הנאמן, שמונה לוייס במסגרת הליכי פשיטת הרגל, וכונס הנכסים שמונה לצורך מימוש המשכנתה, הגיעו להסדר דיוני, לפיו הדירה תמומש בהיותה נקייה מכל שיעבוד, וכספי המכר יועברו לנאמן.
השני, לאשר פסק בורר מיום 7.11.2001, מכוחו על וייס לחתום על ייפוי כוח לטובת עו"ד רפאל שטוב, ששמש כבא-כוחו של הרב אליפנט ז"ל, לצורך עשיית שימוש בכספי תמורת הדירה בהתאם להנחיות הרב אליפנט ז"ל.
ביום 14.10.2018 התקבלה בקשת העמותה למתן צו מניעה זמני, שיאסור דיספוזיציה בכספים שהתקבלו כתוצאה ממימוש המשכנתה, ובהחלטה נקבע (כב' השופטת חיה זנדברג) כי הכספים יוותרו בידי הכונס הרישמי עד להכרעה בתובענה.
טענות הצדדים בתמצית
לטענת המבקש, יש לסלק את תביעת העמותה על הסף מחמת היתיישנות, שהוי, מעשה בית דין, אי תשלום אגרה, העדר יריבות, הגשתה באופן לקוי, העידר עילת תביעה וכן השתק/מניעות.
נטען כי ידוע לעמותה לפחות משנת 2002 כי המבקש נושה בדירה והואיל ותקופת ההתיישנות בגין הפלוגתא הכספית היא שבע שנים, התובענה היתיישנה.
...
מכיוון שהפסיקה קובעת כי די בכך שהתביעה אינה תביעת סרק כדי שתתקיים הדרישה להוכחת עילת התביעה, אזי די בדברים שפורטו לעיל כדי להוביל לכלל מסקנה כי תנאי זה התקיים בענייננו.
במילים אחרות: משהוכיחה המבקשת, במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך ומבלי לקבוע מסמרות, כי מעמדו של המשיב 1 ביחס לכספי תמורת הדירה הוא מורכב וטעון בירור, הרי האיזון הראוי בין טענות המבקשת, לפיהן למשיב 1 אין זכויות בכספים, לבין טענות המשיב 1 לפיהן למבקשת אין זכויות בכספים, מוביל לכלל מסקנה כי לעת הזו, ועד שלא תתבררנה המחלוקות בין הצדדים, ראוי שכספי התמורה של הדירה יישארו בידי הכונס הרשמי, שהוא צד שלישי ניטרלי ונטול פניות.
סוף דבר
לאור כל האמור, הבקשה לסילוק התובענה על הסף – נדחית.