בקשת עובד להנפקת מכתב פיטורים לצורך הגשת תביעה לדמי אבטלה

על כן, הוא ביקש להכיר בו כעובד אצל אביו ולקבוע את זכאותו לדמי אבטלה.

לטענתו, ביום 28.6.18, לאחר פיטוריו מעבודתו אצל אביו, הגיש לנתבע תביעה לדמי אבטלה.

לדבריו, הונפקו לו תלושי שכר, ואף ישנן הוכחות להפקדות שכר עבודה בחשבונו.

התובע הצהיר שבחודש אפריל 2018 קיבל מאביו מכתב פיטורים, שלשונו: "הריני להודיעך על סיום העסקתך בעסקי וזאת עקב צמצומים. סיום עבודתך יכנס לתוקף בתאריך 30/4/2018" (נספח ב לתצהירו).

הוא הצהיר שפוטר משום שירד לחץ העבודה בעסק ואביו כבר לא נזקק לעובד נוסף.

כאמור, ביום 28.6.18, הגיש התובע תביעה לדמי אבטלה – שנדחתה.

...

על כן, אנו מקבלים את גרסת התובע וקובעים שהוא עבד אצל אביו בתקופה שהחל מחודש ספטמבר 2017 ועד לחודש אפריל 2018.

לסיכום נוכח האמור, דין התביעה להתקבל.

אנו קובעים שבין התובע לאביו התקיימו יחסי עובד-מעסיק בתקופה שהחל מחודש ספטמבר 2017 ועד לחודש אפריל 2018.

לאחר שקבל מכתב פיטורין מהעסק (נספח 1 לתצהיר התובע), הגיש ביום 2.5.2019 תביעה לדמי אבטלה (נת/1).

בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 ימית אתר נגד המוסד לביטוח לאומי (19.4.17) סיכם בית הדין הארצי את ההלכה בעיניין שאלת קיומם של יחסי עבודה בין קרובי מישפחה לעניין זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי : "בעיניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוואנטיים לסיווג בן מישפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "..., ניתן להבין את ההגמשה שהגמיש המחוקק בתיחום גבולות ההגדרה של המונח "עובד" שבחוק משהוא "ביקש להקל במשהו עם 'העובד' בעסק המשפחתי", בהגדירו את המושג "עובד" שבסעיף 1 הימנו "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד.

לתובע הונפקו תלושי שכר חודש בחודשו אולם כפי שצוין על ידי הנתבע, ההעברות לחשבונו של התובע לא תיאמו את הסכום שצוין בתלוש השכר.

...

תמצית טענות הצדדים התובע טוען כי יש לקבל את תביעתו במלואה ולדחות את טענת ההתיישנות על אף שהתביעה הוגשה בחלוף המועד להגשתה ובהתאם לסמכות בית הדין להאריך את המועד להגשת תביעתו וזאת מאחר ועבד בעסק כעובד שכיר לכל דבר ועניין, כמנהל פרויקטים בשכר חודשי, חמישה ימים בשבוע בין השעות 8:00 ל-16:00 כאשר מרבית העבודה בוצעה מהבית במחשב הנייד שלו (סעיף 6 לתצהיר התובע).

משהתובע לא הוכיח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין מעסיקו הנטען, מצאנו כי דין התביעה להידחות הן בשל אי הגשתה במועד והן לגופה.

אף על פי כן, לא מצאנו כי יש מקום למחוק את הסיכומים, הן כי מדובר בזכויות מכוח חוק והן כי תוצאת פסק דיננו מבוססת רובה ככולה על הראיות שהוצגו בפנינו.

באשר להוצאות, משתביעת התובע נדחתה, לא מצאנו כי יש מקום לחייב את הנתבע בהוצאות בשל התנהלותו זו. על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מהיום שפסק הדין התקבל אצל הצד המבקש לעשות כן. ניתן היום, ג' אב תשפ"ב, (31 יולי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

העמותה הנפיקה לתובעת תלושי שכר ושילמה את שכרה, מיום 1.1.2013, באמצעות העברה בנקאית לחשבון הבנק שלה (תלושי שכר נספח ב' לכתב התביעה).

התובעת הציגה מכתב פיטורים, נושא תאריך 22.7.20, שלפיו העמותה הודיעה לה על פיטוריה ביום 31.8.20 (נספח ד' לכתב התביעה).

לפיכך, ביום 7.2.2021 התובעת הגישה לנתבע תביעה נוספת לדמי אבטלה עבור החודשים ינואר ופברואר 2021 (נספח ו' לכתב התביעה).

ביום 27.3.22 דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לדמי אבטלה (מכתב הדחייה נספח א' לכתב התביעה).

לטענת התובעת, המתנגדת לבקשה, פירוט עובדתי מינימאלי בכתב התביעה אינו מצדיק סטייה מהכללים של גילוי ועיון במסמכים, ובעניינינו כתב התביעה כולל פירוט עובדתי נרחב בדבר מעמדה של התובעת.

...

לכן, אני סבורה שלא מדובר בפגיעה לא מידתית בזכויותיה הדיוניות של התובעת.

נוכח כל האמור, אני נעתרת לבקשת הנתבע לדחות את מועד הגילוי והעיון בהודעה.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

העמותה הנפיקה לתובעת תלושי שכר מיום 1.1.2013, ושילמה את שכרה באמצעות העברה בנקאית לחשבונה הפרטי של התובעת (תלושי שכר נספח ב לתצהיר התובעת; תדפיס תנועות עו"ש נספח יט לתצהירה).

התובעת לא המציאה את הפרטים הדרושים (לטענתה לא קיבלה את מכתב הנתבע מיום 23.9.20), ובמכתבו מיום 15.10.20 הודיע הנתבע על דחיית התביעה לדמי אבטלה מהטעם שהתובעת לא השלימה את הפרטים והמסמכים הדרושים לצורך קבלת החלטה בתביעתה.

לפיכך, ביום 7.2.21 הגישה התובעת תביעה נוספת לנתבע לתשלום דמי אבטלה עבור החודשים ינואר ופברואר 2021 (נספח ו לכתב התביעה).

התובעת היתנהלה מול משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בבקשה לפיטורי עובדת בהריון (ראו מכתב מרכזת חוק עבודת נשים, מיום 18.1.21, המכותב אל התובעת - נספח יב לתצהיר התובעת).

התובעת העידה שביצעה את העבודה בהיתנדבות, ללא שכר, בעוד שיתר העובדות בגן הוצאו לחל"ת, אך לא סיפקה הסבר מדוע השקיעה שעות רבות מבלי לקבל שכר, אלא ענתה "זה להראות אנושיות ... זה האמפתיה של הגננת ... זה מהות של גננת". היתנהלות התובעת בחודש ספטמבר 2020 בעדותה בבית הדין הסבירה התובעת, כי בחודש אוגוסט 2020 הוחלט על פיטוריה מהטעם שניסגרה כיתת גן שבה מילאה תפקיד של גננת (פ: 12, ש: 1).

...

גם בפסק הדין ב"ל (ב"ש) 18300-10-11 אברהם דביר – המוסד לביטוח לאומי (מיום 21.3.2013) לא מצאנו תמיכה בטענות התובעת.

סיכומו של דבר: מכלול הראיות והממצאים העובדתיים שהוכחו לפנינו תומכים בסיווג פעילותה של התובעת בניהול גן הילדים כעבודה של עצמאית בעסקה.

אי לכך, באנו לכלל מסקנה שאין מקום להכיר בתובעת כ"עובדת" העמותה כמשמעה בחוק לצורך ביטוח אבטלה ולאור התכלית של ביטוח זה. סוף דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.

רקע כללי וההליכים שהתנהלו בתיק: התובעת הגיש בתאריך 22.6.20 תביעה כנגד הנתבעים במסגרתה עתרה לחיוב הנתבעים בתשלום פצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין אי ביצוע ההפרשות, שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית, שווי רכב ודלקן, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין העדר שימוע ואי מתן מכתב פיטורים, פיצוי בגין הפסד דמי אבטלה ופיצויי הלנה, בסה"כ 181,339 ₪.

מעיון בכתב התביעה עולה, כי בסעיף 6 נטען שהתובעת פנתה למר שטרית פעמים רבות בטלפון ובדוא"ל בבקשה לקבל את שכרה ומר שטרית הבטיח לשלם את מלוא שכרה ואף הודיע לה כי בכוונתו להעסיקה גם בעסק חדש שבכוונתו להקים.

בהמשך עדותה (עמ' 5 שורה 30 עד עמ' 6 שורה 26) ציינה התובעת, כי הנפיקה תלושי שכר לה ולעובדת נוספת, הוציאה בין 5 ל-10 חשבוניות בחודש והגישה דיווחים לרשויות המס.

בנסיבות אלו מצאנו, כי לא נערך לתובעת שימוע כדין ולכן מצאנו לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי עקב פיטורים בהעדר שימוע בסך 5,000 ₪.

...

לטענת הנתבעים: א. יש לדחות את התביעה כנגד מר שטרית.

מצאנו לדחות תביעה זו שלא הוכחה.

בנסיבות אלו בקשת הנתבעים נדחית.

סוף דבר: הנתבעים ישלמו לתובעת סכומים כדלקמן: הפרשות לפנסיה בסך 28,792 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה (מיום 13.10.18) ועד לתשלום המלא בפועל.