בקשת עובד להפסקת עבודה בשבת

הבקשה וטענות הצדדים בבקשה לעיכוב הבצוע היתמקדה החברה בסוגיית גמול השעות הנוספות, והדגישה כי העובדים הועסקו במתכונת העסקה של שעות עבודה גמישות ולכן לכל הפחות יש לקזז את אותן שעות עבודה שלא בוצעו בימים בהם עבדו העובדים פחות מ - 8 שעות עבודה ולמרות זאת קיבלו שכר יומי מלא.

עוד טענה כי בית הדין לא לקח בחשבון כי העובדים קיבלו 100% על שעות העבודה שביצעו בימי שבת (ובהתאם לא אמור היה לפסוק 150% אלא 50% בלבד על שעות אלה) וכי היה על בית הדין לקזז את שעות ההפסקות בהן שהו העובדים לאורך יום העבודה.

...

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולכל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

לאור זאת, ובהתחשב בעיקר באי עמידת החברה בנטל המוטל עליה להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית והחברה תישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.

להלן נפרט טעמינו: לצורך קבלת פנסיית נכות, הגיש התובע בקשה לקרן הפנסיה ובטופס הבקשה (צורף לסיכומי התובע), רשם התובע כי מועד הפסקת העבודה בעקבות המחלה הנו 19.7.16 ובמענה לשאלה בטופס "האם שבת למקום עבודתך או לעיסוקך מאז קרות ארוע הנכות ואם כן מתי?", רשם את הדברים הבאים: "ביקרתי במקום העבודה מספר פעמים, ניסיתי לחזור לעבודה בין הטיפולים ובניתוח". טופס התביעה חתום ביום 12.2.17.

...

דמי הבראה הנתבע אמנם טען כי שילם לתובע דמי הבראה אך אין חולק שאין לכך ביטוי בתלושי השכר ובהעדר ראיה לתמוך בטענתו בעלמא של הנתבע, אנו קובעים כי התובע לא קיבל תשלום עבור דמי הבראה בכל תקופת עבודתו.

האישור האמור מהווה אסמכתא להיותה של קרן הפנסיה האמורה פעילה במועד תחילת עבודתו של התובע ובהעדר ראיה לסתור, אנו קובעים שהוכח כי התובע התקבל לעבודה כשהוא "מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו", כהוראת סעיף 6.

משלא נמסרה על ידי הנתבע כל הצדקה לאי מסירת הודעה כנדרש וראינו כי חלק מזכויותיו של התובע לא שולמו כדין – הבראה ופנסיה וניתן היה להסדירן באמצעות מסירת הודעה כדין, בה היה התובע יכול לדווח על קרן הפנסיה ולדעת את זכויותיו על מנת לעקוב אחר קבלתן, ומנגד, מדובר במעסיק המעסיק עובדים ספורים ולא מצאנו כי התנהגותו בעניין זה נעשתה בכוונת מכוון או במטרה להמנע מתשלום זכויותיו של התובע, אנו מחייבים את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 1,000 ₪ ברכיב זה. סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה שנתית בסך 5,893 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 3.9.17.

טענה זו סותרת, כיוון שאם ניתן היה להסתפק במדריך אחד, והיא ביקשה להעסיק מינימום של עובדים בשבתות, היה עליה להסתפק בהעסקת מדריך אחד, בדירות שבהן ניתן היה לעשות כן. זאת ועוד, הטענה אינה מתיישבת עם העובדה שבדירה שבה עבד המבקש, היה רק מדריך אחד במשמרת שבת.

במכלול האמור, יש כדי ראיה לכאורה כנדרש במישור הראייתי, במידת הסבירות הנדרשת בשלב זה, כי לתובע קמה עילת תביעה, כנדרש על פי הפסיקה בנוגע לתשלום בגין עבודה במשמרות שבת וחג.

...

המחלוקת האם יש לקבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבה יתבררו הסוגיות הבאות: האם המבקש ויתר המדריכים קיבלו תשלום כחוק בגין עבודה במשמרות שבת וחג? האם המבקש ויתר המדריכים קיבלו תשלום כחוק בגין ימי חופשה ופדיון חופשה שנתית בסיום העסקה.

טענות המשיבה בעניין התנהלות המבקש בחוסר תום לב, במסגרת ההליך בכלל ובשים לב לטענותיו בסיכומים שהגיש, ולהתייחסותנו לגופו של עניין לעיל, נדחות.

בנסיבותיו של מקרה זה, ולאחר שבחנו את מכלול טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי השאלות שבמחלוקת המתעוררות בהליך זה הינן זהות ומשותפות לכלל חברי הקבוצה כפי שהגדרנו לעיל, ועונות לדרישת חוק תובענות ייצוגיות סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

בהתבסס על סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות סבורים אנו כי מקרה זה מתאים להתברר כתובענה ייצוגית.

נסיבות מצדיקות, תהיינה, בין היתר, הוראת כל חוק, תקנה או צו, או כל פעולה של רשות מינהלית או שיפוטית (לרבות פס"ד או החלטה אחרת של בית משפט) שתביע להפסקת עבודת הבניה; שביתות או השבתות בענף הבניה; מחסור כללי בחומרים או פועלים; סגר; מצב חרום רחב הקף; מצב מלחמתי; פעולות איבה; ימי גשם רבים מהמקובל; עיכובים בהשלמת התשתיות ועבודות הפיתוח המבוצעות על ידי רשויות וגורמים שאינם החברה, לרבות חברת חשמל, בזק וחברת הגז ו/או מי מטעמן, והכל – אך ורק אם הנסיבות אינן בשליטת החברה, חרף השקעת אמצעים סבירים כדי למונעם או לצמצם את השפעתם.

עוד אישר התובע 3 כי ביקש מהנתבעת להפסיק בעבודות של ריצוף הקירות עד שהמעצבת תעביר תכניות מעודכנות (נ/2) התובע 1 אישר כי מסירת הדירה לצורך ביצוע שינויים, בהתאם לאישור שקבל מהיזמים, נימסרה בחודש מרץ 2017, ובין היתר ביצע עבודות בהתקנת מטבח, תאורה, גבס.

...

שקלתי את התנהלות הנתבעת העולה ממכלול הראיות, לפיה, עדכנה באופן שוטף את התובעים בגין איחורים והתפתחויות בזמן אמת; שקלתי גם את התנהלות התובעים: התובעים לא התלוננו בפני הנתבעת על האיחור במסירה, להוציא דוא"ל ממשפחת טימור שנשלח ביום 20/6/17 וקיבל מענה עוד באותו היום לרבות מועד המסירה הצפוי, התובעים אף אישרו כי נכחו במקום וראו את התקדמות הבנייה; התובע 1 אף אישר כי עבר לדירה רק מספר חודשים לאחר שנמסרה לו הדירה ולא ניתן לעיכוב זה הסבר מניח את הדעת; התובעים אף אישרו כי ביקשו לבצע שינויים בדירה, בין באמצעות הנתבעת ובין באמצעות קבלנים מטעמם ובאישור הנתבעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת חלקית כפי שפורט לעיל.

הנתבעת תשלם לתובעים 1 ו-2 סך של 76,000 ₪ בגין האיחור במסירה וכן תשלם לתובעים 3 ו-4 סך של 82,000 ₪ בגין האיחור במסירה.

על כן, נותרה בפנינו השאלה האם יש קשר בין בקשתו של התובע להפסיק לעבוד בשבת לבין נתוק יחסי העבודה.

...

משמדובר בסעד שאינו מפורט, במסמכים שאינם ספציפיים, התביעה שכנגד ברכיב זה נדחית.

סוף דבר על יסוד כלל המפורט לעיל, תביעתו של התובע נדחית על כל רכיביה.

התביעה שכנגד נדחית אף היא על כל רכיביה.