המבקשת טוענת כי ההמחאות המדוברות שמשו כערבות בגין הסכם הלוואה שמלוא החוב כבר הוחזר בגינו, וכי הגשת ההמחאות נעשית בנגוד לשורה של פסקי דין חלוטים שניתנו על ידי הערכאות השונות (מלשכת ההוצאה לפועל, עובר בבית משפט השלום, דרך בית המשפט המחוזי וכלה בבית המשפט העליון), ועל כן יש לקבל את ההיתנגדות, ולסלק את התביעה על הסף תוך חיוב המשיבה בהוצאות משפט כבדות, ואף בהוצאות אישיות לחובת ב"כ המשיבה.
לפיכך, סילוק על הסף מחמת העדר עילה ייעשה במצבים בהם "אפילו יוכיח התובע את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו, לא יזכה בפסק דין, משום שאין לצידו חוק, המטיל על הנתבע את החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להענות לתובע" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 385-384 (מהדורה שביעית, 1995)).
סילוק תביעה על הסף הוא צעד חריג וכמעט נדיר, אך הזהירות והענווה השיפוטית אינן פוטרות את בית המשפט מחובתו מלדון בבקשה לגופה, ולבחון שמא המשך שמיעת התביעה מיותר ויוביל להשקעת משאבים מיותרים על ידי הצדדים להליך, שיידרשו לקיים הליך משפטי לשוא, שבסופו יידרש בית המשפט ממילא לידון בטענות שהוצגו במסגרת בקשה זו.
במקרה זה, קבעתי כי קם מעשה בית דין, המצדיק את דחיית התביעה על הסף, ושיש בו גם להביא לסיום מוקדם ככל שניתן, ואף נידרש, של מסכת ההיתדיינות ארוכת השנים בין הצדדים להליך כאן.
...
לסיכום עניין זה אציין כי מהחומר שהובא לפניי עולה בבירור שהמשיבה העניקה הלוואה כוללת בסך של 450,000 ₪ לחברה שהייתה בבעלותו של בעלה של המבקשת (ו/או לבעל בעצמו), אך המבקשת עצמה הייתה צד להלוואה על סך של 350,000 ₪ בלבד.
סיכומו של דבר
בנסיבות אלו, לא רק שמוצדקת קבלת ההתנגדות, אלא שיש גם מקום לסילוק התביעה על הסף.
אני מקבל את ההתנגדות לביצוע השטר, ומורה על דחיית התביעה שמכוח השטר, על הסף.
