בקשת סילוק תביעה על הסף בשל מניעות עקב פסק דין בהסדר נושים

בפניי בקשות הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות ומחמת העידר סמכות עניינית.

התביעה הוגשה על ידי עו"ד אבנר כהן מתוקף תפקידו כנאמן בהסדר נושים לעריית טייבה (להלן: "הנאמן" ו"העיריה" בהתאמה) ואשר מונה לתפקיד ביום 25.10.07 במסגרת תיק פר"ק 2419/07 אשר נדון בפניי בית המשפט המחוזי תל אביב.

במסגרת פסק הדין בעירעור זה, הבהיר בית המשפט לנאמן, כי: "הסמכות להדחיית חוב של נושה נתונה לבית המשפט ולא לנאמן ודוק. הנאמן מוסמך לבדוק תביעת חוב ולהכריע בה אך הוא לא מוסמך להכריע במגיע לדעתו לחברה או לחייב מהנושה או מכל צד ג' שלדעתו חייב כספים לחברה. ...הנאמן אינו יכול לשמש גם בעל הדין הטוען שמגיעים לו כספים וגם מי שמכריע בטענה." בית המשפט קבע כי טענות הנאמן לגבי גרימת נזקים לעיריה על ידי הנתבע מקומן להתברר בפני בית המשפט בהליך מתאים, ככל שיוגש כזה על ידי הנאמן.

בעקבות פסק הדין, כאמור לעיל, הגיש הנאמן ביום 20.06.18, בקשה למתן הוראות לחיוב הנתבע לפי הוראות חוק החברות בגין מעשיו ומחדליו (נספח 17 לכתב התביעה).

זאת, מאחר שבטרם הגשת הבקשה יש בידי בעל התפקיד הכוח להניע את הליך קבלת האישור להגשת התביעה על-ידי פניה לבית המשפט בבקשה המתאימה, ולכן המניעות היא "טכנית" בעיקרה ומשכה – עד להגשת הבקשה – תלוי בהתנהלותו של בעל התפקיד.

...

אומר כבר כאן, כי אין בידי לקבל טענה זו של הנאמן, הואיל ובהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי, כאמור לעיל, הסמכות לחייב את הנתבע כלפי העיריה מסורה לבית המשפט ורק לאחר הגשת ההליך המתאים.

כך לגבי התגבשות הידיעה של הנאמן אודות הבסיס העובדתי של התביעה רק במועד הכרעת החוב של הנתבע העומדת בניגוד לעובדות אשר פורטו בהכרעות החוב של הנאמן בתביעות החוב של וופא ושע"מ. דיון והכרעה לאחר שבחנתי טענות הצדדים, אני מוצאת כי הכרעה בטענת ההתיישנות בנסיבות תביעה זו עשויה לסיים ההתדיינות בה וכי די בעובדות המצויות בפניי בכדי להכריע בטענת ההתיישנות.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי התביעה התיישנה ועל כן אני מורה על סילוק התביעה על הסף בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו 22/7/2018 ת"א 54693-09-17 עו"ד חיות גרינברג נ' בנאמו מספר בקשות: 13+14 לפני כבוד השופטת חנה פלינר המבקש-הצד השלישי עיזבון המנוח ג'י מרג'ל ז"ל באמצעות עו"ד יואב נרי- מנהל העיזבון ע"י ב"כ עו"ד נמרוד כנפי המשיבים הנתבע- המודיע בהודעת צד ג' התובעת 1.גיא **** בנאמו ע"י ב"כ עו"ד זיו ערוני 2.עו"ד חיות גרינברג בתפקידה כמנהלת מיוחדת לנכסי חברת אי.ג'י. אל- מעבדות יורוג'ם (ישראל) בע"מ (בפרוק) פסק דין

עוד טען המשיב בסעיף 12.2.3 לכתב ההגנה כי "בין שני בעלי מניותיה של החברה, קרי, הוא והמנוח, היה קיים הסדר במהלך כל שנות פעילותיה של החברה לפיו הנתבע יהא זכאי למשכורת בשיעור שאינו משקף את תרומתו לחברה להגדלת רווחיה, או את כישוריו ותרומתו לחברה, כאשר במקביל יהא זכאי לבונוס שנתי מתוך הכנסות החברה בשיעור שנקבע בין שני בעלי המניות- אותו הסדר נהג מתחילת פעילותה של החברה, כאשר עד לשנת 2010, לא נשא אותו הסדר צורה של הסכם בכתב, שרק אז, בעקבות הסדרת מספר סוגיות ביחסים בין בעלי המניות ובינם לבין החברה, העלו הצדדים את המנגנון הנוהג ביניהם על הכתב". ביום 27.3.2018 הגיש המשיב הודעה לצד שלישי כנגד עזבון המנוח (להלן: "הודעת צד ג'") במסגרתה הודיע המשיב כי הוא זכאי כלפי הצד השלישי לשיפוי או פיצוי במלא הסכום שיפסק כנגדו ולחילופין בשיעור של 70% מהסכום שיפסק כנגדו, ככל שיפסק.

עוד נטען כי יש לסלק את ההודעה לצד השלישי על הסף בשל היתיישנות, מניעות, השתק והעדר עילה, זאת מהטעמים הבאים: היות וההודעה נשלחה לאחר כ-6 שנים אחרי פטירת המנוח ולכן היתיישנה (פרט לעילות בשנה האחרונה שלפני פטירת המנוח); כי ביום 20.7.2014 פירסם העזבון הודעה בהתאם לסעיף 99 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (ראה: נספח 2 לבקשה, להלן: "ההודעה") המזמינה את נושי המנוח להגיש תביעה בתוך 3 חודשים מפירסום ההודעה, המשיב לא הגיב להודעה זו ולכן מנוע מלהעלות טענות כנגד העזבון; כי יש לסלק על הסף את דרישת המשיב לחייב בכל סעד שיפסק כנגדו מאחר וההודעה לצד ג' שותקת באשר לעניין מכירת היהלומים ואינה מעלה בעיניין זה טענות כנגד העזבון ולכן יש לסלקה בשל העדר עילה או יריבות; כי אין תקומה לתביעה בין אם תתקבלנה עמדות המשיב לפיהן הכספים נמשכו על ידו ברשות וסמכות וכי קבלת האחות קארין נעשתה בהסכמת המנוח ובין אם ידחו טענותיו.

בנוסף ולחלופין, באשר לטענת המניעות נוכח ההסכם החתום מיום 29.3.2015, לשונו של סעיף 12 להסכם ברורה ".. ובנאמו מוותר על כל טענה כנגד העזבון (ולמען הסר ספק גם כנגד מר מרג'ל ז"ל ו/או מי מיורשיו) בכל עניין ודבר הנוגע לו, בקשר עם החברה, עובר לחתימת ההסכם". מנגד, המשיב טוען כי ביום 12.7.2015 בוטל ההסכם (סעיף 26 לתגובה) בהתאם להודעת המשיב.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

המשיב ישלם למבקש את הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. להלן הוראותיי לקידום תיק זה- מזמנת את הצדדים הנותרים (התובעת והנתבע) לדיון קדם משפט שיתקיים ביום 19.2.2019 בשעה 10:00.

המזכירות תשגר את החלטתי לצדדים (שולח הודעת צד ג', מקבל ההודעה והמנהלת המיוחדת) ובאי כוחם.

הנאמן, שמונה לוייס במסגרת הליכי פשיטת הרגל, וכונס הנכסים שמונה לצורך מימוש המשכנתה, הגיעו להסדר דיוני, לפיו הדירה תמומש בהיותה נקייה מכל שיעבוד, וכספי המכר יועברו לנאמן.

השני, לאשר פסק בורר מיום 7.11.2001, מכוחו על וייס לחתום על ייפוי כוח לטובת עו"ד רפאל שטוב, ששמש כבא-כוחו של הרב אליפנט ז"ל, לצורך עשיית שימוש בכספי תמורת הדירה בהתאם להנחיות הרב אליפנט ז"ל. ביום 14.10.2018 התקבלה בקשת העמותה למתן צו מניעה זמני, שיאסור דיספוזיציה בכספים שהתקבלו כתוצאה ממימוש המשכנתה, ובהחלטה נקבע (כב' השופטת חיה זנדברג) כי הכספים יוותרו בידי הכונס הרישמי עד להכרעה בתובענה.

טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקש, יש לסלק את תביעת העמותה על הסף מחמת היתיישנות, שהוי, מעשה בית דין, אי תשלום אגרה, העדר יריבות, הגשתה באופן לקוי, העידר עילת תביעה וכן השתק/מניעות.

נטען כי ידוע לעמותה לפחות משנת 2002 כי המבקש נושה בדירה והואיל ותקופת ההתיישנות בגין הפלוגתא הכספית היא שבע שנים, התובענה היתיישנה.

...

מכיוון שהפסיקה קובעת כי די בכך שהתביעה אינה תביעת סרק כדי שתתקיים הדרישה להוכחת עילת התביעה, אזי די בדברים שפורטו לעיל כדי להוביל לכלל מסקנה כי תנאי זה התקיים בענייננו.

במילים אחרות: משהוכיחה המבקשת, במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך ומבלי לקבוע מסמרות, כי מעמדו של המשיב 1 ביחס לכספי תמורת הדירה הוא מורכב וטעון בירור, הרי האיזון הראוי בין טענות המבקשת, לפיהן למשיב 1 אין זכויות בכספים, לבין טענות המשיב 1 לפיהן למבקשת אין זכויות בכספים, מוביל לכלל מסקנה כי לעת הזו, ועד שלא תתבררנה המחלוקות בין הצדדים, ראוי שכספי התמורה של הדירה יישארו בידי הכונס הרשמי, שהוא צד שלישי ניטרלי ונטול פניות.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לסילוק התובענה על הסף – נדחית.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף לטענת המבקשים, יש לסלק את התביעה על הסף בשל היתיישנות, מעשה בית דין ומניעות.

העילה לביטול הסדר הנושים הנה הפרכת טענת המבקשים שלפיה היהלום נגנב במהלך השוד (סעיף 7 (א) לתגובת המשיב; סעיף 19 בכתב התביעה), ברם המשיב עצמו מודה בכתב התביעה (בציטוט מפסק הדין – סעיף 12 בכתב התביעה) כי ידע על ההטעיה כבר בספטמבר 2010.

...

אפילו לא היה מתקיים מעשה בית דין, הייתה התביעה נדחית בשל התיישנות.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת המבקשים למעשה בית דין מסוג "השתק עילה" וכפועל יוצא מכך – דוחה את התביעה.

המשיב יישא בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו, ובהתחשב בשלב המקדמי בו התבררה, אני מחייב את המשיב לשאת בהוצאות המבקשים בסך של 8,000 ₪.

כנגד "דלקנית" החל הליך פירוק שתוף בבית המשפט המחוזי בחיפה (תיק פר"ק 61398-10-13); בתאריך 30.1.2014 ניתן פסק דין המאשר הסדר נושים שהיתקבל בעיניינה של "דלקנית", ואשר כלל היתייחסות לזכויותיה בתחנת הדלק מושא המחלוקת בתיק זה; ובהתאם, מלוא הזכויות בחברת "דלקנית", לרבות זכויותיה מכח הסכם השכירות הומחו בהמחאה בלתי חוזרת לחברת איימן שאמי הסעות בע"מ תמורת 5 מיליון ₪ (סעיף 7 לכתב ההגנה מטעם נתבעים 2-4); מר איימן שאמי היה בעל מניות בחברה זו (להלן: "שאמי").

הבקשה לסילוק על הסף המבקשים עתרו לדחיית התביעה נגדם על הסף בשל חוסר יריבות, חוסר עילה, ומחמת השתק ושיהוי.

עוד הוסיפו המבקשים, כי לא רק מחמת שהוי יש לסלק את התביעה, אלא, גם מחמת השתק ומניעות, כך שהתביעה הוגשה בשיהוי כבד, היתנהלות המשיבים מצביעה על זניחת כל טענה או תביעה כנגד המבקשים, ועקב כך נפגעה יכולתם להיתגונן כראוי (סעיף 45 ו 46 לבקשה).

...

לסיכום - דינה של התביעה, להיות מסולקת על הסף, בשל כך שהיא אינה מגלה עילה נגד המבקשים, וזאת בהתאם להוראת תקנה 41(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

סוף דבר דין הבקשה להתקבל, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף כנגד המבקשים, הנתבעים 5-6.

המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.