בקשת עו"ד לעיין בתיק בית המשפט לצורך תביעה דומה

בית משפט השלום בירושלים ת"א 28570-02-22 חברת עו"ד אריה תוסייה כהן ואח' נ' מזרחי ואח' לפני כבוד השופט **** מרדכי דמביץ מבקשת מגדלי ברגר 2 בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד אליעזר פומרנץ נ ג ד משיבים 1. חברת עו"ד אריה תוסייה-כהן 2. אריה תוסייה-כהן שניהם באמצעות עו"ד אריה תוסיה כהן 3. יעקב מזרחי 4. י. מזרחי ושות' בניה ויזמות בע"מ שניהם באמצעות ב"כ עוה"ד נחום הרפז החלטה

"למיטב ידיעתה של הנתבעת, המבקשת פועלת באופן דומה גם בהליכים אחרים ומנסה לעשות שימוש בהליכים משפטיים שהיא אינה צד להם על מנת ליצור לעצמה יתרון מסחרי בלתי הוגן מול מתחרותיה בפרויקטים שונים". לא צויינו אותם הליכים אחרים נטענים.

אומנם, במספר מקרים נפסק, כי עיון בתיק בית המשפט לצורך היתדיינות של מבקש העיון בהליך אחר הוא לגיטימי.

בקשת עיון לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 כאשר מיתנהל הליך משפטי ישיר בין המבקש לבין המשיב בהמשך ישיר לאמור בסעיף הקודם, נמצא כי הטיפול בבקשת המבקשת עובר מכלל בררת המחדל של גילוי מלא (אולי תוך סימון מסמכים/קטעים חריגים בודדים שהם-בלבד לא יגולו) לתהליך של בחינת כל מיסמך (ואף חלקי מיסמך - כגון כתבי התביעה וההגנה, תצהירי העדות הראשית ופרוטוקולי הדיונים) מן ההיבט של חסיונו ושל סודיותו (בהיתחשב בטיב התחרות העסקית שבין הצדדים - אשר אף היא לא ידועה לבית המשפט במסגרת הליך זה).

...

התוצאה לאור כל האמור מצאתי להורות על מחיקת הבקשה דנן.

בבית המשפט העליון רע"א 2265/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ 2. יוליה ציגנקוב 3. יולי לוין 4. יורי סטיפינסקי נ ג ד המשיבים: 1. די.בי.אס שירותי לויין ( 1998) בע"מ 2. רון אילון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.1.2024 בת"א 37374-09-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ה' סילש בשם המבקשים: עו"ד שי סיני ][]החלטה

כן נקבע כי "אורך הסיכומים לא יעלה על 20 עמודים". כעולה מההחלטה מושא ענייננו ומעיון בתיק בית המשפט באמצעות מערכת 'נט המשפט' – למן ההחלטה מיום 14.12.2022 על אודות הגשת סיכומים, המבקשים פנו, פעם אחר פעם, בבקשות למתן ארכה לשם הגשת סיכומיהם.

בנתון לאמור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת סיכומי המבקשים מתיק בית המשפט, ופנה לבחון האם המשמעות המעשית של החלטתו "היא בהכרח סילוק תביעת התובעים, בין אם על דרך של מחיקה ובין אם על דרך של דחייה [...] זאת מקום בו הוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי מכוונת למחיקת התביעה, ובמקרים החריגים אף לדחייתה". לפי האמור בהחלטה, לאחר שבית המשפט נתן דעתו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, הוא מצא "לא בנקל, והרבה לפנים משורת הדין, [...] כי נקודת האיזון אינה מצויה על דרך של סילוק התביעה". מסקנה זו נומקה בכך ש"עסקינן בהליך אשר היתנהל במשך שנים, ונשמעו במסגרתו הראיות עד תום, [ולכן] דומה כי נקודת האיזון מצויה במקום בו יושבו סיכומי התובעים לידיהם, מבלי שתנתן להם היזדמנות נוספת להגשתם, פסק הדין יינתן על בסיס המונח בתיק בית המשפט לרבות סיכומי הנתבעים בלבד, וייפסקו הוצאות הנתבעים כמו גם הוצאות לטובת אוצר המדינה".

...

כדי לסבר את האוזן אציין, לשם הדוגמה בלבד, כי באחד המקרים התבקשה ארכה בת יומיים בלבד, שלאחריה במשך כחודש ימים לא הוגש דבר לתיק בית המשפט, ובסופו של דבר הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה.

בנתון לאמור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת סיכומי המבקשים מתיק בית המשפט, ופנה לבחון האם המשמעות המעשית של החלטתו "היא בהכרח סילוק תביעת התובעים, בין אם על דרך של מחיקה ובין אם על דרך של דחייה [...] זאת מקום בו הוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי מכוונת למחיקת התביעה, ובמקרים החריגים אף לדחייתה". לפי האמור בהחלטה, לאחר שבית המשפט נתן דעתו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, הוא מצא "לא בנקל, והרבה לפנים משורת הדין, [...] כי נקודת האיזון אינה מצויה על דרך של סילוק התביעה". מסקנה זו נומקה בכך ש"עסקינן בהליך אשר התנהל במשך שנים, ונשמעו במסגרתו הראיות עד תום, [ולכן] דומה כי נקודת האיזון מצויה במקום בו יושבו סיכומי התובעים לידיהם, מבלי שתינתן להם הזדמנות נוספת להגשתם, פסק הדין יינתן על בסיס המונח בתיק בית המשפט לרבות סיכומי הנתבעים בלבד, וייפסקו הוצאות הנתבעים כמו גם הוצאות לטובת אוצר המדינה".

דיון והכרעה לאחר עיון, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.

...

מובן, כי ככל זכות, גם הזכות לעיין בתיקי בית המשפט אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת מול זכויות ואינטרסים אחרים (בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן (פורסם בנבו, מיום 13.4.2016) (להלן: "פס"ד גרוסמן").

עקרון זה מקובל אף עלי ואני סבור כי יש להיתחשב ברצונם של הצדדים לחוזה, להמנע מחשיפתו של החוזה בפני צדדים שלישיים, וזאת – בנבדל מחשיפתם של יתר המסמכים המצויים בתיק אשר לגביהם לא כללו הצדדים בחוזה תניית סודיות דומה ו/או הגישו בקשה לחסיון מסמכים בתיק או חיסיון ההליך בכללותו.

לאחר שהגעתי למסקנה כי למבקש אין אינטרס מיוחד לעיין בנספח 3 לכתב התביעה, עלי לבחון האם הצליחה התובעת להוכיח כי נסיבות המקרה הנוכחי מצדיקות סטייה מהכלל הבסיסי המקנה לצד ג' זכות עיון מכוח עיקרון פומביות הדיון אף בהיעדר אינטרס מיוחד של צד ג' לעיין בתיק בית המשפט ? לאחר שבחנתי את טענות התובעת בתשובתה לבקשה ובמיוחד את נוסחו ופרשנותו התכליתית של סעיף 5 לחוזה ורצונם של הצדדים להליך זה לשמור על סודיותו של החוזה, הנני סבור כי התובעת הרימה את נטל השיכנוע ביחס לטענה שאין לאפשר למבקש לעיין בחוזה משנת 2015 (נספח 3 לכתב התביעה).

...

עיקרון זה מקובל אף עלי ואני סבור כי יש להתחשב ברצונם של הצדדים לחוזה, להימנע מחשיפתו של החוזה בפני צדדים שלישיים, וזאת – בנבדל מחשיפתם של יתר המסמכים המצויים בתיק אשר לגביהם לא כללו הצדדים בחוזה תניית סודיות דומה ו/או הגישו בקשה לחסיון מסמכים בתיק או חיסיון ההליך בכללותו.

לאחר שהגעתי למסקנה כי למבקש אין אינטרס מיוחד לעיין בנספח 3 לכתב התביעה, עלי לבחון האם הצליחה התובעת להוכיח כי נסיבות המקרה הנוכחי מצדיקות סטייה מהכלל הבסיסי המקנה לצד ג' זכות עיון מכוח עקרון פומביות הדיון אף בהעדר אינטרס מיוחד של צד ג' לעיין בתיק בית המשפט ? לאחר שבחנתי את טענות התובעת בתשובתה לבקשה ובמיוחד את נוסחו ופרשנותו התכליתית של סעיף 5 לחוזה ורצונם של הצדדים להליך זה לשמור על סודיותו של החוזה, הנני סבור כי התובעת הרימה את נטל השכנוע ביחס לטענה שאין לאפשר למבקש לעיין בחוזה משנת 2015 (נספח 3 לכתב התביעה).

נוכח האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקש לעיין בנספח 3 לכתב התביעה.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 12933-09-23 רז ושחף הנדסה ובניה בע"מ נ' יאיר ואח' 11.9.2023 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר המבקשת רז ושחף הנדסה ובניה בע"מ המשיבים 1. יעל יאיר 2. אהרן פיליפ אברמסון 3. מרים מורן אברמסון בא-כוח המבקשת: עו"ד מוטי גנץ החלטה

בקשת רשות העירעור הנדונה הוגשה על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש (כבוד השופט אופיר יחזקאל) מיום 30.7.2023 בת"ק 38685-08-21, אשר לפיו התקבלה תביעתה של המשיבה (להלן – המשיבה) ועל-פי קביעת המומחה מטעם בית המשפט, חויבה המבקשת לשלם לה סך 27,000 ₪ פיצויים בשל ניזקי רטיבות בדירתה וכן את חלקה בהוצאות המומחה.

לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, בתיק בית המשפט קמא ובפסק-דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי מהטעמים שיובאו להלן, יש לדחות בקשת רשות העירעור אף ללא צורך בתשובת המשיבה.

כפי שהוגש לא פעם, "התביעות הקטנות הוא מוסד שנולד (...) כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. פשיטא, כי התובע אלפי שקלים אחדים (...), לא יוכל לעמוד בהוצאות משפטיות גבוהות. כך נאמר בדברי ההסבר (ה"ח תשל"ה, 205) 'הדיון בתביעות הקטנות יהיה ללא פורמאליות, מהיר וזול. עיקר הכוונה בהקמת מוסד שפוטי זה, הוא לאפשר לאזרחים הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות והטרדה של משך ההיתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השפוטי החדש...'..." (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (20.3.2005)‏‏, כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקה ח(1)).

בנסיבות שבהן עולה כי מדובר הליך שבירורו עשוי להתמשך, הכרוך במספר דיונים ובהגשת חוות דעת מומחים, דומה ניתן לשקול שמא יהיה זה נכון לפעול בהתאם לסמכות בית המשפט על-פי סעיף 60(ב) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 ולהעביר את הדיון לסדר דין רגיל או להליך בדיון מהיר (לפי חלק ב' פרק י"ב בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

...

בנסיבות אלו מצא בית המשפט קמא, כי יש להעדיף את מסקנת המומחה מטעם בית המשפט.

כמו כן קבע המומחה, כי יתכן שבסופו של דבר יתברר שעלות התיקונים נמוכה יותר, אך גם עשוי להתברר כי עלותם גבוהה יותר.

עם זאת ובבחינת למעלה מהדרוש, בלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות ואף בלי שיש בכך כדי לשנות מהמסקנה בעניין בקשת רשות הערעור הנדונה, ראוי להעיר כי ספק תביעה קטנה היא ההליך המתאים לבירור תביעות מהסוג הנדון שעניינן ליקויי רטיבות ואשר בירורן מצריך מינוי מומחים וחקירתם.

מכל מקום, מכל הטעמים שעליהם עמדנו, בקשת רשות הערעור נדחית.