בקשת סילוק תביעה על הסף: דחייה או מחיקה

ברע"א 3905-21 רן שטרקמן נ' אלביט הדמיה בע"מ, ניתן ביום 15.6.21, היתייחס כבוד השופט מינץ לסוגיה של סילוק תביעה על הסף וקבע: "קבלת בקשה לסילוק תביעה על הסף הוא סעד קצוני שמוביל לדחיית או מחיקת התביעה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, הלכה היא כי השמוש בסעד זה שמור למצבים יוצאי דופן שבהם ניכר כי אין ולו סיכוי קלוש שבירור התביעה לגופה יניב לתובע את הסעד המבוקש על ידו בהתבסס על העובדות הנטענות (רע"א 9261/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' Joint Stock Company Commercial Bank PrivatBank, פסקה 10 (25.3.2021); רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013)). בהתאם לכך, מידת השמוש המצומצם בסעד של סילוק על הסף בערכאה הדיונית, משפיעה גם על הקף היתערבות מצומצם אף יותר של ערכאת העירעור בהחלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף (רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, פסקה 23 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (20.8.2020); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פסקה 3 (29.3.2016)). הלכה זו תואמת את נטיית ערכאת העירעור שלא להתערב בהחלטות המעדיפות את המשך בירור ההליך לגופו ולא להפעיל ביקורת ערעורית עוד בטרם החל ההליך להתברר (רע"א 7542/20 רשות נקוז ונחלים שרון נ' נייר חדרה בע"מ, פסקה 6 (4.4.2021); רע"א 6953/20 נת"ע – נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר – ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ, פסקה 12 (5.1.2021)). בעניינינו, לא נראה כי דחיית הבקשה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תיגרום נזק של ממש שאינו ניתן לפצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד אחר בסוף ההליך העקרי. בית המשפט גם בחן היטב את טענות המבקש לסילוק התביעה על הסף וקבע כי דרוש בירור עובדתי על מנת להכריע בטענות המשיבות. קביעה זו נראית לי מוצדקת בנסיבות העניין. משכך, איני רואה לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.". (ההדגשות שלי - ח.ו.ו).

...

ביום 7.11.21 הוגשה מחדש תביעת המל"ל. המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מהנימוקים הבאים: בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), התביעה התיישנה בחלוף שבע שנים מיום התאונה, היינו ביום 28.5.12, כשבע שנים קודם להגשת התביעה על ידי המשיב; בענייננו לא חל תיקון 168 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") אשר נכנס לתוקף ביום 1.1.16, שכן הסכם הפשרה שמכוחו חל הניכוי קיבל תוקף של פסק דין ביום 12.11.15; ככל שייקבע כי תיקון 168 חל על התביעה, הרי שעדיין דין התביעה להידחות, זאת מאחר שכתב התביעה הוגש ביום 7.11.21, דהיינו בחלוף למעלה מ- 15 שנים ממועד התאונה ואין תחולה בנסיבות המקרה להוראות סעיפים 15 ו- 16 לחוק ההתיישנות.

בהמשך החלטתו התייחס בית משפט קמא גם לתחולתם של תיקונים 168 ו- 146 לחוק הביטוח הלאומי וקבע: "טוענת הנתבעת כי תיקון 168 לחוק הביטוח הלאומי לא חל במקרה דנא משום שהוא נכנס לתוקף ביום 1.1.16 ולאחר הסכם הפשרה מיום 12.11.15. אינני מקבל טענה זו. זאת משום שלתיקון יש תחולה רטרוספקטיבית ועל כן התיקון חל גם בענייננו. ראו: ע"א 22963-10-18 חברת נמל אשדוד בע"מ ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן (21.1.20).

מסקנה זו מתיישבת כאמור עם תכלית החקיקה לא מצאתי בה פגם.

למעלה מן הצורך, קבע בית משפט קמא כי גם אם תיקון 168 אינו חל בענייננו, הרי שלכל הפחות תיקון 146 כן חל. גם במסקנה זו איני מוצאת כי נפל פגם.

סוף דבר לאור כל דבריי שלעיל מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

ב – הבקשה לסילוק על הסף ביום 6.6.2023 הגישו הנתבעים את הבקשה המונחת עתה בפניי, במסגרתה הם עותרים לדחיית או למחיקת התביעה על הסף.

...

לפיכך, הנתבעים לא הצביעו על כך שכתב התביעה, כפי שהוגש, אינו מגלה עילה אילו יוכחו העובדות הנטענות במסגרתו, ולפיכך דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

ד – סיכום נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות בקשה זו בסך כולל של 1,500 ₪.

ברע"א 3905-21 רן שטרקמן נ' אלביט הדמיה בע"מ, ניתן ביום 15.6.21, היתייחס כבוד השופט מינץ לסוגיה של סילוק תביעה על הסף וקבע: "קבלת בקשה לסילוק תביעה על הסף הוא סעד קצוני שמוביל לדחיית או מחיקת התביעה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, הלכה היא כי השמוש בסעד זה שמור למצבים יוצאי דופן שבהם ניכר כי אין ולו סיכוי קלוש שבירור התביעה לגופה יניב לתובע את הסעד המבוקש על ידו בהתבסס על העובדות הנטענות (רע"א 9261/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' Joint Stock Company Commercial Bank PrivatBank, פסקה 10 (25.3.2021); רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לישכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013)). בהתאם לכך, מידת השמוש המצומצם בסעד של סילוק על הסף בערכאה הדיונית, משפיעה גם על הקף היתערבות מצומצם אף יותר של ערכאת העירעור בהחלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף (רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, פסקה 23 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (20.8.2020); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פסקה 3 (29.3.2016)). הלכה זו תואמת את נטיית ערכאת העירעור שלא להתערב בהחלטות המעדיפות את המשך בירור ההליך לגופו ולא להפעיל ביקורת ערעורית עוד בטרם החל ההליך להתברר (רע"א 7542/20 רשות נקוז ונחלים שרון נ' נייר חדרה בע"מ, פסקה 6 (4.4.2021); רע"א 6953/20 נת"ע – נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר – ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ, פסקה 12 (5.1.2021)). בעניינינו, לא נראה כי דחיית הבקשה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תיגרום נזק של ממש שאינו ניתן לפצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד אחר בסוף ההליך העקרי. בית המשפט גם בחן היטב את טענות המבקש לסילוק התביעה על הסף וקבע כי דרוש בירור עובדתי על מנת להכריע בטענות המשיבות. קביעה זו נראית לי מוצדקת בנסיבות העניין. משכך, איני רואה לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.". בהחלטתי מיום 27.6.21, הצעתי למבקש לחזור בו מן הבקשה לאור דבריו אלו של השופט מינץ, אלא שהמבקש טען כי הוא עומד על בקשתו, שכן הוא סבור כי מדובר בסוגיה מהותית, בה בית משפט קמא נתפס לכלל טעות בהחלטתו.

...

המבקש טען בכתב ההגנה כי דין התביעה נגדו להידחות על הסף משני טעמים: הראשון, מחמת התיישנות.

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לאחר שקיבלתי את תגובת המשיב ושבתי ועברתי על בקשת רשות הערעור, לא שוכנעתי כי מדובר בעניין מהותי אשר יש בו להצדיק את התערבות ערכאת הערעור בהחלטה כגון דא. החלטת בית משפט קמא הינה מפורטת, מנומקת ומסבירה את הצורך לברר טענות עובדתיות על מנת להכריע בשאלות המשפטיות.

לאור כל האמור, מצאתי לדחות את הבקשה.

בסוגיית סילוק על הסף (שנקבעה בתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 ותקנות 41-43 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, צוטט ברעא 3905/21 רן שטרקמן נ' אלביט הדמיה בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 15.6.21): "5....קבלת בקשה לסילוק תביעה על הסף הוא סעד קצוני שמוביל לדחיית או מחיקת התביעה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, הלכה היא כי השמוש בסעד זה שמור למצבים יוצאי דופן שבהם ניכר כי אין ולו סיכוי קלוש שבירור התביעה לגופה יניב לתובע את הסעד המבוקש על ידו בהתבסס על העובדות הנטענות..." יחד עם זאת, יחיל בית המשפט את הוראת התקנות בדבר סילוק תביעה על הסף במקרים מתאימים וביניהם כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שקיים מעשה בית דין בין הצדדים.

...

לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות מחמת קיומו של מעשה בית דין לפי סעיף 21 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות") וכן בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות הישנות") ותקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות החדשות") בין בשל השתק עילה ופלוגתא, אי הגשת בקשה לפיצול סעדים והעדר יריבות ובין אם בשל שיהוי בהגשת התביעה אשר גרם לנזק ראייתי.

בהסכם המכר הוסכם כי התובעת תשלם בגין חלק במקרקעין של 4.43% סך של 1,980,000 ₪ תמורה אשר כנטען בכתב התביעה כי שולמה על ידי התובעת.

לאור האמור לעיל הטענה לדחיה על הסף בגין שיהוי נדחית.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לדחייה על הסף של התביעה במתכונתה הנוכחית עקב מעשה בית דין כפי שפורט לעיל.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ תוך 30 יום.

עד היום לא שולמה לתובעת התמורה המוסכמת בסך 64,350 ₪ כולל מע"מ. לטענת הנתבעת 1, המבקשת, יש לדחות או למחוק, את התביעה נגדה על הסף.

בע"א 1612/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ ואח' נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' נאמר לגבי עניין מחיקה על הסף כך: "מכאן שמחיקת תובענה על הסף מחמת העידר עילת תביעה תעשה במקום שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תביעה על הסף עלינו "לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" (פרשת צוקית הכרמל ( ע"א 5634/05 צוקית הכרמל בע"מ נא צח חברה לקבלנות – מ.א.)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

וכך נאמר אצל רוזן צבי עמ' 128: "כאשר העובדות המפורטות אינן קושרות בין התובע לבין הנתבע לא מתקיימת בינהם יריבות ועל כן אין לתובע עילת תביעה כנגד הנתבע". בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות אני מורה למחוק (מחמת הזהירות) את התביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת 1.