בקשת סעדים זמניים בסכסוך קיבוצי: מניעת פיטורים

ביום 22.2.15 הגישו המבקשים – כח לעובדים ארגון עובדים דמוקטרי וגב' שתאווי, בקשת צד בסכסוך קבוצי ובקשה דחופה למתן צוי מניעה ו/או עשה קבועים וזמניים.

כאמור, בד בבד עם הבקשה בסכסוך קבוצי הגישו המבקשים בקשה לסעדים זמניים לצוו שיורה להתאמה להעסיק את גב' שיתאווי עד להכרעה בתיק העקרי.

לאחר שעיינו בראיות ובעדויות בהליך הזמני ובהליך העקרי ושמענו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי מסתברת יותר גרסת התאמה כי נימוקי פיטוריה של גב' שתאווי אינם קשורים לפעילותה באירגון עובדים או בועד עובדים, ולהלן נימוקינו: אנו מקבלים את טענות המבקשים כי הם הוכיחו כי גב' שתאווי הייתה פעילה עבור כוח לעובדים, ועל כן הייתה "פעילות באירגון עובדים" לעניין סעיף 33י(1) לחוק הסכמים קבוציים.

...

לאחר שעיינו בראיות ובעדויות בהליך הזמני ובהליך העיקרי ושמענו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי מסתברת יותר גרסת התאמה כי נימוקי פיטוריה של גב' שתאווי אינם קשורים לפעילותה בארגון עובדים או בוועד עובדים, ולהלן נימוקינו: אנו מקבלים את טענות המבקשים כי הם הוכיחו כי גב' שתאווי הייתה פעילה עבור כוח לעובדים, ועל כן הייתה "פעילות בארגון עובדים" לעניין סעיף 33י(1) לחוק הסכמים קיבוציים.

בהתאם לכך, החלטנו לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות כמפורט להלן.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו סך 5,000 ₪ לכל אחת מן המשיבות בהליך.

רקע כללי בפנינו בקשה לסעד זמני בסכסוך קבוצי, שיאסור על המשיבה 1 (להלן: חברת נס) לפגוע בחברי ועד העובדים שעובדים אצל המשיבה 2, הסתדרות מדיצינית הדסה (להלן: הדסה) והמשיבה 3 (להלן: עריית ירושלים) .

לטענת ההסתדרות, זו הוזמנה לשימוע לפני פיטורים, אך בשל פעילותה בועד העובדים וכדי להרתיע ולפגוע בהתאגדות העובדים.

לא מקובלת עלינו עמדת הדסה לפיה רשאית היא למנוע את כניסת מר רענן כהן בנסיבות דנן, עת פעולותיו נעשו במסגרת סיכסוך עבודה לגיטימי.

...

לא מקובלת עלינו עמדת הדסה לפיה, היא רשאית להכניס תחת עובדי חברת נס עובדים שהתקבלו מחברת שירותים אחרת או מקבלן כ"א, ובוודאי לעת הזו עת הצדדים מנהלים משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי ראשון .

סוף דבר כאמור נדרשנו בסעד הזמני ביחס לשלושת העובדים: גלב גלזקוב, רענן כהן, ודבורה אליאסיף.

חשוב לשוב ולהדגיש כי כל האמור לעיל הינו לכאורה בלבד ובמסגרת המוגבלת של סעד זמני בסכסוך קיבוצי.

מבוא ופירוט ההליכים בתיק   מבוא – לפנינו בקשת צד לסעדים זמניים במסגרת סיכסוך קבוצי.

בבקשה מתבקש בית הדין להורות למשיבה למניעת פיטורי המבקש , וכן להטיל על המשיבה פיצויים לדוגמא לפי סעיף 33יא(ב)(1) לחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: "חוק הסכמים קבוציים"), וכן ליתן כל סעד אחר שיידרש.

ההפך הוא הנכון – בית הדין בתל-אביב דחה את הבקשה של המבקשים בהקשר זה, והורה להם במפורש להגיש "בקשה לסעד זמני". לא בכדי, ציינה המשיבה בעצמה בפנינו, בבקשה שהוגשה בתיק זה ביום 25.4.2016, כי "בהמשך לכך, ביום 18.4.2016, הגיש כוח לעובדים במסגרת ההליך הקבוצי הראשון, בקשה נוספת שעניינה כריכת פיטוריו של מר שובש לבקשת הצד המקורית... אלא שבקשת כוח לעובדים לשוב ולסרבל את בקשת הצד העיקרית נדחתה". הדיון בס"ק 4333-01-16 אף נקבע ליום 2.6.2016, וזאת מתוך הנחה – כך אנו מבינים – כי נושא הפיטורים של המבקש אינו נידון כרגע במסגרת ס"ק 4333-01-16.

...

ד"ר וטורי ציין בדומה, כי "... הסיבה שנהגים הסכימו למה שחייבו אותם, כי בפועל בסופו של דבר, הם חויבו בסכומים קטנים בהרבה ממה שביקשו מהם, מה שמעיד שמי שחייב אותם בסכומים קטנים בהרבה מבין שלא הייתה אמינות במערכת הבקרה או בקופה"[footnoteRef:91].

] המנכ"ל ווקס ציין בעניין זה מצידו, כי היו מקרים בעבר שבהם נעשתה לגבי נהגי המשיבה "בדיקה מקיפה" על ידי המשיבה ובאשר לטענת חוב כלפיה, אולם נמצא בסופו של דבר שהמדובר בטעות[footnoteRef:92].

לסיכום נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש ובאופן שבו ייחסה המשיבה למבקש באשר לפעילות גניבה ואשר לא הוכחה, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש במבקשת, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. על כן, אנו מורים בנסיבות העניין על השבת המבקש לעבודתו באופן מיידי עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.

מבוא ופירוט ההליכים בתיק   מבוא – לפנינו בקשת צד לסעדים זמניים במסגרת סיכסוך קבוצי.

בבקשה מתבקש בית הדין להורות למשיבה למניעת פיטורי המבקש , וכן להטיל על המשיבה פיצויים לדוגמא לפי סעיף 33יא(ב)(1) לחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: "חוק הסכמים קבוציים"), וכן ליתן כל סעד אחר שיידרש.

ההפך הוא הנכון – בית הדין בתל-אביב דחה את הבקשה של המבקשים בהקשר זה, והורה להם במפורש להגיש "בקשה לסעד זמני". לא בכדי, ציינה המשיבה בעצמה בפנינו, בבקשה שהוגשה בתיק זה ביום 25.4.2016, כי "בהמשך לכך, ביום 18.4.2016, הגיש כוח לעובדים במסגרת ההליך הקבוצי הראשון, בקשה נוספת שעניינה כריכת פיטוריו של מר שובש לבקשת הצד המקורית... אלא שבקשת כוח לעובדים לשוב ולסרבל את בקשת הצד העיקרית נדחתה". הדיון בס"ק 4333-01-16 אף נקבע ליום 2.6.2016, וזאת מתוך הנחה – כך אנו מבינים – כי נושא הפיטורים של המבקש אינו נידון כרגע במסגרת ס"ק 4333-01-16.

...

ד"ר וטורי ציין בדומה, כי "... הסיבה שנהגים הסכימו למה שחייבו אותם, כי בפועל בסופו של דבר, הם חויבו בסכומים קטנים בהרבה ממה שביקשו מהם, מה שמעיד שמי שחייב אותם בסכומים קטנים בהרבה מבין שלא הייתה אמינות במערכת הבקרה או בקופה"[footnoteRef:91].

] המנכ"ל ווקס ציין בעניין זה מצידו, כי היו מקרים בעבר שבהם נעשתה לגבי נהגי המשיבה "בדיקה מקיפה" על ידי המשיבה ובאשר לטענת חוב כלפיה, אולם נמצא בסופו של דבר שהמדובר בטעות[footnoteRef:92].

לסיכום נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש ובאופן שבו ייחסה המשיבה למבקש באשר לפעילות גניבה ואשר לא הוכחה, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש במבקשת, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. על כן, אנו מורים בנסיבות העניין על השבת המבקש לעבודתו באופן מיידי עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.

הנשיאה ורדה וירט - ליבנה לפני בקשת רשות ערעור (להלן: "הבקשה") על החלטתו של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים בבקשה לסעדים זמניים אשר נדונה במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי המתנהל בין המשיב – ארגון העיתונאים והעיתונאיות או "האירגון" – לבין המבקשת – חברת ערוץ 10 כנסת ישראל בע"מ או "ערוץ הכנסת" (ס"ק 26500-12-22; הנשיאה שרה ברוינר ישראזדה ונציגי הציבור מר רפאל אלקובי וגב' תמר נוי; ניתן ביום 13.2.2023) – להלן "ההחלטה". במסגרת ההליך קמא, נידרש בית הדין קמא לשאלה האם פיטוריו של העובד שלומי סבן, נבעו כתוצאה מהיותו חבר וועד.

במסגרת ההחלטה, ניתח בית הדין קמא לפרטי פרטים את העובדות אשר הובאו בפניו ולבסוף קיבל את בקשת האירגון למתן צו זמני למניעת פיטוריו של מר סבן.

...

ביום 5.3.2023 הודיע הארגון כי הוא מבקש ארכה להודעה בדבר המשך קיום ההליך העיקרי עד למתן החלטתי בבקשה זו ובקשתו נתקבלה.

סוף דבר כאמור לעיל, בית הדין קמא ניתח את נסיבות העניין לפרטי פרטים וקבע לבסוף כי כפות המאזניים נותרו מאוינות, משמע, שערוץ הכנסת לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש להוכיח כי פיטוריו של מר סבן לא נבעו מהיותו חבר ועד.

בנסיבות דנן, לאור הודעות הצדדים, מהן עולה כי לא הגיעו להסדר וכי יש צורך במתן הכרעה בהליך העיקרי, ומשעה שמדובר בסעד זמני של השבת עובד לעבודה, מתחייבת קביעה מהירה ודחופה של הליך עיקרי, כמקובל במקרים מסוג זה. אשר על כן, בית הדין האזורי יקבע את ההליך העיקרי לדיון בדחיפות המירבית וישתדל להביאו אל סיומו בתוך 60 יום ממתן החלטתי זו. ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"ג (16 מרץ 2023) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.