בקשת עותר לעיון במסמכים בתיק בעילת יחסי מטפל-מטופל

ואלו המסמכים אותם מבקשת התובעת כי יגלה הנתבע: 1) התוכנה ו/או האפליקציה שפותחה על ידי הנתבע ו/או אשר הנתבע עושה בה שימוש במסגרת עסקו הפרטי אותו הוא מפעיל ו/או מנהל לטפול בבעיות שטף הדיבור, וכל תעוד של התוכנה או אפליקציה זו. ככל שנעשה שינוי באפליקציה לאחר מועד תעוד האפליקציה על ידי החוקר הפרטי (08/01/2020) הוא נידרש לגלות את כל הגרסאות של האפליקציות שפותחו לאחר מועד זה. – לטענתם מדובר במסמכים מהותיים ורלוונטיים להליך, שכן השאלה העומדת היא ההשוואה בינם לבין תוכנת ד"ר פלואנסי.

2) ביחס לסעיף (1) ציין הנתבע כי הוא מוכן להעביר במעטפה סגורה העתק מהאפליקציה שבפיתוח והטיפול בפן הרגשי (בו לא עוסקת המבקשת) לעיונו של ביה"ד בלבד (מכוח תקנה 59 לתקנות סדר הדין האזרחי 2018 ותקנה 119 לתקנות הישנות) על מנת שביה"ד ייווכח שאין באפליקציה והטיפול של הנתבע כל רלוואנטיות לענייניה של התובעת.

בנוגע לבקשה לגילוי כל המסמכים שהוחלפו בין הנתבע לעובדים, לרבות קבלני משנה, בעבודתו אצל התובעת.מדובר בבקשה גורפת עתירת שנים.

לא מצאתי כי יש הצדקה לבקשה גורפת זו שאינה ממוקדת במועד או בעילה ספציפית הנוגעת לכתב הגנתה במסגרת התביעה שכנגד.בקשה זו נדחית.

אין הפניה ספציפית זה הכל מכל כל ללא מיקוד.זאת בנוסף לכך שעלול להחשף מידע אישי של צדדי ג' מטופלים העלולים להפגע ואין להתיר זאת כלל.בקשה זו נדחית.

בנוגע לבקשה לגילוי אישור מיסמכי פתיחת תיק של הנתבע ברשויות המס (מס הכנסה ומע"מ).

...

אין הפניה ספציפית זה הכל מכל כל ללא מיקוד.זאת בנוסף לכך שעלול להיחשף מידע אישי של צדדי ג' מטופלים העלולים להיפגע ואין להתיר זאת כלל.בקשה זו נדחית.

הנתבע כבר גילה את תעודת עוסק פטור שלו בהליך הזמני ודי בה. בקשה לגילוי מסמכים נוספים ביחס לעוסק פטור נדחית.

מאחר ומרבית הבקשות של התובעת נדחו, כל אחת מנימוקיה , חלק מהמסמכים כבר גולו וחלק הוכחש עצם קיומם תשלם התובעת שכ"ט ב"כ הנתבע בסך 5,000 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 12634-04-19 גורלוב ואח' נ' פוזנר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה שרון לארי-בבלי תובע/נתבע שכנגד ארקדי גורלוב באמצעות ב"כ עו"ד איריס אלקוצר נתבע/תובע שכנגד שמעון פוזנר באמצעות ב"כ עו"ד עדי ארבל פסק דין חלקי

ביחס לסעד בדבר השבת מניות והחזרת סכום ההלוואה, נטען שבית המשפט חסר סמכות לידון בעילת תביעה זו ועל הנתבע להגיש תביעה נגזרת לבית המשפט המחוזי.

הוא עמד על כך שהיה שותף במיזם המשותף עוד בתחילת הדרך, חרף ניסיונות ב"כ הנתבע לערער על קביעה זו. כך למשל, התובע העיד ביחס למציאת מסגרות טיפוליות המתאימות למיזם המשותף, וציין שהנתבע "לא טיפל במציאת מסגרות כי המסגרות של הטיפול הרפואי אני מצאתי החל מחודש מרץ הייתי במשא ומתן עם ים המלח והטיפולים נעשו בקליניקה בים המלח ב2013-2014. הקשר שלי ישיר עם הקליניקה" (עמ' 5 לפרוט', ש' 17-19).

בתקופה הרלבנטית למיזם המשותף, אירגן איגור טיולים בסופי השבוע, וכן העניק שירותים לוגיסטיים למטופלים במרפאות הילדים.

בשלב הראשון, על התובע להוכיח שבינו לבין הנתבע היתקיימה מערכת יחסים המצדיקה הגשת החשבונות לעיונו; ככל שקמה לתובע זכות לקבל לידיו את החשבונות האמורים, מיתקיים השלב השני בו ייערך בירור בחשבונות וכן בשאלה האם זכאי התובע לסעד כספי לו הוא עותר (ראו למשל: ע"א 8250/11 קרד-גרד השרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ, פס' 24 (פורסם בנבו, 22.06.15) וההפניות שם).

המדובר במכתב שנשלח על ידי מייצג קודם של התובע, אשר ביקש לפנות למר יובל שלום, על מנת לקבל ממנו מסמכים שיהיה בהם כדי להפיג את חששו, שמא כספים הועברו שלא כדין.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת, במובן זה שניתן בזאת צו למתן חשבונות אשר בגדריו על הנתבע להעביר לעיונו של התובע את המסמכים הבאים: תצהיר מאומת על ידי עורך דין במסגרתו יינתן פירוט אודות כל ההכנסות וההוצאות של המיזם המשותף שפעל תחת העוסק המורשה של הנתבע, לרבות בשנת 2013.

...

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת, במובן זה שניתן בזאת צו למתן חשבונות אשר בגדרו על הנתבע להעביר לעיונו של התובע את המסמכים הבאים: תצהיר מאומת על ידי עורך דין במסגרתו יינתן פירוט אודות כל ההכנסות וההוצאות של המיזם המשותף שפעל תחת העוסק המורשה של הנתבע, לרבות בשנת 2013.

התביעה שכנגד- נדחית, כמפורט בפסקאות 39-41.

בשלב זה, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כדין.

לגופו של עניין, ביחס למסמכים ח' וט' על מסירתם מערערת המדינה, נטען כי גילויים לא יפגע בחקירה שכן עשרות אנשים חשופים למידע זה, כאשר מן העבר השני זכותם הבסיסית של המטופלים לקבל מידע אודות הטיפול הרפואי אשר ניתן להם, במיוחד בהתייחס לרשימת התרופות.

כפי שהסברתי בעיניין ג'ולאני (עע"מ 1786/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל (20.11.2013) (לעיל ולהלן: עניין ג'ולאני), כאשר מבוקש עיון במסמכים אשר יתכן שהם בגדר חומרי חקירה, ישנו מפגש בין שלושה מסלולים שונים בהם ניתן לכאורה לצעוד על מנת לעיין בחומר: המסלול המינהלי באמצעות חוק חופש המידע; המסלול הפלילי על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ); והמסלול של זכות העיון הפרטית לפי הנחית פרקליט המדינה מס' 14.8 "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה" (להלן: הנחיות פרקליט המדינה או ההנחיה).

ראשית, כעולה מעיון בנספחי העירעור, המדינה בתשובתה לעתירת המטופלים לא העלתה באופן מפורש טענה לחוסר סמכות של בית המשפט המינהלי לידון בתיק.

כאן, מקבץ הטעמים שהובאו מטה את הכף נגד ביטול פסק הדין בשלב זה. לכן, בהיתחשב בהתנהלות המדינה, ברגישות המקרה, בהימשכות ההליכים, בזהות בית המשפט שדן בעיניין ובהשקעת המשאבים הרבה בתיק בבית משפט קמא, איני מוצא לנכון לבטל את פסק הדין בעילה של חוסר סמכות.

...

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לא הייתי מתערב בפסיקת בית המשפט המחוזי.

הערעורים נדחים.

השופטת ע' ברון: אני מסכימה עם התוצאה שאליה הגיע חברי המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל, שלפיה הערעורים שניהם דינם להידחות.

על כן, התובעת עותרת לסעדים הבאים: שכר עבודה בגין חודשים אחרונים בהם לא עבדה בפועל; תמורה בגין שעות נוספות; הפרשות לפנסיה; השלמת פצויי פיטורים; פיצוי לפי חוק הגנת השכר ועוגמת נפש.

התיק הועבר למותב זה למתן פסק דין אחרי הגשת סיכומי הצדדים.

לבקשת התובעת קיימנו אחר זאת גם דיון להשלמת ראיות לפנינו וגם השלמת סיכומים בעל פה. שעות נוספות: טענתה הבסיסית של התובעת היא שזכאות המטופלות בהן טיפלה לשעות טפול מאת המוסד לביטוח לאומי עמדה במרבית התקופה על 256 שעות לחודש.

לעומת זאת, עיון בתלושי השכר מעלה שמדי חודש שולם לה שכר על כמות שעות משתנה ופחותה מכך.

העד מטעם הנתבעת הבהיר את אופן עריכת הדו"ח בחקירתו: "יש לך ידיעה אישית ביחס לשעות העבודה של התובעת כן או לא? ת. מבחינת נתונים שיש אצלנו במחשב כפי שנקלטו על ידי הרכזת למחשב. גם הרכזת שהזינה את השעות לא הייתה בבית המטופלת וראתה את השעות, היא מסתמכת על הדיווחים של העובדת עצמה, אישור חתימה על גבי היומן של המטופלת ומוזן אלינו למחשב בכפוף לתוכנית השיבוץ של העובדת. זאת אומרת שהיא בודקת שבאמת יש הלימה בין השעות המתוכננות לבין שעות העבודה בפועל. ש. אולי לא הייתי ברור. אתה יכול להפנות את בית הדין לדוגמא של אותו יומן שאתה טוען לו, שבו נרשמו השעות על ידי העובדת? ת. לא צרפנו את יומני העבודה המקוריים לכתב ההגנה, פרטנו את פירוט השעות מהמחשב שהם ירוט על סמך יומני העבודה. אבהיר. יומני העבודה המקוריים לפי דוח הביטוח הלאומי שהוא מזמין השרות אנחנו נדרשים לשמור אותם למשך שנה אחת". העד גם הודה שהמצב הנפוץ הוא של השלמת מלוא השעות המוקצות: " אם מטופל זכאי לאיקס שעות שבועיות, האם יכול לקרות מצב שהוא יקבל פחות? ת. יכול להיות. בנסיבות שלא היתה מטפלת שיכלה לתת את כל השעות ולא נמצא מחליף. ש. האם זה מצב שתיארת כרגע זה המצוי או הנדיר ברוב המקרים? ת. ברוב המקרים או שמוצאים מטפלת מחליפה או שהמטפלת משלימה את השעות בימים אחרים", אולם, אף שהתובעת הודתה שלעתים היו מחליפות, לא הובאה ולו דוגמא אחת ליום אחד בו הוחלפה על ידי מטפלת אחרת.

אם כך – אופן ההתנהלות הדיונית של הנתבעת מצדיק פסיקת פיצוי בעילה זו. נעיר בהערת אגב, שבניגוד לטענת התובעת, בדקנו את הדו"חות שהנתבעת הסתמכה עליהם אל מול תלושי השכר ולא מצאנו בעיה בחישוב הנתבעת - ככל שהיינו מקבלים שאלו השעות שהתובעת עבדה בהם.

על כן, נטען שמדובר בפיטורים ללא שימוע כדין והתבקש מיסמך בדבר סיום ההעסקה.

...

בהקשר זה אנו מקבלים את הטענה שהמועד למניין תקופת ההתיישנות הוא מיום 18.4.2021 בו הוגשה התביעה המתוקנת בה הופיעה עילה זו לראשונה.

מסקנה זו גוררת גם את המסקנה שדין התביעה בעילה של הפרשות לפנסיה לגבי אותה תקופה להידחות וכמובן גם שאלת הלנת השכר שממילא התיישנה ומילא מצויה תחת ההגדרה של מחלוקת כנה בדבר הזכאות.

מנגד, אנו סבורים שהתנהלות הנתבעת יש בה לכל הפחות משום אדישות למצבה של התובעת בהיותה אישה עם מוגבלות, והיעדר פעולה נדרשת לביצוע התאמות או לכל הפחות בחינה מקיפה של האפשרויות באותה עת. די בכך כדי להצדיק פיצוי לא ממוני.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת סך 71,210 ₪ בתוך 30 יום.

הצדדים הסכימו כי תחילה ימונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה לאחר שהומצאה חוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי, עתר המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב.

המבקש מטופל במרפאת שקום כאב בבית לוינשטיין והחל מחודש ספטמבר 2021 הוא מטופל בקנביס.

ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 22.10.07 (להלן: "עניין משה ציון"), התוה המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין את הקוים המנחים ביחס למינוי מומחה נפרד בתחום הכאב במסגרת תביעה המתנהלת מכוח החוק וקבע: "כעניין שבעקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעיניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההיסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבאנטיים...". ברע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח, ניתן ביום 5.9.11 (להלן: "עניין ששון") הבהיר כב' השופט ריבלין את דבריו וקבע: "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתיסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוואנטיים או של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.". לאור דברים אלה יש לבחון האם במסמכים הרפואיים, שצורפו לבקשה שהוגשה לבית משפט קמא, יש כדי ללמד כי מדובר בתסמונת כרונית, נבדלת באופן ניכר מהתחום שבו כבר מצא בית משפט קמא למנות מומחה רפואי? תשובתי לשאלה זו היא שלילית ואסביר: עיון במסמכים הרפואיים מעלה כי עיקר תלונותיו של המבקש מתייחסות לכאבי גב וצואר: בביקורו של המבקש בקופת החולים שבוע לאחר התאונה נרשם: "רגישות עזה מעל עש צוארי + עש מותני" ובביקורו בחדר המיון נרשם: "כעת מלין על כאבי גב וצואר שהתגברו"; במסמך מקופת החולים מיום 21.7.19 נרשם כי המבקש מתלונן על כאבי גב ומטופל בפיזיותרפיה.

במסגרת תשובות לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה על ידי ב"כ התובע אישר המומחה כי פרט לרישום מיום 12.2.13 בו מתועדת תלונה על כאבים בצואר, אין בתיקו הרפואי של המבקש תעוד נוסף אודות תלונה על כאבי צואר עובר לתאונה הנדונה.

...

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 19.3.23 דחה את הבקשה וקבע כי: "משעיינתי בטענות הצדדים בחוות הדעת ובחומר הרפואי בתיק אני סבור כי טענות ההגנה בדין יסודם ודין הבקשה להידחות." על החלטה זו מונחת הבקשה שבפניי.

דיון לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתגובה, בחוות דעת המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 22.10.07 (להלן: "עניין משה ציון"), התווה המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין את הקווים המנחים ביחס למינוי מומחה נפרד בתחום הכאב במסגרת תביעה המתנהלת מכוח החוק וקבע: "כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים...". ברע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח, ניתן ביום 5.9.11 (להלן: "עניין ששון") הבהיר כב' השופט ריבלין את דבריו וקבע: "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.". לאור דברים אלה יש לבחון האם במסמכים הרפואיים, שצורפו לבקשה שהוגשה לבית משפט קמא, יש כדי ללמד כי מדובר בתסמונת כרונית, נבדלת באופן ניכר מהתחום שבו כבר מצא בית משפט קמא למנות מומחה רפואי? תשובתי לשאלה זו היא שלילית ואסביר: עיון במסמכים הרפואיים מעלה כי עיקר תלונותיו של המבקש מתייחסות לכאבי גב וצוואר: בביקורו של המבקש בקופת החולים שבוע לאחר התאונה נרשם: "רגישות עזה מעל עש צווארי + עש מותני" ובביקורו בחדר המיון נרשם: "כעת מלין על כאבי גב וצוואר שהתגברו"; במסמך מקופת החולים מיום 21.7.19 נרשם כי המבקש מתלונן על כאבי גב ומטופל בפיזיותרפיה.

סוף דבר לאור כל דבריי אלה ראיתי לדחות את בקשת רשות הערעור.