בקשת סעדים קיבוציים נגד אל על בעניין שיבוץ עובדים

במקביל לניהולו של הליך העירעור בעיניין כץ, בנובמבר 2014, הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קבוצי נגד אל על, על רקע שינויים רגולטוריים שהחזירו את הגיל המאקסימאלי להחזקה ברישיון טיס לגיל 65, ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות בנושא.

אל על היתנגדה בטענה שפרק ה"קרקוע" לא רלוואנטי וכי "הטענה לאפליה מטעמי גיל נדחתה במפורש בהליכים משפטיים קודמים (עניין אסא; ע"ע (ארצי) 357/05 שמעון הלר – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (23.7.06); עניין כץ)... כל תפקידי הפיקוח מאוישים... מדובר בתפקידי ניהול... חלקם מחייבים כי מבצעם יהא טייס פעיל; חלקם משמשים כתקופת ניסיון במהלכה נבחנת התאמתו של הטייס לתפקיד בכיר יותר; וממילא לא ניתן לייחד את תפקידי הניהול רק לטייסים הותיקים... אשר לתפקידי מאמן/בוחן נטען כי אלה מבין הטייסים הותיקים המתאימים לכך שובצו לתפקידים אלה; כי לא כל הטייסים הותיקים מתאימים לשמש כמדריכים; כי יש לאפשר גם לטייסים צעירים לבצע את התפקידים הללו; וממילא אין עילה לדרישת ההסתדרות לשלם שכר קברניט לטייס ותיק אשר יבצע תפקיד הדרכה או פקוח, שכן לא יבצע במקביל לכך שעות טיסה ולכן אינו זכאי לתוספות המשולמות לטייס פעיל...". בית הדין הארצי לבסוף קבע בעיניין ההסתדרות – אל על (9.11.16) כי אין תחולה לפרק ה"קרקוע"; ולגבי ההדרכות, כי אין הסכמה קיבוצית מחייבת קודמת המתייחסת לדרך העסקתם של הטייסים הותיקים לאחר גיל 65 לתקופה שמחודש נובמבר 2014 ואילך (במהלכה לא ניתן עוד להעסיקם גם כטייסים שהם קצינים ראשונים): "השינוי הרגולטורי יצר שוני באפשרויות העסקת הטייסים הותיקים וזכויותיהם המחייב עריכת משא ומתן קבוצי שיחליף את הסכם 2008... כל עוד לא מושגת הסכמה קיבוצית – ובדומה לקביעתו של בית הדין האיזורי – מוטלת על החברה במסגרת חוזה העבודה האישי של כל טייס ותיק למציאת פיתרון הוגן ככל הניתן, הן מכוח דוקטרינה ה'ביצוע בקירוב' והן מכוח חובות תום הלב וההגינות. בהלכה הפסוקה נקבע כי כאשר עובד נשכר לתפקיד קונקריטי הדורש רישיון ורישיונו נשלל ממנו בשל בעיה אובייקטיבית, המעסיק מחויב – מכוח חובות תום הלב וההגינות, כמו גם דוקטרינת ה'ביצוע בקירוב' – לעשות מאמץ לאתר לאותו עובד תפקיד חלופי מתאים, התואם את כישוריו כמו גם את צרכי מקום העבודה... עוד נקבע כי גם אם ההסכמים הקבוציים במקום העבודה אינם נותנים פיתרון ישיר – 'רוחם' של ההסכמים הקבוציים עשויה להקרין על התוכן שיינתן לחובות תום הלב וההגינות החלות על המעסיק... בענייננו – ניתן ללמוד מ'רשת הבטחון' שהוענקה לטייסים בפרק הקרקוע שיש לעשות מאמץ לאפשר להם לשמור על רמת השתכרותם, אך ככל שהדבר אינו מסתייע ונדרשת העברה לתפקיד קרקעי – ביצוע תפקיד קרקעי משמעו, ככלל, קבלת שכר התואם את הסכמי השכר של עובדי הקרקע (אלא אם יוסכם אחרת במסגרת המו"מ הקבוצי). תום הלב מחייב לפיכך השקעת מאמץ סביר על מנת להגיע לפיתרון מיטבי מבחינת כל טייס בהתאם לנתוניו האישיים... אך באופן שאינו מנוגד לצרכי החברה. משמעות הדברים היא כי כל עוד לא מושגת הסכמה קיבוצית – על החברה לעשות בשלב ראשון מאמץ לשבץ את הטייסים הותיקים במקצועם ככל שמתאפשר בהתאם להוראות הדין, היינו בתפקידי מאמן/בוחן (תקנה 438 לתקנות הטיס וסעיף 2א' לפרק כ"ז להסכם הבסיסי) או תפקידי פקוח )סעיף 2ב' לפרק כ"ז להסכם הבסיסי), וזאת בכפוף לשיקולים מקצועיים, לצרכי החברה ולהוראות הדין הרלוואנטיות. להסרת ספק נדגיש כי לא נובע מכך כי החברה מחויבת לשבץ את כל הטייסים... או לחייבה כי כל התפקידים הללו יאוישו בהכרח על ידי טייסים ותיקים. איושם של תפקידי הפיקוח... כמו גם תפקידי ההדרכה (מאמן/בוחן) מחייב מכלול של שיקולים לרבות צרכי החברה, התאמה אישית לדרישות התפקיד, פרק הזמן הראוי לבצוע כל תפקיד, הצורך בקידום טייסים שאינם טייסים ותיקים, שיקולים מקצועיים ועוד. עם זאת, בהעדר אופציות טובות אחרות, על החברה לעשות מאמץ סביר לבחון את אפשרות שבוצם של הטייסים הותיקים... בתפקידים אלו... אשר לטענת ההסתדרות כי הטייסים הותיקים מופלים לרעה רק בשל גילם... די אם נציין כי גם אם אין מדובר באפליה מטעמי גיל במובנה המשפטי (ואיננו מביעים עמדה בקשר לכך) אין מחלוקת ממשית כי הטייסים הותיקים נפגעים – מבחינה כלכלית, מבחינת כבודם, מבחינה מקצועית – מעצם פקיעת אפשרותם לעסוק במקצועם בגיל 65, וגם אם אין מדובר בפגיעה שהחברה יכולה לתקן – מצופה כי תיקח זאת בחשבון בבואה ליתן פיתרונות לטייסים הותיקים ביחס לתקופת הזמן שעד גיל 67...". על רקע האמור לעיל, נחזור לעניינינו.

אמנם, התובעים ביקשו בנוסף פיצוי עבור הפסקת תשלום "תוספת הדרכה חודשית", כפי ששולם להם עד גיל 65, אך הם לא פירטו את הנסיבות והעובדות הנדרשות לצורך קבלת סעד זה. התובעים אף לא הפנו להוראות הרלוואנטיות מתוך ההסכם הקבוצי שמקנה להם את הזכות לתוספת זו. כך למשל, הם לא פירטו עבור מה ניתנה תוספת ההדרכה החודשית.

...

לעניין זה מקבלים אנו את טענת התובעים כי הנתבעת היתה רשאית לפנות אל מנהל התעופה האזרחית בבקשה לקבלת היתרים לפי סעיף 329 גם ללא קבלת הסכמת הוועד (ראו עדותו של מר יבור בעמוד 24).

אנו סבורים כי אל על הגיעה לפתרון ראוי וסביר שאין לנו כל הצדקה להתערב בו. נוכח קביעתנו כאמור, לפיה פעלה הנתבעת כדין במסגרת מגבלות החוק, נדחית גם טענת התובעים לפיה הופלו מטעמי גיל או מטעמים אחרים".

לפיכך, התביעה לפיצוי ממוני עקב אי הצבה בהדרכות סימולטורים נדחית.

סוף דבר אף כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם לפיצוי ממוני עקב אפליה, הרושם שלנו מחומר הראיות שהחלטת אל על לא להציב את הטייסים הוותיקים גם לתפקידי הדרכת קרקע הייתה מוקשית.

אולם, משלא נתבע סעד לא ממוני בגין הפרה זו, לא נדרשנו לדיון זה. לפיכך, דין התביעה להידחות ללא צו להוצאות.

קודם שנוכל לפרט את טענות הבקשה, עלינו להסביר את הרקע להגשתה: ביום 17.12.12 הגיש מר מיכאל כץ תביעה נגד מעסיקתו, הנתבעת גם בתיק זה, אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן – אל על).

נוכח האמור, אין להתערב בשקול דעתה של אל על בכל הנוגע לשבוץ העובד בתפקידו כמאמן/בוחן, למעט התפקידים שאל על מודה כי אין מניעה לשבץ בהם את הקברניטים הותיקים – תפקידי הדרכה קרקעית – תוך ההגבלות הנדרשות כך שלא תפגע השרשרת הפיקודית באל על "סיכומו של דבר" כך הובא בפסק דינו של בית הדין הארצי ביחס לפסק הדין בבית הדין האיזורי: "בית הדין האיזורי דחה את טענתו של העובד כי הוא זכאי להמשיך לקבל שכר כקברניט המשתייך לדור א' גם לאחר הגיעו לגיל 65. אולם, ההוראה בהסכם 2008 הקובעת כי שכרו של העובד יופחת לשכר קצין ראשון דור ב' היא הוראה מפלה מחמת גיל ויש לשנותה, באופן שבו קברניט המשתייך לדור א' ובחר להמשיך לעבוד כקצין ראשון לאחר הגיעו לגיל 65 יקבל שכר של קצין ראשון דור א'. בהתאם תשונה הוראת סעיף 4.1 להסכם הקבוצי, כאמור בסעיף 21.6 לעיל, והשינוי ייכנס לתוקפו ביום הגשת התביעה – 17.12.2012. כמו כן, ככל שהעובד יעבור את מבחני ההסמכה, על אל על לשבצו בהדרכה קרקעית - אימון בסימולטור ובחינה בסימולטור, כל עוד שהבחינה לא מבוצעת לקברניט". קרי, תביעתו של מר כץ התקבלה בשני עניינים – מר כץ נמצא זכאי לקבל שכר כקצין ראשון דור א'; מר כץ נמצא זכאי להיות משובץ בתפקידים לגביהם הודתה אל על שאין מניעה לשבץ בהם קברניטים וותיקים.

בתביעות שלהם מבוקשים סעדים שלא התבקשו בעיניינו של מר כץ – כך, אל על הטילה מיגבלות שונות על התובעים ללא צורך ובסיס, תוך גרימת נזקים כספיים ברי מדידה.

...

נוכח האמור, אין להתערב בשיקול דעתה של אל על בכל הנוגע לשיבוץ העובד בתפקידו כמאמן/בוחן, למעט התפקידים שאל על מודה כי אין מניעה לשבץ בהם את הקברניטים הוותיקים – תפקידי הדרכה קרקעית – תוך ההגבלות הנדרשות כך שלא תיפגע השרשרת הפיקודית באל על "סיכומו של דבר" כך הובא בפסק דינו של בית הדין הארצי ביחס לפסק הדין בבית הדין האזורי: "בית הדין האזורי דחה את טענתו של העובד כי הוא זכאי להמשיך לקבל שכר כקברניט המשתייך לדור א' גם לאחר הגיעו לגיל 65. אולם, ההוראה בהסכם 2008 הקובעת כי שכרו של העובד יופחת לשכר קצין ראשון דור ב' היא הוראה מפלה מחמת גיל ויש לשנותה, באופן שבו קברניט המשתייך לדור א' ובחר להמשיך לעבוד כקצין ראשון לאחר הגיעו לגיל 65 יקבל שכר של קצין ראשון דור א'. בהתאם תשונה הוראת סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי, כאמור בסעיף 21.6 לעיל, והשינוי ייכנס לתוקפו ביום הגשת התביעה – 17.12.2012. כמו כן, ככל שהעובד יעבור את מבחני ההסמכה, על אל על לשבצו בהדרכה קרקעית - אימון בסימולטור ובחינה בסימולטור, כל עוד שהבחינה לא מבוצעת לקברניט". קרי, תביעתו של מר כץ התקבלה בשני עניינים – מר כץ נמצא זכאי לקבל שכר כקצין ראשון דור א'; מר כץ נמצא זכאי להיות משובץ בתפקידים לגביהם הודתה אל על שאין מניעה לשבץ בהם קברניטים וותיקים.

לפיכך, בקשת אל על לסלק את תביעת התובעים נדחית.

לאחר עיון בטענות הצדדים ביחס לתיקון התביעה ולהתיישנות, ולאחר שקילת הדברים מחדש, אנו מורים כי לא יוגש כתב תביעה מתוקן: ההוראה על מתן כתב תביעה מתוקן מלכתחילה הייתה ביוזמת בית הדין.

סוף דבר הבקשה לסילוק כתב התביעה נדחית.

לפני בית הדין בקשה דחופה למתן סעדים אירעיים וזמניים במעמד צד אחד במסגרת סיכסוך קבוצי כנגד הודעה על סיכסוך עבודה והודעה על שביתה מטעם המשיבים בעניינים הקשורים לשינוע מכולות הברום, לעבודות פריקה וטעינה של אניית מלט וכן לשבוץ עובדים בהדרכות.

...

העילה הראשונה: שינוע מכולות הברום כפי שציין בית הדין בהחלטה מיום 8.8.18, באשר לעילה זו, המתייחסת למיקור חוץ של עבודת שינוע מכולות הברום שלטענת המשיבים בוצעה עד עתה ע"י עובדי הנמל וכעת הועברה לחברה חיצונית – שוכנענו מעיון בחומר הראיות ומשמיעת העדויות כי מדובר בתקיפה של החלטה שלטונית.

מכל המקובץ, עולה כי לא היה כל בסיס המצדיק את ההודעה על סכסוך העבודה והשביתה.

מדובר בציר ימי מרכזי שהינו השער הכלכלי של מדינת ישראל, ובעשיית האיזונים הנכונים תוך התחשבות בעיקרון המידתיות - מצאנו כי יש ממש בטענת החברה כי נקיטה בשביתה תגרום לנזק לא רק לחברה אלא גם לצדדים שלישיים ותפגע בשירותים חיוניים ועל כן בית הדין מצא לנכון למנוע את השביתה גם מטעם זה בנוסף לנימוקים הנוספים שפורטו לעיל.

סוף דבר נוכח כל האמור, בית הדין נעתר לסעדים בבקשה ומורה כדלהלן: ניתן בזה צו הקובע כי סכסוך העבודה בענייננו אינו לגיטימי על כל עילותיו וממילא נקיטה בכל צעד ארגוני בשלו תהיה שלא כדין, בלתי לגיטימית ובלתי מידתית.

לפנינו תביעתה של הגב' גלית כהן (להלן – התובעת) נגד אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן – הנתבעת או החברה), חברת התעופה הגדולה בישראל, בגין היתנכלות במקום העבודה, השפלה והרעת תנאי עבודה, אי שיבוץ בעבודה, ניהול הליכי סרק, האשמות שוא בעבירות משמעת, אי תשלום שכר וזכויות סוציאליות, ניכוי שלא כדין מהשכר, פגיעה בפרטיות ופירסום לשון הרע נגדה.

הסעדים שהתבקשו בתביעה להורות לחברה לשבץ את התובעת בהסכמה בתפקיד ניהולי במעמדה בתחום בו עסקה בחברה או בתחום משיק אחר ועם תקן.

לגבי הרכב ועדת המשמעת והחלטתה צוין כי לכאורה מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה פה אחד על ידי חבריה, הממלאים על פני הדברים את דרישות ההסכם הקבוצי, ולא הובאה ראיה לכאורה לגבי היתערבות פסולה בה. אשר למאזן הנוחות נקבע כי קבלת הבקשה משמע כפייה על החברה בנוגע להשארת התובעת בעבודה שהיא לא מבצעת בפועל, וזאת מבלי להדרש לטענות החברה בעיניין היעדרויות התובעת ואמינות האישורים שהוצגו על ידה.

בעיניין שיבוצה של התובעת הוא העיד כך: "...כשאתה אומר לעובד גש לשבוץ מחדש, זה ברור לך שמבחינתך, בוא נגיד, אתה כבר מעוניין שהוא יעזוב. ברור שמבחינת נהלי אל על ואיך שזה עובד באל על, כל עוד עובד לא משובץ מחדש, הוא משובץ במקום הקודם". עוד העיד: "מבחינתי, מבחינת המשמעות של הרצון שהיא תעבוד אצלנו, הסתיים... אבל מבחינה טכנית שייך אלינו כל עוד אין לו (לעובד) שיבוץ חדש" (עמ' 130).

התובעת טענה כי הפרסומים נגדה נעשו בכוונה תחילה תוך כוונה להרע לה, לפגוע בעבודתה ובמעמדה בחברה ולכן ביקשה לקבל פיצוי על כך. בעיניינה של גב' גריסרו העידה התובעת שהיא פנתה אליה כדי שתעזור לה כאשר "המערכת חסמה אותה מכל עבר". ואילו גב' גריסרו בתשובתה לא התייחסה לכך שהתובעת כתבה שהיא במצוקה והיא חסומה במערכת, וכן לעניין עבודתה, אלא רק לעניין הפרישה – היא הציעה לה בחום לקבל את הצעת הפרישה.

...

מכל האמור לעיל, אנו סבורות כי כלל האירועים לא עלו לכדי מסכת התעמרות והתנכלות בעבודה כלפי התובעת, אלא היו חלק מהפררוגטיבה הניהולית של החברה.

על כן, דין כל טענות התובעת בעניין זה להידחות.

לסיכום דין התביעה להידחות.

ביום 11.7.19 פנתה ב"כ הנתבעת לב"כ התובע בטענה לפיה נודע לנתבעת כי התובע פנה לחברת הפנסיה שלו לצורך אישור גמלת נכות וזאת מבלי לעדכן את הנתבעת ובנגוד לקבוע בהסכמים הקבוציים הרלוואנטיים.

כמו כן, במכתב הנתבעת לד"ר קריסטל מיום 14.8.19 נכתב כך - "בהמשך למכתבך מיום 17.1.19, ובמסגרת מאמצינו לאתר תפקיד מתאים ההולם את מצבו הרפואי של העובד הנידון, הריני לעדכנך שלא ניתן היה לשבץ את מר דדון בתפקיד שהוצע במכתבנו מיום 26.12.18, בשל המיגבלה הנוגעת למרחק נסיעה, כאמור בסעיף 1 למכתבך לעיל, ובהנתן המרחק למקום העבודה המוצע (מעל שעה). בנוסף, לאחרונה נודע לחברה שמר דדון פנה לקרן הפנסיה בה הוא מבוטח בבקשה להכרה בנכות ושבעקבותיה קבע רופא הקרן למר דדון גמלת נכות בשיעור 50% בגין שנת 2019. נוכח קביעת רופא הקרן כאמור, מתעורר ספק שמא חל שינוי במצבו הרפואי של מר דדון, שכן הוא לכאורה אינו כשיר לעבוד במשרה מלאה כפי שעולה במכתבך לעיל. לפיכך ובשים לב לחלוף הזמן ממועד מכתבך, נבקש לקבל הבהרות בהקדם בדבר מגבלותיו הרפואיות העדכניות, ובמידת הצורך לזמנו לבדיקה חוזרת לשם כך" (נספח 34 לתצהירי התובע).

ההליך בבית הדין: ראשיתו של ההליך הוא בבקשה לסעד זמני שהגיש התובע בו התבקש בית הדין להורות לנתבעת לשבץ אותו לתפקיד המתאים למגבלותיו הרפואיות.

בהקשר זה התובע הפנה להחלטה שניתנה בבבקשה לסעד זמני שהגיש בתיק 2005 במסגרתה בוטלו פיטוריו בנימוק שהוא פוטר על רקע תלונותיו כנגד מנהל עבודה בחברת מקורות, מר אלי חליוה, אשר במועדים הרלוונטים שימש גם כחבר בועד העובדים.

...

" בהודעת מייל מב"כ התובע לב"כ הנתבעת מיום 11.2.20 נכתב כך - "בהמשך לסיכום הדברים ביננו, מרשי פנה אל הרופאה התעסוקתית, ד"ר אלה קריסטל, עם המשרה אשר נמצאה למרשי במכתבכם מיום 3/2/20 ונאמר לו כי הנוהל הוא שמרשתך היא זו שצריכה לפנות וזו האחרונה, במידת הצורך, תזמן את מרשי לבדיקה נוספת ו/או תאשר את המשרה. אנא פנו עם המשרה אשר נמצאה למרשי בכדי שזו האחרונה תוכל לאשר. ממתינה לאישור ו/או לעדכונכם". במכתב מיום 12.2.20 השיבו ב"כ הנתבעת לטענות ב"כ התובע בדבר אי התאמת המשרה למגבלות של התובע ובין היתר צוין כי לא ידוע לנתבעת על "נוהל" הקובע מי הגורם שפונה לרופאה תעסוקתית.

אנו סבורים שהנתבעת בענייננו עמדה בכך ואף מעבר.

כפי שפורט, הוכח שהנתבעת עמדה בחובת ההשתדלות וניסתה לאתר לתובע תפקיד חלופי על מנת לאפשר לו להמשיך לעבוד אצלה, וממילא נדחית הטענה כי אי מציאת תפקיד מתאים נובעת מהנהלות מתנכלת ומתעמרת.

התובע לא הוכיח שיש בנתבעת תפקידים אחרים המתאימים לו או כאלה שראויים בכלל לבחינה בהקשר זה. לאור כל האמור, התביעה נדחית.