]
לאור המעמד הרם לה זכתה זכות ההתארגנות, נקבע בפסיקה העקרון ולפיו מקום בו נעשה שימוש ב"נשק" הפיטורים תוך פגיעה בזכות ההתארגנות או תוך ניסיון למניעת התארגנות עובדים בשלביה הראשונים, ימנע בית הדין את הפיטורים ויורה על השבה לעבודה, וזאת כסעד ראשון במעלה[footnoteRef:22].
בפרשת הוט טלקום הסביר בית הדין הארצי, כי פיטורי פעילים מרכזיים בהליך ההתארגנות הוא כלי לסיכול ההתארגנות בשלביה הראשונים, מכיוון שצעד זה מרתיע עובדים אחרים מהצטרפות לאירגון העובדים, מתמיכה במהלך ההתארגנות או ממעורבות פעילה בו. כך צוין ביחס לכך: "... פיטורי עובד על רקע מעורבותו באיגוד העובדים, מהוים פגיעה כפולה בזכות ההתארגנות: פגיעה אישית בזכותו של אותו עובד להיתאגד, ופגיעה קיבוצית בדרך של שלילת זכותם של כלל עובדי המפעל להחליט באופן חופשי אם להצטרף לאירגון עובדים"[footnoteRef:23].
ההפך הוא הנכון – בית הדין בתל-אביב דחה את הבקשה של המבקשים בהקשר זה, והורה להם במפורש להגיש "בקשה לסעד זמני".
לא בכדי, ציינה המשיבה בעצמה בפנינו, בבקשה שהוגשה בתיק זה ביום 25.4.2016, כי "בהמשך לכך, ביום 18.4.2016, הגיש כוח לעובדים במסגרת ההליך הקבוצי הראשון, בקשה נוספת שעניינה כריכת פיטוריו של מר שובש לבקשת הצד המקורית... אלא שבקשת כוח לעובדים לשוב ולסרבל את בקשת הצד העיקרית נדחתה". הדיון בס"ק 4333-01-16 אף נקבע ליום 2.6.2016, וזאת מתוך הנחה – כך אנו מבינים – כי נושא הפיטורים של המבקש אינו נידון כרגע במסגרת ס"ק 4333-01-16.
נקדים אחרית לראשית ונציין, כי בהנתן מכלול השיקולים – לרבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה שצוטטה לעיל – הן לגבי פיטורי חבר וועד עובדים במהלך הליך התארגנות בשלב הראשוני שלה והן לגבי רמת ההוכחה הנדרשת לגבי עבירה פלילית, כמו גם הראיות שהוגשו בתיק בשלב הנוכחי והעדים שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה, ולהורות על השבתו של המבקש לעבודה במשיבה, וזאת עד לתום ההליך הקבוע.
...
ד"ר וטורי ציין בדומה, כי "... הסיבה שנהגים הסכימו למה שחייבו אותם, כי בפועל בסופו של דבר, הם חויבו בסכומים קטנים בהרבה ממה שביקשו מהם, מה שמעיד שמי שחייב אותם בסכומים קטנים בהרבה מבין שלא הייתה אמינות במערכת הבקרה או בקופה"[footnoteRef:91].
]
המנכ"ל ווקס ציין בעניין זה מצידו, כי היו מקרים בעבר שבהם נעשתה לגבי נהגי המשיבה "בדיקה מקיפה" על ידי המשיבה ובאשר לטענת חוב כלפיה, אולם נמצא בסופו של דבר שהמדובר בטעות[footnoteRef:92].
לסיכום
נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש ובאופן שבו ייחסה המשיבה למבקש באשר לפעילות גניבה ואשר לא הוכחה, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש במבקשת, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה.
על כן, אנו מורים בנסיבות העניין על השבת המבקש לעבודתו באופן מיידי עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.