לקבלת פסק דין זה כמו כן יש לזכור שהתביעה שכנגד בגינה היה על התובעים להתגונן - נדחתה.

חובת השיפוי של צדדי ג' קמה תוך 30 יום מיום שהנתבע ישלם את הסכומים הנ"ל לתובעים.