בקשת סעדים זמניים למניעת סיכול התארגנות והשבת עובדים מפוטרים

] לאור המעמד הרם לה זכתה זכות ההתארגנות, נקבע בפסיקה העקרון ולפיו מקום בו נעשה שימוש ב"נשק" הפיטורים תוך פגיעה בזכות ההתארגנות או תוך ניסיון למניעת התארגנות עובדים בשלביה הראשונים, ימנע בית הדין את הפיטורים ויורה על השבה לעבודה, וזאת כסעד ראשון במעלה[footnoteRef:22].

בפרשת הוט טלקום הסביר בית הדין הארצי, כי פיטורי פעילים מרכזיים בהליך ההתארגנות הוא כלי לסיכול ההתארגנות בשלביה הראשונים, מכיוון שצעד זה מרתיע עובדים אחרים מהצטרפות לאירגון העובדים, מתמיכה במהלך ההתארגנות או ממעורבות פעילה בו. כך צוין ביחס לכך: "... פיטורי עובד על רקע מעורבותו באיגוד העובדים, מהוים פגיעה כפולה בזכות ההתארגנות: פגיעה אישית בזכותו של אותו עובד להיתאגד, ופגיעה קיבוצית בדרך של שלילת זכותם של כלל עובדי המפעל להחליט באופן חופשי אם להצטרף לאירגון עובדים"[footnoteRef:23].

ההפך הוא הנכון – בית הדין בתל-אביב דחה את הבקשה של המבקשים בהקשר זה, והורה להם במפורש להגיש "בקשה לסעד זמני". לא בכדי, ציינה המשיבה בעצמה בפנינו, בבקשה שהוגשה בתיק זה ביום 25.4.2016, כי "בהמשך לכך, ביום 18.4.2016, הגיש כוח לעובדים במסגרת ההליך הקבוצי הראשון, בקשה נוספת שעניינה כריכת פיטוריו של מר שובש לבקשת הצד המקורית... אלא שבקשת כוח לעובדים לשוב ולסרבל את בקשת הצד העיקרית נדחתה". הדיון בס"ק 4333-01-16 אף נקבע ליום 2.6.2016, וזאת מתוך הנחה – כך אנו מבינים – כי נושא הפיטורים של המבקש אינו נידון כרגע במסגרת ס"ק 4333-01-16.

נקדים אחרית לראשית ונציין, כי בהנתן מכלול השיקולים – לרבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה שצוטטה לעיל – הן לגבי פיטורי חבר וועד עובדים במהלך הליך התארגנות בשלב הראשוני שלה והן לגבי רמת ההוכחה הנדרשת לגבי עבירה פלילית, כמו גם הראיות שהוגשו בתיק בשלב הנוכחי והעדים שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה, ולהורות על השבתו של המבקש לעבודה במשיבה, וזאת עד לתום ההליך הקבוע.

...

ד"ר וטורי ציין בדומה, כי "... הסיבה שנהגים הסכימו למה שחייבו אותם, כי בפועל בסופו של דבר, הם חויבו בסכומים קטנים בהרבה ממה שביקשו מהם, מה שמעיד שמי שחייב אותם בסכומים קטנים בהרבה מבין שלא הייתה אמינות במערכת הבקרה או בקופה"[footnoteRef:91].

] המנכ"ל ווקס ציין בעניין זה מצידו, כי היו מקרים בעבר שבהם נעשתה לגבי נהגי המשיבה "בדיקה מקיפה" על ידי המשיבה ובאשר לטענת חוב כלפיה, אולם נמצא בסופו של דבר שהמדובר בטעות[footnoteRef:92].

לסיכום נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש ובאופן שבו ייחסה המשיבה למבקש באשר לפעילות גניבה ואשר לא הוכחה, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש במבקשת, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. על כן, אנו מורים בנסיבות העניין על השבת המבקש לעבודתו באופן מיידי עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.

הינה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בבקשה בשלב זה, על סמך ראיות לכאורה בלבד היא, האם המבקש הוכיח זכות לכאורה לביטול החלטת הפיטורים והחזרתו לעבודה כנהג במשיבה במידה כזו שתצדיק הענקת סעד זמני כבר בשלב זה ועוד בטרם הוכרעה התביעה העיקרית.

האם המבקש פוטר מחמת פעילותו באירגון עובדים? בפתח הדיון בטענה זו נדגיש כי בעניינינו, אין מדובר בהתארגנות ראשונית במקום העבודה אשר הוכרה על ידי החוק והפסיקה כמצדיקה הגנה מיוחדת על הפעילים בהתארגנות וזאת על מנת למנוע את סיכול ההתארגנות בשלבים הראשונים על ידי המעביד באמצעות הפעלת לחץ והתרעה על העובדים, אלא בשאלה האם המבקש פיטור עקב פעילותו באירגון העובדים, בין בוועד העובדים הפעיל במקום העבודה בהסתדרות הכללית ובין בפעילותו בכח לעובדים.

...

לאור כל האמור לעיל, המשיבה הרימה את נטל השכנוע כי הייתה הצדקה עניינית לפיטורי המבקש וכי פיטוריו לא נועדו לפגוע בפעילות של המבקש בכח לעובדים ו/או במעבר של הנהגים השכירים לכח לעובדים.

לנוכח טענות המבקש בסיכומיו בנוגע לשימוע נבהיר כי לא מצאנו פגם בהליך השימוע.

] סוף דבר לאור על האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנינו בקשה לסעדים זמניים אשר במהותם מכוונים כנגד פעולות המעסיק שנועדו על פי הטענה לפורר את התארגנות העובדים החדשה שהוקמה במשיבה באמצעות ארגון "מען". רקע כללי – "העובדות הלכאוריות" המבקש, "מען" – ארגון עובדים (להלן גם: "ארגון העובדים" או "מען" לפי העניין) הוא ארגון העובדים היציג במשיבה.

על החברה רובצת חובה לערוך חובת הוועצות באירגון בטרם תערוך שינוי אירגוני/מבני ובתוך כך ליידע את האירגון מראש על כוונתה לעשות כן. לא רק שהחברה לא יידעה את האירגון בטרם קיבלה החלטה בנוגע לשינוי האירגוני אלא שהיא לא יידעה את האירגון כלל, בשום שלב, ואף לא טירחה להשיב לפניית האירגון בעיניין זה. טענות המשיבה המשיבה טענה כי לא פיטרה בתקופה הרלוואנטית ולו עובד אחד ואף לא העבירה אף עובד לעבוד בחברה אחרת ולפיכך יש לדחות את בקשת הצד על הסף.

] הפסיקה שבה והדגישה את ה"קשיים הרבים בהם נתקלים עובדים המבקשים לממש את זכות ההתארגנות במקומות עבודה לא מאורגנים, וזאת נוכח פערי הכוחות המובנים בין העובדים לבין המעסיקים"[footnoteRef:8], ואף צוינו השיטות המגוונות בהן נוקטים מעסיקים לסיכולה של התארגנות ראשונית, בתקופה בה טרם התאזן מערך הכוחות בין המעסיק לאירגון העובדים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת סעדים הצהרתיים, כדלקמן: המשיבה תימנע מפגיעה ברצף העסקתם של עובדי החברה, לרבות באמצעות העברת העובדים לחברה אחרת, או לקבלן כ"א, מבלי לקיים את חובת ההיוועצות עם ארגון העובדים היציג; המשיבה תימנע מפנייה ישירה לעובדים שהגישו נגדה תביעות פרטניות, בקשר לאותן תביעות.

...

על החברה רובצת חובה לערוך חובת היוועצות בארגון בטרם תערוך שינוי ארגוני/מבני ובתוך כך ליידע את הארגון מראש על כוונתה לעשות כן. לא רק שהחברה לא יידעה את הארגון בטרם קיבלה החלטה בנוגע לשינוי הארגוני אלא שהיא לא יידעה את הארגון כלל, בשום שלב, ואף לא טרחה להשיב לפניית הארגון בעניין זה. טענות המשיבה המשיבה טענה כי לא פיטרה בתקופה הרלוונטית ולו עובד אחד ואף לא העבירה אף עובד לעבוד בחברה אחרת ולפיכך יש לדחות את בקשת הצד על הסף.

מכל האמור לעיל, עולה כי המבקש הוכיח סיכויי תביעה טובים לכאורה, וכפועל יוצא זכות לכאורה לקבלת הסעד העיקרי.

בשולי הדברים יוטעם כי לא נעלמה מעיננו כי המבקש בחר, משיקוליו, לא לחקור חלק מעדי המשיבה, אולם בשים לב לקביעותנו דלעיל לא מצאנו כי יש לזקוף את הדבר לחובתו שכן לא היה בתצהירים האמורים כדי להרים את נטל ההוכחה המוגבר המוטל על המשיבה להוכיח כי לא פעלה לפגוע בהתארגנות העובדים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת סעדים הצהרתיים, כדלקמן: המשיבה תמנע מפגיעה ברצף העסקתם של עובדי החברה, לרבות באמצעות העברת העובדים לחברה אחרת, או לקבלן כ"א, מבלי לקיים את חובת ההיוועצות עם ארגון העובדים היציג; המשיבה תמנע מפנייה ישירה לעובדים שהגישו נגדה תביעות פרטניות, בקשר לאותן תביעות.

בפני בית הדין בקשת המבקש למתן סעדים אירעיים זמניים וקבועים למניעת פגיעה בהתארגנות, במשיבה.

הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי עסקינן בבקשה למתן סעדים זמניים נגד המשיבה בטענה כי היא מסכלת התארגנות עובדים ראשונית וכן כי הפסיקה עבודתו של יו"ר וועד הפעולה בהתארגנות הראשונית של עובדי המשיבה.

בעיניין זה פסק כב' הנשיא (בדימוס) אדלר בעיניין הוט טלקום כי "אחד הכלים המרכזיים בהם נוקטים המעסיקים להכשלת התארגנות עובדים בשלביה הראשוניים הוא פיטורי פעיל או פעילים מרכזיים בהליך ההתארגנות. פעולה זו מרתיעה עובדים אחרים מהצטרפות לאירגון העובדים, מתמיכה במהלך ההתארגנות או ממעורבות פעילה בו. עובד שנוכח לדעת, כי חברו פוטר בשל מעורבותו בהתארגנות העובדים, יחשוש לקחת חלק באותה התארגנות פן יבולע לו כחברו". על כן הסעד העדיף הוא השבתו של אותו עובד לעבודה.

...

סקרנו את השתלשלות ההתארגנות, ביחס להתנהלות שני הצדדים, ומצאנו כי המבקש לא הוכיח שהמשיבה הפריעה באיזשהו שלב להתארגנות הראשונית.

לפיכך נדחית הבקשה למלוא הצווים הזמניים והקבועים בעניין השבתו של מר אבו חמאד לעבודה.

נוכח כל הפירוט לעיל נדחית אף טענת המבקש להפרעה או נסיון לפגוע בהתארגנות ראשונית ע"י המשיבה.

בנוסף הגישה בקשה לסעדים זמניים דחופים להחזרת העובדים מחל"ת אליהם הוצאו עקב משבר הקורונה, תוך מניעת הפליה בהחזרתם של העובדים שחתמו על טופסי ההצטרפות להסתדרות וכן מניעת הליך שימוע ממר אביגדור אלק (להלן: מר אלק או אביגדור) בטרם פיטוריו, באשר מר אלק היה בין הפעילים לעניין התארגנות העובדים, וחבר בועד הפעולה.

כן הודגשו השיטות המגוונות בהן נוקטים מעסיקים לסיכולה של התארגנות ראשונית, בתקופה בה טרם התאזן מערך הכוחות בין המעסיק לאירגון העובדים, באופן המצדיק הגנה מיוחדת על עובדים המבקשים להגשים את זכותם לחופש התארגנות במקום עבודה אשר שולט בו משטר של חוזים אישיים.

...

לאור האמור - אנו מקבלים את עמדת המבקשת בדבר היותה ארגון יציג .

יחד עם זאת, איננו סבורים שהמשיבה פעלה בחוסר תום לב, כאשר סברה כי המבקשת אינה הארגון היציג, כולל לא בהוצאת העובדים לחל"ת בתקופת הקורונה, ולא מצאנו כי פגעה בהתארגנות העובדים.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל - משלא הורם הנטל המוטל על כתפי המשיבה כי לא הושגו חתימות של מעל שליש מעובדי המשיבה במועד הרבלנטי, (פרט לשתי עובדות שטופסיהן מבוטלים, אך אינן משפיעות על ה"שליש") הרי שיש לראות במבקשת כארגון היציג של העובדים לכל דבר ועניין.