בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 10444-11-19
30 אפריל 2020
לפני:
כב' השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר **** הרפז
המבקשים:
1. מדינת ישראל – משרד האוצר
2. נציבות שירות המדינה
3. הממונה על שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת לביא
המשיב:
ועד העובדים הארצי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
ע"י ב"כ: עו"ד יובל ברוק
החלטה
ההליף העקרי
עניינו של ההליך בסירובם של המבקשים לשלם לעובדים המיוצגים על ידי המשיב דמי מחלה בזמן שביתה, חרף אישורים רפואיים שהציגו העובדים, למרות שאין מחלוקת בדבר העדרותם מהעבודה עקב מחלה וזאת חרף הוראות תקנון שירות המדינה אשר קובע כי עובדי שירות המדינה יהיו זכאים לדמי מחלה במהלך שביתה, ככל שנעדרו מהעבודה והציגו אישור רפואי על כך כדין.
בנוסף טוען המשיב שדין הבקשה להדחות מאחר שבמועד הדיון שהתקיים בתיק הגיעו הצדדים להסכמה דיונית על איחוד הסעד הזמני והתיק העקרי ובקשה זו מהוה חזרה בוטה מן ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.
המשיב מציין כי ניהול התביעה לצורך קבלת סעד כספי של מאות שקלים באופן פרטני על ידי העובדים עצמם בבית הדין לא תהיה כלכלית עבור העובדים (רק ההוצאות יהיו גבוהות יותר) ואז העובדים יוותרו מראש על ניהול התובענה והמדינה תצא נשכרת מהפרת הוראות הדין והתקש"יר.
הינה כי כן, הגשת התובענה על ידי המשיב מאפשרת לעובדים שלא קיבלו תשלום בגין דמי מחלה במהלך השביתה למצות את זכויותיהם.
בדבע (ארצי) לו/4-1 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, 24.2.76 נקבע:
"מחוק הסכמים קבוציים למדים שתנאי לקיומו של "ארגון עובדים" הוא, כי יהא בנוי על חברות אישית של עובדים, שעליהם יחול הסכם או על ייצוג אישי (סעיף 3וסעיף 4לחוק הסכמים קבוציים).
בוד"ח הוועדה לבחינת מעמדו של בית הדין לעבודה נכתב:
"על יסוד הוראות אלה התפתחה בבית הדין לעבודה אוירה מיוחדת, אפשר אולי לומר תרבות מיוחדת של היתדיינות, שונה מזאת המקובלת בבתי המשפט הכלליים. כפועל יוצא, בית הדין לעבודה נחשב נגיש וידידותי במיוחד, והצליח למצב עצמו, בעיני הצדדים ליחסי עבודה, כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה. יש לכך חשיבות רבה בהקשרים שונים, ובמיוחד לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים"
(https://www.gov.il/BlobFolder/guide/labor_courts_committee_decisions/he/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94%20%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F.pdf) – סעיף 191 בפרק הסיכום)
אין, אפוא, כל בסיס לחשש כי זכותם של העובדים הרואים עצמם נפגעים מהחלטת המבקשים תיפגע אם לא יתאפשר למשיב להביע עמדתו בסוגיה זו.
בנוגע לטענת המשיב בנוגע לקיומה של הסכמה דיונית שבין הצדדים –בסעיף 1 להסכמה הדיונית נרשם כי "כל צד שומר על טענותיו" ומשכך לטעמנו רשאים היו המבקשים להגיש בקשתם זו.
באשר לטענת המשיב כי ניתן לראות בו "חליף" – לטעמינו משוועד העובדים אינו אישיות משפטית לא ניתן לראות בו "כחליפו" של עובד בהתאם לסעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין ובודאי בנסיבות בהם העובדים עצמם יכולים, ככל שראו עצמם נפגעים מהחלטת המדינה, להגיש תביעה ולהוכיח תביעתם.
...
בוד"ח הועדה לבחינת מעמדו של בית הדין לעבודה נכתב:
"על יסוד הוראות אלה התפתחה בבית הדין לעבודה אווירה מיוחדת, אפשר אולי לומר תרבות מיוחדת של התדיינות, שונה מזאת המקובלת בבתי המשפט הכלליים. כפועל יוצא, בית הדין לעבודה נחשב נגיש וידידותי במיוחד, והצליח למצב עצמו, בעיני הצדדים ליחסי עבודה, כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה. יש לכך חשיבות רבה בהקשרים שונים, ובמיוחד לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים"
(https://www.gov.il/BlobFolder/guide/labor_courts_committee_decisions/he/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94%20%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F.pdf) – סעיף 191 בפרק הסיכום)
אין, איפוא, כל בסיס לחשש כי זכותם של העובדים הרואים עצמם נפגעים מהחלטת המבקשים תפגע אם לא יתאפשר למשיב להביע עמדתו בסוגיה זו.
בנוגע לטענת המשיב בנוגע לקיומה של הסכמה דיונית שבין הצדדים –בסעיף 1 להסכמה הדיונית נרשם כי "כל צד שומר על טענותיו" ומשכך לטעמנו רשאים היו המבקשים להגיש בקשתם זו.
באשר לטענת המשיב כי ניתן לראות בו "חליף" – לטעמינו משוועד העובדים אינו אישיות משפטית לא ניתן לראות בו "כחליפו" של עובד בהתאם לסעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין ובוודאי בנסיבות בהם העובדים עצמם יכולים, ככל שראו עצמם נפגעים מהחלטת המדינה, להגיש תביעה ולהוכיח תביעתם.
לאור האמור, משוועד עובדים אינו אישיות משפטית הכשיר לתבוע ולהיתבע ומהנימוקים הנוספים שפורטו בהחלטה, אין לנו סמכות לדון בתובענה שהוגשה על ידו ומשכך אין מנוס מלהורות על מחיקת התביעה.
סוף דבר:
בקשת המבקשים לסילוק על הסף – מתקבלת.
