מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות והודעת צד ג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות, שהוי והיעדר סמכות עניינית, וטענה, בעקרי הדברים, שעילת ההתיישנות נולדה, לכל המאוחר, ביום 5.10.2011 בעת שנציגת הנתבעת 1 הודיעה לתובע כי מבדיקת תיק הנכס עולה שביום 10.9.2008 נשלח שובר תשלום אך מכיוון שזה לא נפרע העסקה הובאה לביטול בשל העידר תשלום ולא ניתן להדרש לעסקה לפי שומת עבר וככל שתהיה היתקדמות לעסקה יש להדרש לשומה עדכנית; שהוי בשים לב לנסיבות העניין; העידר סמכות עניינית- התובע ביקש להחיל עליו את הסדר 2013 שמשמעותו הקצאת זכויות במיגרש לפי ערכי שווי הקרקע בשנת 2008.
התובע טען שאין מקום להעתר לבקשתה של הנתבעת 1 מהטעמים שפירט בתגובתו, ובכלל זה נטען, בעקרי הדברים, שלא ניתן להעלות את הטענה בדבר העידר סמכות לאחר פרק זמן של כשנה ממועד פתיחת ההליך בשים לב לתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ס-2018; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; הקצאת המיגרש לתובע היא בבחינת מעשה מוגמר ומה שמונע את השלמתה זה תשלום השובר על ידי התובע; אין מקום להכריע בסוגית הסמכות העניינית על פי תשלום השובר; העתרות לבקשה זו תיגרום לנתבעת 2 להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבעת 1; השאלה שבמחלוקת היא גובה הפצוי ולא הקצאת הקרקע; הטענה בעיניין העידר סמכות עניינית הועלתה על ידי הנתבעת 1 בחוסר תום לב. התובע לא היתייחס בתגובתו לטענת ההתיישנות.
...
התובע טען שאין מקום להיעתר לבקשתה של הנתבעת 1 מהטעמים שפירט בתגובתו, ובכלל זה נטען, בעיקרי הדברים, שלא ניתן להעלות את הטענה בדבר העדר סמכות לאחר פרק זמן של כשנה ממועד פתיחת ההליך בשים לב לתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ס-2018; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; הקצאת המגרש לתובע היא בבחינת מעשה מוגמר ומה שמונע את השלמתה זה תשלום השובר על ידי התובע; אין מקום להכריע בסוגית הסמכות העניינית על פי תשלום השובר; היעתרות לבקשה זו תגרום לנתבעת 2 להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבעת 1; השאלה שבמחלוקת היא גובה הפיצוי ולא הקצאת הקרקע; הטענה בעניין העדר סמכות עניינית הועלתה על ידי הנתבעת 1 בחוסר תום לב. התובע לא התייחס בתגובתו לטענת ההתיישנות.
לסיכום: על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, כאשר כל העובדות הנדרשות להגשת התביעה ידועות, בכוח או בפועל, ברמה של קצה חוט, מתחיל מירוץ ההתיישנות.
מהמקובץ לעיל עולה שתקופת ההתיישנות הסתיימה, לכל המאוחר, בסוף יולי 2018 ומכיוון שהתביעה הוגשה ביום 16.2.2020 דינה להידחות בשל התיישנות עילת התביעה.
התוצאה התוצאה היא שהתביעה נדחית בשל התיישנות עילת התביעה, בכפוף לסייג שצוין לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהחלטת בית המשפט מיום 16.6.15, נדונה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה ונקבע כי ההכרעה בטענת ההתיישנות מצריכה בירור עובדתי, לכן היא תדחה לשלב שלאחר שמיעת הראיות.
הבנק טען איפוא, כי האחיות נושאות באחריות למעשים המיוחסים לבנק ובהנתן כי התובעים הם יורשיהן, עליהם לשאת באחריות זו. הבנק הוסיף וטען, כי האחיות הטעו אותו או הציגו לו מצג שוא לפיו הן זכאיות לכספים המצויים בחשבון המשותף; הציגו מצג שוא ביחס לזכאותן למשוך את השיקים הבנקאיים; הציגו מצג שוא לפיו הן מאשרות כי השיקים הבנקאיים אינם נושאים ריבית; התעשרו שלא כדין בגין נטילת כספי אהרון; התרשלו בקיום חובותיהן כלפי הבנק ופעלו בחוסר תום לב. ביחס לטענות ההודעה לצד שלישי בדבר עילת אהרון, כפי שציינתי לעיל, עילה זו היתיישנה.
...
לכן, אינני מקבלת את ההודעה לצד שלישי ודינה להידחות.
סוף דבר לנוכח כל האמור אני מורה כדלקמן: הבנק ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, את סכומי הריבית בהתאם לשיעור ריביות בנק ישראל על פיקדונות שבועיים בתקופה הרלוונטית, בגין סכום השיקים הבנקאיים שהונפקו לפקודת מלכה (3,000,000 ₪) לתקופה שמיום 19.11.06 ועד ליום 7.10.14, כאשר ביחס לתקופה מיום 19.11.06 עד ליום 5.12.06 יופחת 50% מהסכום בשל אשם תורם.
ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה לסילוק על הסף עסקינן בבקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היתיישנות, העידר עילה, מעשה בית דין- השתק שפוטי.
התובע טוען כי בהליכים שהוא נקט, לאחר מתן פסקי הדין, הוא ניסה להקטין את נזקיו, בעקבות רשלנותו המקצועית של הנתבע, אשר ויתר בהליך הראשון על הטענה להפריד את הדיונים בין התביעה העיקרית להליכי ההודעות לצד שלישי, ובכך היה מתאפשר בירור המחלוקת בינו לבין חברת הביטוח, ובאשר להליך השני, שלתוצאות ההליך הראשון היו השלכות עליו, ועל התוצאה הסופית, הסכם הגישור שקבל תוקף של פסק הדין נחתם ללא ידיעתו וללא הסכמתו, אלא בידיעת והסכמת הנתבע בלבד.
האם יש בנסיבות המקרה דנן  כדי להצדיק את סילוקה של התביעה על הסף , או שמא יש לבררה לגופה בטרם הכרעה במחלוקת? ברור כי יש לנהוג במידת הזהירות המתחייבת בעת בחינת טענות הצדדים , בטרם הסקת המסקנה אם אכן אין מקום לפתוח את שערי בית המשפט בפני התובע , לבירור עניינו , והאם אין בכך כדי לפגוע בזכותו לבירור עניינו או שמא יש בקבלת טענות הסף כדי להוות המענה הנכון מבחינת המדיניות המשפטית הנכונה והראויה , למניעת בירור הליך סרק , תוך ביזבוז זמן שפוטי יקר , ומניעת הטרדתו של הנתבע  בניהול הליך זה שלא לתכלית ראויה.
...
במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה ולשמעה? כלפי תביעה כזו, מן הראוי שהנתבע יעלה את הטענה של חוסר עילה.
ברי כי אין עסקינן בעניין אשר ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע להוכיח את תביעתו, למצער,  לא בשלב הנוכחי של ההליך, ללא חקירה ודרישה בעובדות, ולפיכך סבורני כי אין לסלק את התביעה על הסף מפאת העדר עילה.
 סוף דבר- הבקשה לסילוק  על הסף, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בבקשת צדדי ג' (להלן גם: "המבקשים") לסילוק התובענה על הסף מחמת היתיישנות, קיומו של מעשה בית דין והעדר זכות עמידה של התובעת (העדר יריבות), כפי שיפורט להלן.
ככל שהנתבעת היתה סבורה כי דין התובענה שהוגשה נגדה להדחות או להמחק על הסף, היה עליה להתכבד ולהגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, היא לא עשתה כן; ככל שהמבקשות סבורות כי דין ההודעה לצד ג' שהוגשה נגדן להדחות או להמחק על הסף מטעמים הנוגעים למישור היחסים שבין הנתבעת לצד ג', תתכבדנה ותגשנה בקשה לסילוק ההודעה לצד ג' בלבד – ולא לסילוק התובענה שלא הוגשה כלל נגדן, אלא נגד הנתבעת.
...
נזכיר כי המבקשות טענו בבקשתן כי התובעת זכתה ליומה בכל הקשור לתביעת הסעד הכספי במסגרת תיק ההסדר, וכי טענותיה נדונו והוכרעו שם, אולם סבורני כי אין בטענות אלה ממש; התובעת עמדה בטיעוניה לעיל על כך שהסעד הכספי לא נדון ובוודאי שלא הוכרע לגופו.
לכן בפסק הדין בתיק ההסדר נקבע, כי פתוחה הדרך בפני התובעת לתבוע תביעה כספית נפרדת, היא התובענה דנן; מכך ודאי שאין בנדון מעשה בית דין, מכוחו של תיק ההסדר, ודינה של טענה זאת של המבקשות דחיה, וכך אני מורה.
משכך לא שוכנעתי מטענת המבקשות אף בעילה זו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התובענה על הסף, על ארבע עילותיה, נדחית בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים בבקשה לטענת המבקשים: יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היתיישנות, מעשה בית דין והעדר עילה ויריבות.
נטען כי בהודעה לצד ג' לא פורט דבר אודות ריקונה של נאש והפיכתה לחדלת פרעון וכי טענות נתבעים 4-6 לדחיית הודעת צד ג' הייתה כי יש לדחות נגדם את התביעה על הסף מחמת העדר עילה וחוסר פירוט מינימאלי ודחיית ההודעה לצד ג' בטענה להרמת מסך לא הוכרעה לגופה.
...
בגדרי ערעור על פסה"ד המשלים (ע"א 3179/19) נדחה ערעורה של נאש, וההליך הוחזר בשנית לבימ"ש מחוזי, לקביעת שיעור הוצאות הפיתוח, וכן הורה לתובעת להגיש חשבון הוצאות עדכני וככל שנאש תחלוק על חשבון זה, ימנה בית משפט מחוזי מומחה לגובה ההוצאות.
לטענת המשיבה: יש לדחות את הבקשה תוך חיוב הנתבעים בהוצאות.
מעיון בפסקי הדין שניתנו בהליכים שקויימו בין הצדדים, פסה"ד בערעור ובכתבי הטענות שלפני שוכנעתי כי אין המדובר במקרה של השתק שיפוטי המונע הגשת התביעה נגד הנתבעים – נהפוך- הוא – אני מקבלת את עמדת התובעת.
לאור המפורט לעיל, אני קובעת כי המקרה דנן, אינו המקרה החריג והקיצוני, בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובעת כל סיכוי להוכיח את תביעתה ולקבל הסעד המבוקש ועמדתי היא כי יש לבחון את הנסיבות העובדתיות הנטענות על ידי שני הצדדים.
לפיכך, בשלב זה של ההליך, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, השתק עילה ומעשה בית דין והיעדר יריבות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו