בתגובתם טענו המבקשים כי ראשית, יש להבחין בין הסעד הזמני לבין הסעד העקרי: בכל הקשור לסעד זמני – לא מתבקש סעד לפיו התובעים יעבירו עמדתם ישירות לחברת החשמל אלא מתבקשת העברה לחברת החשמל של עמדת התובעים המועברת לנתבעים באמצעות הנתבע 2, לפיכך טענת הנתבעים לא נועדה אלא לעכב בירור הסעד הזמני.
ממילא גופים אלה מודעים להליך דנן, וככל שיבקשו להצטרף להליך יוכלו לבקש לעשות כן, ואין כל מקום לכפות עליהם זאת או לכפות על המבקשים לצרפם כנתבעים.
לא זו אף זו, בהנתן שסכסוך זה מעורר גם שאלות פרשניות בכל הנוגע להסכם האוטונומיה, הרי שגם ארגון העובדים הארצי של חברת החשמל, לא כל שכן ההסתדרות הכללית וייתכן שאף הסתדרות המהנדסים עצמה, הם צדדים מהותיים לסכסוך זה.
זאת ועוד, במובחן מן הסיכסוך נשוא הבקשה לסעדים זמניים, הרי שמעצם העובדה שעסקינן בסכסוך שהוא במהותו סיכסוך המערב את נציגות העובדים ואת המעביד - הסמכות העניינית לידון בסכסוך עתידי זה ככל שיוגש, מסורה לבית דין זה, בין אם במסגרת תביעה אינדוידואלית של עובד אליו יצורף ועד העובדים, כנגד המעביד ומשיבים אחרים (ובכלל זה נציגים שונים מטעם נציגות העובדים), ובין אם בבקשת צד בסכסוך קבוצי בין ארגון העובדים כנגד המעביד ומשיבים נוספים מבין נציגות העובדים.
...
עמד על כך בין היתר, בית הדין הארצי בס"ק (ארצי) 2/03 בסכסוך דומה שהתעורר אצל מעביד אחר, באלו המילים:
"לעומת זאת מקובלת עלינו עמדת ההסתדרות, לפיה נעדר בית דין זה את הסמכות לדון בסכסוך פנים ארגוני בין אורגנים של ארגון עובדים. הסדרי האוטונומיה אינם הסכמים קיבוציים אלא הסכמים והסדרים בין אורגנים שונים של ההסתדרות הכללית אישור למסקנה זו נמצא גם בהתנהגותה של הסתדרות המהנדסים..."
[ראה: ס"ק (ארצי) 2/03 הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים - מרכז השלטון המקומי ואח' (מיום 8/9/2005)].
ודוק, בהקשר לכך יוער כי על פני הדברים לא שוכנעתי שבכל הנוגע לסעד החלופי נשוא התובענה העיקרית והסעד הזמני נשוא בקשה זו, יש רלוונטיות לפסק הדין לפשרה בערעור ע"ע 426/03, ואפילו היתה לו רלוונטיות כלשהי, הרי שעצם העובדה שהתובענה מעוררת שאלה של פרשנות פסק דין של בית הדין הארצי, אינה שוללת את סמכותה של רשות השפוט לדון בסכסוך, שכן רשות השיפוט (בדומה לבית דין זה) מוסמכת לפרש הסכם פשרה של בית הדין הארצי (במובחן מלאוכפו או לשנותו), ועל כך נפסק זה מכבר כי פסק-דין הוא "טקסט", ויש לפרשו על-פי כללי הפרשנות הרגילים לפירושם של "טקסטים" משפטיים [ראה: בג"צ 3406/91 בבלי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה(5) 1; בע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(4) 614; ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל, (מיום 23/8/2011)].
אי לכך, אינני רואה הצדקה להותיר את הבקשה שבנדון על כנה, ואני מורה על מחיקת הבקשה שבנדון על הסף, תוך שמירת זכותם של המבקשים לפעול באחת החלופות שתוארו לעיל בהתאם לערכאות הרלוונטיות.
